בריאות הנפש בקרב נשים בישראל

(0)
לדרג

מצב בריאות הנפש בקרב נשים קשור קשר הדוק לחברה שהן חיות בה. ולכן עלינו לנתחו ולנסות להבינו בתוך המטריצה החברתית. עוני, הטרדות מיניות והתעללויות הם רק אחדים מהחוליים החברתיים ההרסניים המשפיעים על בריאות האישה. נשים רבות חיות בלחץ ובחשש מתמיד מפני אונס ומפני אלימות במשפחה. בישראל נוסף גם החשש מפני פעולות איבה ומלחמה, שאף הוא מוסיף לחרדות ולדאגות היום-יומיות שלנו לילדינו, לבני-זוגנו ולכל הסובבים אותנו.

מאת: ד"ר נעמי אברמוביץ

החברה היא שמגדירה את הנורמות שלפיהן נמדדת בריאות הנפש. תופעות כגון חולשה או נוירואסטניה (חולשת עצבים) שמתייחסים אליהן כאל תופעות פתולוגיות, נחשבו בתקופה הויקטוריאנית תופעות "נורמליות" בקרב נשים. לעומת זאת, הפסיכולוגיה תיארה את הנשים האגרסיביות או השאפתניות כנשים הסובלות מ"עודף גבריות". אף שאנשי מקצוע רבים בתחום בריאות הנפש רואים בתכונות כגון עצמאות והשתחררות מתלות סימנים לבגרות, אנו עדים לעובדה כי אין זו בהכרח הדרך שבה נשפטת בגרות אצל נשים, שכן בדרך כלל הבגרות קשורה ליחסיה של האישה עם הסובבים אותה. בריאות הנפש בקרב נשים תלויה באופן שהאישה מצליחה לשמור על האיזון הדק שבין יחסה לסביבה ובין עצמאותה שלה, בין הצורך שלה באסרטיביות ובין הצורך להימנע מפגיעה בזולת.

אין ספק כי קל יותר להגדיר מחלת נפש מלהגדיר בריאות נפש. אף שאין זה מדד מדויק, אפשר לנסות לתאר את תמונת "בריאות הנפש בקרב הנשים" לפי השימוש בשירותי בריאות הנפש. יותר מחצי המופנים למרפאות פסיכיאטריות בגיל 64-25 הם נשים, כלומר נשים משתמשות בשירותי בריאות הנפש יותר מגברים. גם בקבוצת בני 65 ויותר ניכרים הבדלים בין המינים מבחינת הפניות למרפאות חוץ.

מתוך 800 נשים שהשיבו לסקר שערך מכון ברוקדייל דיווחו כ- 40 אחוזים שהן סובלות מדיכאון. לעומת זאת, באישפוזים במוסדות לחולי נפש גדול בהרבה מספרם של הגברים המאושפזים ובייחוד בני 25-44. ייתכן שהנשים מוסיפות לתפקד למרות תחושות הדיכאון והחרדה, ואילו גברים מתאשפזים בעקבות משבר נפשי.

למרבה הצער, סטטיסטיקת האיבחון אינה מחולקת על פי מין, ועל כן לא ידוע לנו בבירור מתי נשים פונות לקבל טיפול ובאיזה מצב. המידע הקיים אף אינו מאפשר לאפיין את המטפלים בנשים במרפאות בריאות הנפש באופן מהימן. ידוע לנו כי רוב העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים הם נשים, אולם אין עדות שהן הוכשרו להעניק טיפול ייחודי לנשים.

רופאי המשפחה הם הכתובת הראשונה של הפונים למרפאות בריאות הנפש, שכן בדרך כלל פונים לרופא המשפחה ולא למרפאות פסיכיאטריות כשמתעוררת בעייה של עייפות, כאבי ראש ושאר הפרעות סומאטיות שהן ביטויים יום יומיים של לחץ וחרדה. במחקרים שנערכו בארצות הברית הוכח כי רופאי המשפחה הם הרושמים את רוב המרשמים לתרופות אנטי דיכאוניות ופסיכואקטיביות. גם מחקרים בישראל מראים שהמטופלים פונים בראש ובראשונה לרופא המשפחה לטיפול בתסמינים פסיכולוגיים, אף על פי שלא תמיד רופא המשפחה מזהה כי למעשה מקור הבעיה הוא אמוציונלי.

מאחר שרוב הפונים לרופא המשפחה עקב מתח נפשי הם נשים, יש לבנות תכנית העשרה שתכשיר את רופאי המשפחה לזהות את התופעות והתסמינים הנפשיים הייחודיים לנשים, לטפל בהם ולספק את צורכי בריאות הנפש בקרב נשים. יש תקווה כי בעקבות השינויים שהוכנסו בחוק ביטוח הבריאות יגלה גם משרד הבריאות רגישות לנושאים החשובים לנו כנשים.

באדיבות האגודה לקידום בריאות נשים בישראל

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום