היופי שבחיוך

(0)
לדרג

על שיטות חדשות ליישור שיניים ולטיפול בחניכיים, ועל הקשר המסתורי בין גנטיקה, שיניים, ומחלות לב

מאת: חיוך יפה חשוב לכל תחומי החיים, אך רבים מאיתנו חושבים שבשבילם זה כבר אבוד. ד"ר משה גרינבאום מספר שאפשר ליישר שיניים בכל גיל ועל הסוד הגנטי של מחלות החניכיים. טוב לי אוראלי

חיוך יפה חשוב לכולנו בכל תחומי החיים. חיוך יפה עוזר ליחסים שבינו לבינה ושיניים ישרות יכולות גם לעזור לנו להתקדם בעבודה למשל. כשחושבים על זה, איזה רושם עושה נציג החברה על הלקוח החדש כשהוא מראה לו שיניים מכוערות? חיוך אחד יפה עם שיניים ישרות והסיכוי לסגור את העסקה כבר הרבה יותר גבוה. נשים למשל, מוציאות המון כסף על קוסמטיקה ובגדים אופנתיים, אבל שיניים עקומות עלולות לקלקל את כל האפקט.

רבים מאיתנו חשים שהם כבר איחרו את הרכבת ושפשוט אי-אפשר ליישר שיניים לאחר גיל ההתבגרות. אז לכם מיועדת כתבה זו ויש חדשות טובות. אפשר ליישר שיניים בכל גיל.

היום יותר ויותר אנשים, משנות העשרים ועד שנות השבעים פלוס, פונים לאורתודנט כדי ליישר שיניים ומאוד מרוצים מהתוצאות.

השיטות החדישות של היום

במקום הברזלים המכוערים שבהם השתמשו פעם, היום מציעים האורטודנטים "ברזלים" שקופים, העשויים מקרמיקה או מפלסטיק מיוחד, כך שהמכשור על השיניים הרבה פחות בולט.

אולם חלק מאיתנו היו רוצים שלא יראו את הברזלים בכלל, ולהם מציעה האורטודנטיה את הטיפול הלינגואלי: ברזלים מודבקים בצד הפנימי של השיניים, כלומר בצד של הלשון.

מבחינתו של המטופל, היתרון הגדול של הטיפול הלינגואלי הוא שבכלל לא רואים את הברזלים. בהתחלת הטיפול המכשור קצת משפשף את הלשון ויש הפרעה קלה בדיבור, אולם בדרך כלל לומדים המטופלים להסתדר עם כך במהירות.

הטיפול הלינגואלי מהווה אתגר לא קטן עבור רופא השיניים. מבחינתו של הרופא, יותר קשה לעבוד בפה כשהברזלים מודבקים בצד הפנימי של השיניים, זאת משום שהגישה לשיניים קשה יותר ודורשת דיוק ומיומנות גבוהים יותר, וזו גם הסיבה שטיפול לינגואלי יקר יותר מהטיפול הרגיל.

שיקום

הדרך לשיקום באמצעות שתלים, מתחילה בבדיקה של רופא השיניים המשקם, המאבחן את הדרך הטיפול הטובה ביותר באמצעות צילומי רנטגן והתרשמות קלינית ממצבו הבריאותי של המטופל.

לעיתים קרובות נחוץ גם צילום C.T של האזורים מחוסרי השיניים המיועדים לקלוט שתלים, ועל סמך הבדיקה וממצאיה מכין הרופא המשקם כמה תכניות טיפול, שאחת מהן מבוססת על שתלים אך חשוב לזכור כי לא כל מקרה מתאים לטיפול כזה.

לאחר הסכמת המטופל לתכנית הטיפול הוא מופנה למומחה על מנת שיכינו עבורו את השתלים. השתלים הם חלקים מתכתיים עשויים מטיטניום והמוכנסים ללסת בניתוח קטן הנעשה בדרך כלל בהרדמה מקומית.

ההחלמה תלויה במצבו הבריאותי של הפציינט, ומעשנים חייבים בהפסקת עישון זמנית לפחות בתקופת ההשתלה, וזאת כדי לא להכשיל את השתלים.

ואם אין שיניים? התשובה: שתלים

ככלל שתלים אינם תחליף לשיניים בלתי מטופלות ועדיין שן שעברה טיפול שורש וטיפול כתר, עדיפה לאין שיעור משתל ועליו כתר.

אולם לפעמים מסיבות רפואיות נאלץ רופא השיניים "להרים ידיים" ולוותר על שן או אפילו כמה שיניים. במצב כזה, אחד הפתרונות האפשריים הוא שיקום האזור מחוסר השיניים באמצעות כתרים גשרים או תותבות נשלפות הנתמכות בשתלים.

ריפוי

בתוך שבוע מוסרים התפרים מהפה ותוך שבועיים ישנו ריפוי ראשוני של המקום המנותח, ואילו חשיפת השתלים נעשית בהרדמה מקומית תוך מספר חודשים. יחד עם זאת ישנם מקרים בהם ניתן להעמיס את השתלים קודם לכן.

כמו בכל שיקום רפואי, הוא מתבצע בשלבים, ובשיקום באמצעות שתלים רמת הדיוק הנדרשת גבוהה בהרבה מזו הנדרשת בשיקום שיניים טבעיות.

התהליך כולו יכול לארוך כחצי שנה עד שבפה יהיו שיניים, כאשר בשלב הביניים
נהוג להכניס תותבות זמניות או גשרים זמניים לפה.

סיכונים

הסיכונים בטיפול שתלים נמוכים יחסית וכוללים את הסיכונים הכירורגיים הרגילים של ניתוחים בפה. הסיכונים יכולים לנוע בין זיהום ,שטפי-דם, ועד נימול באזור הניתוח.

כישלון של טיפול השתלים הוא נדיר יחסית, והוא מושפע בביצוע טוב של הוראות הרופא ובתכנון נבון של הכוחות המועמסים על השתלים, תוך בחירה נכונה של המקרה לטיפול.

יחד עם זאת, יש להביא בחשבון שבעת הידרדרות פתאומית של מצב הבריאות הכללי או המערכת החיסונית של המטופל, השתלים נוטים להיפגע ראשונים .

נדרשת תחזוקה של השתלים כל חצי שנה אצל הרופא המשקם, והיא כוללת חיזוק ברגים וביקורת של השתלים והשחזורים או התותבות שנעשו במהלך הטיפול.

הקשר הביולוגי למחלות לב

מחקרים חדשים שנערכו בעת האחרונה מגלים כי למחלות בתחום רפואת הפה והיגיינה אוראלית לקויה , השפעות רפואיות על איברים נוספים בגוף, וכי יש קשר הביולוגי בין מחלות חניכיים, גורמי קרישה ומחלות לב.

במפגש הבינלאומי השנתי בנושא המחקר הדנטלי באוניברסיטת בופלו ,ארה"ב, דיווחו חוקרים על מחקר חדש, שעדיין לא התפרסם, על קיומן של רמות גבוהות של גורם הקרישה פיברינוגן (Fibrinogen ) במתרפאים הסובלים ממחלת חניכיים.

רמות גבוהות של פיברינוגן בפלסמה ידועות לרופאים זה מכבר כגורם סיכון למחלות לב, משום שפיברינוגן מעלה את שכיחות הופעת קרישי דם במערכת הדם הפריפרית (הקרובה לעור), וקרישי דם עלולים לגרום לחסימה של כלי דם ולהתקף לב.

המחקר החדש מגלה כי יש סבירות גבוהה יותר אצל מטופלים עם מחלת חניכיים להימצאות גן נדיר שאחראי להתבטאות של פיברינוגן, גן שלא קיים אצל מטופלים מן השורה.

החוקרים בדקו ארבע קבוצות של מטופלים. מטופלים הסובלים ממחלות חניכיים, מטופלים הסובלים ממחלות לב, מטופלים הסובלים משניהם וקבוצת ביקורת ללא מחלות כלל. תוצאות המחקר הראו כי רמות הפיברינוגן
במטופלים הסובלים ממחלות חניכיים היו גבוהות משמעותית מכל הקבוצות האחרות, וכי הם עלולים להיות חשופים יותר למחלות לב בשל קרישי דם.

החלק השני של המחקר בדק 42 מתרפאים הסובלים ממחלות חניכיים, לעומת 62 מטופלים בריאים ללא בעיות חניכיים, כאשר בשני הקבוצות נבדקת נוכחות גן פיברינוגן נדיר בשם "H2H2". תוצאות המחקר חשפו כי ל-61 אחוזים מקבוצת מחלות חניכיים יש צורת הגן הנדיר, ביחס לקבוצת הביקורת.

זהו ממצא חשוב משום שידוע כי גן נדיר זה, גורם לעליה גבוהה יותר של רמות הפיברינוגן העלול לגרום לקרישי הדם המסוכנים, מאשר בבני אדם עם גן שכיח יותר מאותו סוג.

מאחר והרופאים יודעים כי פיברינוגן עלול להגיע למערכת הדם ולגוף בשל זיהום מחלת חניכיים של מטופלים, ולכן הסובלים מזיהום חניכיים כרוני שיש להם את הגן הנדיר סובלים מעלייה בשכיחות קרישי הדם ומשום כך גם
מעליה בסיכון ללקות במחלת לב.

המשמעות המעשית של המחקר היא שיש קשר בין אירועים לבביים כמו התקף לב לבין מחלות חניכיים וכי יש קבוצות מטופלים הזקוקים בשל כך להשגחה מוגברת במהלך הטיפול הרפואי.

(המאמר לקוח מאתר www.dentalinfo.co.il - השער הישראלי לרפואת שיניים)

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום