אין להשאיר שדה זה ריק. אין להשאיר שדה זה ריק.

הזכות המשפטית לטיפול רפואי

על התחום ה"חם" ברפואה משפטית, על התקדמות הטכנולוגיה ומה בין "טיפול סביר" ל"טיפול נאות" - זכותך

חוק זכויות החולה מעניק לחולה זכויות נרחבות. זכות החולה לקבלת טיפול תרופתי במצב חירום, גוברת על ההגבלות של סל התרופות, מדריך זמני לתחום דינמי, 25/03/12

פתח דבר

הסוגיות המחברות בין עולם הרפואה לעולם המשפט צוברות תאוצה בשנים האחרונות הן בארץ והן בעולם. בחינת החקיקה הישראלית בתחום זה בשנים האחרונות מצביעה על כך כי כנסת ישראל מספקת מספר לא מבוטל של חוקים, אשר מנסים להסדיר את תחום זה. בין היתר נחקקו בעת האחרונה: חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) התשנ"ו 1996, המטפל בנושא הפונדקאות, תוקן חוק האנטומיה והפתולוגיה לעניין השתלות איברים מן המת ונחקק חוק זכויות החולה תשנ"ו 1996.

חוק זכויות החולה

חוק זכויות החולה, אשר הינו חלוץ בתחומו אף בקנה מידה עולמי, נמנם בכנסת ישראל במשך כארבע שנים משנת 1992 ועד לכניסתו לתוקף באוגוסט 1996, לפני כשלוש שנים.

מדברי ההסבר להצעת החוק ניתן ללמוד על רוח החוק וכוונתו: "מזה זמן רב הוכר הצורך בהסדרת זכויותיהם של חולים ומטופלים למיניהם והתגבשה הדעה כי הגיעה העת לעגן בחוק זכויות אלה. שהרי מדובר באנשים שמפאת מצבם המיוחד הם חשופים לפגיעה בזכויותיהם הבסיסיות הן מבחינה חוקית והן מבחינה אנושית. אנשים אלו נתונים במצב של תהייה ואי וודאות, בהרגשה של תלות במטפלים ובמוסדות המטפלים ובתנאים של לחץ נפשי. גמלה אפוא ההכרה כי יש להבטיח למטופלים גישה אנושית נאותה ומתחשבת". ואכן, מטרת חוק זכויות החולה, כפי שמוגדרת בסעיף 1 לחוק הינה לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו.

החוק נותן תוקף לשינוי המשמעותי שחל בעשורים האחרונים בעולם המערבי ביחסי רופא-חולה, בהעצימו את מעמד החולה על ידי הענקת זכויות כדוגמת הזכות לקבלת טיפול רפואי, הזכות לשמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל, הזכות לטיפול רפואי מדעת (כלומר, להבנת כל פרטי הטיפול, תוצאותיו וסיבוכיו האפשריים), הזכות לקבלת מידע רפואי, הזכות לסודיות רפואית והזכות לקבל חוות דעת שניה. החוק אף קובע סנקציה פלילית לעובר על הוראותיו.

הזכות לטיפול רפואי

רשימה זו תתרכז בזכות הבסיסית הקבועה בסעיף 3 לחוק, היא הזכות לקבלת טיפול רפואי. סעיף 3 לחוק הדן בזכות לקבלת טיפול רפואי קובע כי כל הנזקק לטיפול רפואי זכאי לקבלו בהתאם לכל דין ובהתאם לתנאים ולהסדרים הנוהגים מעת לעת במערכת הבריאות בישראל. עוד קובע הסעיף, כי במצב חירום רפואי זכאי אדם לקבל טיפול רפואי דחוף ללא התניה. סעיף 5 לחוק זכויות החולה מרחיב בדבר זכות המטופל לקבל טיפול רפואי נאות הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות והן מבחינת יחסי האנוש. סעיף 6 לחוק קובע כי מטופל זכאי לקבל מידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם המטפל בו.

מקריאת סעיף 3 לחוק עולה כי לכאורה חוק זכויות החולה כפוף לחוקים אחרים במדינה, כדוגמת סעיף 3 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי הקובע, כי שירותי הבריאות הכלולים בסל הבריאות יינתנו בישראל לפי שיקול דעת רפואי באיכות סבירה ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח. האם המטופל זכאי אם כן לטיפול רפואי נאות או לטיפול רפואי סביר? האם יש סתירה בין השניים? איזה חוק גובר?

הזכות לקבלת תרופת ה - Herceptine

ממש בעניין זה, נתקבלה ביום 24.3.99 החלטה בביה"ד האזורי לעבודה בתל-אביב- יפו מפי השופטת לקסר אפרת בעניין רחל גרונדשטיין נ' קופ"ח כללית ומדינת ישראל משרד הבריאות. גב' גרונדשטיין, בת 59, חולה משנת 1992 במחלת סרטן השד, הגישה בקשה דחופה למתן צו עשה זמני המחייב את קופת החולים ומשרד הבריאות לספק ו/או לממן לה את תרופת ה- Herceptin, מכח הוראות חוק זכויות החולה. הרופאה המטפלת בגב' גרונדשטיין, ד"ר ריזל, רשמה למבקשת את התרופה, אך מכיוון שהתרופה לא היתה כלולה בפנקס התרופות או בסל התרופות עפ"י חוק ביטוח בריאות ממלכתי, סירבו קופת חולים והמדינה לממן את עלות התרופה. קופת החולים והמדינה טענו כי לא חלה עליהן כל חובה לממן תרופה זו. גב' גרונדשטיין טענה בבית הדין לעבודה (לשם יש להגיש תביעות מסוג זה), כי היא נתונה במצב חירום רפואי ובסכנת חיים מיידית, ולפיכך מכוח סעיף 3(ב) לחוק זכויות החולה קמה לה הזכות לקבל שירות וטיפול רפואי, הגם שאינו כלול בסל שירותי הבריאות.

גב' גרונדשטיין אף ציינה, בין היתר, כי חל שיפור במצבה מיד לאחר שנטלה את התרופה, וכי זכותה לקבלת התרופה קמה לה גם מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכן מכוח החוק "לא תעמוד על דם רעך", מכיוון שללא התרופה ישנה סכנה מוחשית לחייה. מנגד טענו קופת החולים והמדינה, כי לעניין סעיף 3(ב) לחוק זכויות החולה, התכוון המחוקק למקרי חירום כמו תאונת דרכים ולא למצבה של גב' גרונדשטיין. הרופאה המטפלת במבקשת העידה, כי בלי התרופה חייה של הגב' אבודים, וכי התרופה נחוצה לה בהתאם למצב החירום הרפואי בו היא נתונה והאפשרות שיש בתרופה כדי להאריך ולשפר את חייה. השופטת לקסר ששמעה את שני הצדדים מצאה את עדות הרופאה המטפלת מהימנה, וקבעה, כי במצב זה, קרי בהצלת חיי אדם הנתון בסכנה חמורה, די בדבריה אלו של הרופאה כדי להצביע על זכות לכאורה לקבלת התרופה מכוח סעיף 3(ב) לחוק. השופטת קבעה עוד, כי הסירוב להעניק לגב' גרונדשטיין את התרופה תוך התעלמות מהיותה בסכנת חיים עומד בניגוד לא רק לכל נורמה אנושית ומוסרית אלא גם בניגוד לזכויותיה עפ"י החוק. מהחלטת ביה"ד האזורי לעבודה בת"א-יפו בפרשה זו עולה, ניתן להבין כי סעיף 3(ב) נועד לאפשר חריגה מהוראות חוקים אחרים, ולאפשר מתן טיפול רפואי דחוף לאותם מקרים חמורים, גם אם הטיפול אינו מוסדר בחוק או בכל הסדר אחר. בשולי החלטתה השופטת ציינה, את אשר נראה כה טריביאלי, אך משהגיע התיק לבית משפט מוטב שיאמר באופן ברור, והוא שחיי אדם הם ערך עליון ודי בצורך החיוני להארכת חייה של גב' גרונדשטיין באמצעות התרופה כדי לגבור על כל שיקול כלכלי אחר.

סוף דבר

הגם שחוק זכויות החולה הינו "נטול שיניים" כלפי משרד האוצר בכל הנוגע להקצאת תקציבים, והגם שברור שהזכות לטיפול רפואי תלויה בבסיסה בסל התרופות הקבוע בחוק בריאות ממלכתי, הרי משניתן ביטוי מפורש לזכותו של החולה לקבלת טיפול רפואי, הצהרה זו תגבר במקרים דחופים על כל הוראת חוק אחרת העשויה לערער את מעמד קדושת חייו של החולה.

עם סיום כתיבת רשימה זו, עלו לכותרות מספר מקרים של חולות בסרטן שד, אשר אחת מקופות החולים מסרבת לספק להן את תרופת ההרספטין היקרה. אין ספק כי פרשת גרונדשטיין, אשר נידונה לעיל, עשוייה לתמוך בתביעות דומות של חולים נזקקים במקרים דחופים.

עוד מאמרים בנושא בקטגוריה זכויות החולה




שתף את הכתבה ב:
רופאים ומטפלים: כתבות בנושאי הפורום: