פחד ממחטים: מדריך להורים

פחד, חשש וחרדה מזריקות ומחיסונים הם דבר שכיח מאוד, לא רק בקרב ילדים. גם אם אנחנו, ההורים, משוכנעים בצדקת החיסון או הזריקה - הסבר רציונלי מצדנו אינו משכנע את הילדים הצעירים שלנו. כלומר: זה מובן מאליו שהילדים שלנו יפחדו מהמחט ויחששו מהכאב הנלווה לדקירה. ברור עוד יותר שילד, הזוכר את הזריקה הקודמת כאירוע טראומטי, יתנגד לזריקה נוספת בהמשך. בעיה לא פשוטה.

כיצד נוכל, אפוא, לסייע לילדים שלנו לעבור את החיסונים בשלום? איך נמנע מהם לפתח "חרדת חיסונים"? ריכזנו עבורכם מספר טיפים בנושא:

היו נחושים: חלק מהתפקיד ההורי שלנו הוא לדאוג לבריאות של הילד - ולכן, לאחר שהחלטנו כי החיסון נחוץ, נוכל לשדר נחישות מול הילד שלנו. הילד יבין כי אין אופציה של הימנעות. ברגע שהוא יראה שאנחנו נחושים, הוא יבין כי לא ישתלם לו להשתולל, לכעוס או לבכות. זאת מפני שהתנהגותו לא תשנה את התוצאה והחיסון יתבצע בכל מקרה.

תיווך המציאות: אנחנו חייבים לעדכן את הילד שלנו מה הולך לקרות: מתי, היכן ומדוע יש צורך בחיסון (כמובן, בהתאם לגילו והבנתו של הילד). חשוב מאד שלא נייפה את התהליך או נשקר. אסור לנו לומר שזה כלל לא כואב או להבטיח הבטחות שווא נוספות. בהחלט יש לומר לילד אמירה בסגנון: "זה לא נעים, זה דוקר לשנייה - אבל בזכות זה תהיה בריא".

בלי דרמות: לעתים, בגלל שאנו חרדים וחוששים בעצמנו, נדבר עם הילד פעמים רבות לפני - ונרגיע אותו מראש. מתוך כוונה טובה, ריבוי המלל וההתייחסות המרובה, דווקא עלולים לייצר לחץ. לכן, אין צורך לדבר על כך עם הילד - יותר מפעם פעמיים ביום שלפני החיסון. ככל שאנחנו, ההורים, נשדר פחות פניקה ונהיה יותר רגועים, גם הילד שלנו יהיה פחות לחוץ וחרד. הרי הילד שלנו "מרגיש" אותנו.

עידוד: מטרתנו, כהורים, שהילד יבין שטיפולים ובדיקות הם חלק מהחיים של כולנו. הם הכרחיים - ונעשים למען מטרה טובה. לכן, לא נאמר לו "איזה מסכן", "נקווה שלא יכאב לך" וכו', אלא נמחיש לילד שלנו עד כמה אנו סומכים עליו שהוא יוכל להתמודד בהצלחה עם החיסון. עלינו להאמין בילד שלנו - שגם אם יכאב לו, הוא יצלח את זה בצורה טובה, יבין שהוא מסוגל להתמודד ולכן יהיה מוכן גם בעתיד לעבור חיסונים נוספים.

אנחנו איתך: חשוב מאד שהילד יבין שההורה נמצא שם לצידו, בכל שלבי התהליך. אפשר לשאול אם ירצה שנחזיק לו את היד, שנחבק אותו או ניתן לו כל עזרה פיזית, שנוכל להעניק - ותייצר לילד שלנו ביטחון כי אנחנו ביחד איתו.

דור המסכים: זאת אולי הפעם היחידה שבה מומלץ ליזום ולהושיב את הילד מול מסך. בחרו בשיתוף עם הילד טרם ההגעה למרפאה, את התוכן המועדף עליו - ותנו לו לצפות בו, במהלך החיסון. זהו כלי אפקטיבי להסחת דעתו של הילד ולהנעמת התהליך, עד כמה שניתן.

הבטחה מראש: כאשר אנו מבינים כי ברור שמדובר בתהליך לא נעים עבור הילד שלנו; וברגע שברור לנו שאנו מעוניינים כי החוויה לא תיצרב כחוויה טראומטית עבורו, יש בהחלט מקום להבטיח מראש ממתק או בקבוק משקה או מתנה סמלית כלשהי. כך, נשיג טוב יותר את שיתוף הפעולה של הילד - ונפחית את התנגדותו מראש. חשוב להדגיש כי מדובר במתנה סמלית. אנחנו לא מפצים את הילד על עצם החיסון (שהרי אנו משוכנעים לגבי נחיצותו) - אלא רק מרככים את האירוע.

חיזוק על ההתמודדות: לאחר שהילד עבר את החיסון, נחזק אותו על כך שהחיסון הצליח. נאמר לו שהוא בוגר ומבין כמה זה חשוב, שאנחנו גאים בו ומעריכים אותו על כך שהוא הצליח. כך, הילד שלנו יאמין בעצמו כי הוא מסוגל לעבור התמודדות זו -ויצלח אותה בשלום גם בפעם הבאה. ואגב, כך ננהג גם אם הילד שלנו בכה והתנגד. כי בסופו של דבר, במבחן התוצאה, הוא עבר את החיסון - ואנו רוצים שהוא יאמין בעצמו שהוא מסוגל להתמודדות זו, ובכך נגדיל את הסיכויים שבפעם הבאה התהליך יהיה רגוע יותר.

לאה שטרן היא מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך להנחית קבוצות הורים והנחיה פרטנית.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:
רפואת ילדים
חיסונים לילדים - משרד הבריאות