אלרגיה בע"מ

Morgan WJ, Crain EF, Gruchalla RS, et al. Results of a home-
based environmental intervention in urban children with
asthma. N Engl J Med 2004;351:1068-1080.

Sheffer, A. L. (2004). Allergen Avoidance to Reduce Asthma-
Related Morbidity. N Engl J Med 351: 1134-1136

אסתמה היא בראש ובראשונה מחלה דלקתית שהגורמים הסביבתיים ובראשם הגורמים האלרגים הם המשחקים את התפקיד החשוב ביותר בהתפתחות המחלה והתקדמותה.

זה מכבר אנו מבינים שקישורו של האלרגן לנוגדנים מסוג IgE לא רק גורם לתסמינים המיידיים של האלרגיה אלא מהווה גורם להתפתחות דלקת העשויה להפוך לכרונית ולגרום לשינויים בלתי הפיכים בדרכי הנשימה.
בדומה להשפעת הפסקת העישון על התפתחות של סרטן ריאות או השפעת הורדת הכולסטרול על התפתחות מחלות לב כך עשויה ההימנעות מהגורם האלרגני לגרום למניעת התפתחות האסתמה או לנסיגתה. אלא שההימנעות
מחשיפה לאלרגנים כלל אינה פשוטה, במיוחד כאשר מדובר באלרגנים המצויים בביתנו בכמות רבה כמו קרדית האבק.

הקרדית היא יצור מיקרוסקופי המשגשג בתוך האבק שבבית.
שיעור גבוה מבין החולים האסמתים אלרגי לחלבונים שמקורם בקרדית.
בשנים האחרונות הצטרף לקרדית הבית גם התיקן (הג'וקים !) כגורם אלרגני חשוב אך המידע לגבי יעילות המניעה והטיפול באלרגיה זו לוקה עדיין בחסר.
למרות שהניסיון הקליני מראה בבירור שצמצום החשיפה לקרדית עשוי להקל מאד על החולים האלרגיים, הרי שעד כה קשה היה להוכיח זאת במחקרים מבוקרים.

בכל אחד מהמחקרים, עד כה, נהגו החוקרים עד כה לבדוק רק שיטה אחת למניעה, התקשו ליצור קבוצות בקרה נכונות, לא דאגו להטמעה יסודית של עקרונות המניעה ולא דאגו לטיפול באלרגנים הפחות נפוצים כמו המקקים, פרוות או עובשים.

בשל כל זאת בחרו מורגן ועמיתיו בארה"ב לחקור את השפעת ההימנעות מהגורם האלרגי על האסתמה באופן ספציפי יותר והם פיתחו לשם כך תכנית התערבותית מסודרת שנתפרה למידותיה של כל משפחה ושל כל
חולה בהתאם לגורם האלרגי, חומרת מחלתו וסביבת מגוריו.

במחקר שהיה אקראי ומבוקר ושנמשך כשנה נכללו 937 ילדים עם אסתמה אלרגית בדרגה גבוהה או בנונית בגילאים 5 - 11הילדים היו ממשפחות עירוניות דלות אמצעים משבעה ערים ברחבי ארה"ב.

כל בית נסקר בקפידה ונלקחו ממנו דגימות אבק לשם בדיקת האלרגנים הביתיים העיקריים לפני המחקר ובאופן שגרתי במהלכו (קרדית, תיקנים, פרוות בע"ח, ועובשים). כל משפחה עברה הדרכה מסודרת חוזרת ונשנית לגבי חשיבות הניקיון ולגבי שיטות המניעה מחשיפה לאלרגנים שצריך ושאפשר לנקוט.

במקביל נבדקו תפקודי הריאה של הילדים, בוצעו תבחיני אלרגיה והם היו במעקב שגרתי שכלל הערכה של חומרת האסטמה ושל תדירות ההחמרות בה.

מטרת הטיפול המניעתי הייתה למעשה להקנות למשפחות ידע, כישורים, מוטבציה, כלים וחומרים בכדי להתמודד עם משימת ההימנעות מהגורמים האלרגנים.
ההתערבות הייתה כנגד 6 גורמים עיקריים: עישון פאסיבי, חשיפה לקרדית האבק, תיקנים, פרוות חיות מחמד, פרוות מכרסמים ועובשים.
כאשר לכל משפחה הותאמה תכנית טיפולית בהתאם לאלרגיה של הילד האינדיווידואלי.

האמצעים הטכניים שסופקו למשפחות כללו כיסויים נוגדי אבק לריהוט ולכלי המיטה, שואבי אבק ייחודיים, מסנני אויר וחומרי הדברה.

תכנית המניעה הביתית אכן גרמה לירידה בכמות האלרגנים הביתיים ובסיבוכי האסתמה בילדים ובכלל זה ירידה כללית בסימפטומים של האסטמה, ירידה במספר הימים בהם חשו הילדים באסתמה, ירידה ביקיצות הליליות, בהיעדרויות מבתי הספר, בפניות לחדרי מיון וכדומה.

ההשפעה המיטיבה של הטיפול הסביבתי נמשכה לא רק בשנה של הטיפול עצמו אלא גם במשך שנת המעקב שלאחר סיום שנת המחקר הראשונה.

רוב הילדים היו אלרגים לקרדית אבק הבית(87%) ולתיקנים(77%) והייתה קורלציה מובהקת בין מידת הירידה באלרגנים אלו לבין השיפור בביטויי האסתמה.

למעשה ניתן היה להשוות את השיפור באסתמה להשפעה הצפויה מטיפול תרופתי בסטרואידים.
החוקרים מעריכים את עלות הטיפול הסביבתי שננקט בכ 1000 דולר לשנה - סכום המתקרב להוצאות התרופתיות בטיפול באסתמה ועם נוסיף לכך גם את ימי העבודה שנחסכו מההורים ועלות הביקורים בחדרי המיון הרי שייתכן והטיפול המונע הביתי למעשה מכסה את עצמו.

למרות ששנים ברור לכולם שהחשיפה לאלרגנים מהווה את אחד הגורמים העיקריים לאסתמה ולסיבוכיה, ולמרות שמרבית הקווים המנחים שהותקנו לגבי הטיפול באסתמה ממליצים על טיפול סביבתי מונע כאמצעי טיפולי חשוב, הרי שמחקר זה הוא אחד המחקרים המבוקרים הראשונים שהצליח להוכיח שאכן טיפול סביבתי מונע והכולל חינוך נכון של המשפחות אכן עשוי לעזור לילדים הסובלים מאסתמה.

ניקיון נכון של הבית תוך שימוש באמצעים נכונים לצמצום החשיפה לאלרגנים עשוי להביא להפחתה משמעותית בביטויי וסיבוכי האסתמה לא רק לטווח הקצר אלא גם למשך חודשים ארוכים אח"כ.

בואו לדבר על כך בפורום אלרגיה ואסתמה