טור אישי: התמודדות עם קוליטיס

(0)
לדרג

אבי היה קצין צעיר ושאפתן כשאובחן כחולה קוליטיס כיבית. כלום לא עזר. לאחר שכמעט התייאש, גילה תרופה ביולוגית חדשה שבלמה את המחלה ונולד מחדש

מאת: אבי (השם המלא שמור במערכת)

מעולם לא חשבתי שמשהו כזה יקרה לי. הייתי בחור נורמטיבי, בריא ובעל כושר מעולה. מ"מ טירונים בצבא, שכל חייו לפניו. הייתי מלא בשאיפות, ועיקרן היה בנוגע לקריירה הצבאית המצפה לי. הכל כבר היה מסודר - לפחות בדמיון שלי. אבל יום אחד, הכל התפרק. לאחר תקופה ממושכת של לחצים, עבודה אינטנסיבית בת שעות ארוכות, רצון להוכיח את עצמי מול המפקדים שלי ולהיות הכי טוב שאפשר - התפרצה לי המחלה.

אני זוכר את היום ההוא - יום קשה שבו הייתה לי דחיפות נוראית ללכת לשירותים. בהתחלה ייחסתי את זה לאוכל הנורא שהיה בבסיס, אבל כשהמצב לא השתפר ואף החמיר, הלכתי למרפאה בבסיס, ושם הפנו אותי לרופא גסטרו. הרופא הפנה אותי לבדיקת קולונוסקופיה, אשר נקבעה ביום ההולדת שלי.

אני לא אשכח את יום ההולדת הזה. יום הולדת 21, שאותו נאלצתי לפתוח עם בדיקה לא נעימה, אשר בסופה התבשרתי כי אני חולה בקוליטיס כיבית. הבדיקה גילתה שהקוליטיס שלי משתרעת על פני לא פחות מ-50 ס"מ במעי הגס. חתיכת מתנת יום הולדת.

מתנה עצובה ליום הולדת. אילוסטרציה: שאטרסטוק
מתנה עצובה ליום הולדת. אילוסטרציה: שאטרסטוק

הרופא שעשה לי את הבדיקה, ד"ר דן קרטר, עבד גם עם הצבא באותו הזמן, והוא זה שגם מסר לי את הידיעה הלא נעימה. מתוך בורות מוחלטת, התחלתי לשאול אותו שאלות על המחלה - ומה עושים איתה? ד"ר קרטר הסביר לי בסבלנות רבה על המחלה, והסביר שלצערו מדובר במחלה כרונית, וכי הפרופיל שלי יירד ל-21, כלומר: אני לא אוכל להמשיך ולשרת בצבא.

הייתי בהלם. ברגע אחד, נדמה היה שהעולם שלי התמוטט. הייתי בדיוק לפני יציאה לקורס פיקודי בכיר ונכנסתי לשנת הקבע שלי. לא האמנתי שהכל הולך ליפול. יצאתי בבכי ולא ידעתי מה לעשות. רצו לי המון מחשבות ושאלות בראש. לא הבנתי למה זה קרה דווקא לי? ואיך זה ייתכן? הרי במשפחה שלנו אין מחלה כזו לאף אחד.

מאותו הרגע, התחיל מסע ארוך מאוד, שכלל כאבים פיזיים ונפשיים רבים. חוויתי קושי שהיה קשה לי להסביר לסובבים אותי. המצב שלי היה קטסטרופלי, ביליתי בשירותים רוב היום, היו לי כאבים בפרקים וירדתי הרבה מאוד במשקל. ד"ר קרטר ניסה לסייע לי לאורך תקופה ארוכה, כדי להגיע לרמיסיה - להקלה של התופעות הקשות, וקיבל אותי מידי שבוע, בין התורים העמוסים מאוד בחר"פ. כך, התחלתי טיפולים וליווי רפואי קבועים. בהתחלה, לקחתי כדורים שלא הראו שיפור, ולאחר זמן מה, נאלצתי להחליף טיפול. הפעם ניסיתי סטרואידים. הסטרואידים עזרו ומאוד הקלו בשלב הראשון, בייחוד מכיוון שהם היו במינונים גבוהים מאוד. אבל תופעות הלוואי שלהם לא איחרו להגיע; העצמות שלי ניזוקו והייתי עייף כל הזמן. כל כך עייף, עד שיכולתי לישון גם 15 שעות ביום. לא הצלחתי לנהל את חיי, לעבוד או לצאת מהבית וידעתי שאם אמשיך לקחת את הסטרואידים, הנזק שייגרם לי יהיה ממושך. לכן, מידי פעם הורדתי את המינון, בעצת הרופא. בכל פעם שהייתי מוריד את המינון, הייתי מבלה את כל היום בשירותים, ולא ישן בלילה.

לאחר תקופה ארוכה, שבה ניסיתי את כל התרופות האפשריות, פניתי לרפואה אלטרנטיבית. מה לא ניסיתי? כורכום, תוספי תזונה למיניהם, ניסיתי ללכת לתזונאית ולשנות את התזונה ופניתי אפילו לדיקור סיני. לדאבוני, שום דבר לא עזר. רק הסטרואידים אפשרו לי לנשום לרווחה - לפחות בכל הנוגע למחלה. לאחר זמן מה, הוצעה לי תרופה ביולוגית שסייעה גם היא לזמן מה, ונתנה לי תקופות טובות יותר, אך היו גם תקופות רעות. בשלב מסוים, גם התרופה הזו לא עזרה, וכבר כמעט הרמתי ידיים. הסיטואציה הזו הייתה קשה מנשוא.

"חזרתי לתפקוד", אילוסטרציה: שאטרסטוק
"חזרתי לתפקוד", אילוסטרציה: שאטרסטוק

בשלב הזה, כבר נגמרה תקופת הקבע שלי. ונאלצתי, לצערי, להשתחרר. ההחלטה הגיעה לאחר שיחות עם המפקדים, ששאלו אותי הרבה מאוד על הדלקת ועל ההיעדרויות. הם הסבירו שהדלקת תהיה תמיד ענן שירחף מעלי, ובכל קידום דרגה, הבכירים יתהו כיצד אושפע מכך. החלטתי שאני לא נותן לזה לשבור אותי ושהמחלה לא תפיל את רוחי. אם הדברים לא מסתדרים בצבא, לפחות אגשים את שאיפותיי באזרחות. במקביל, הרופא שלי המשיך ללוות אותי גם באזרחות, וצלצל אלי יום אחד כדי לבשר כי נכנסה תרופה ביולוגית חדשה לסל התרופות, שמסייעת לחולים במצב כמו שלי. אחרי כמה מנות של התרופה, והורדת המינון של הסטרואידים, הסימפטומים הופחתו עד שהם הפסיקו לחלוטין.

אחרי תקופה ממושכת, בה נטלתי את התרופה, עברתי שינוי משמעותי והתחלתי להרגיש טוב יותר. חזרתי להיות אבי האנרגטי והנלהב שלפני המחלה. כבר שנה וחצי שלא הייתה לי התפרצות של הדלקת, מה שמאפשר לי לנהל אורח חיים בריא ותקין. אמנם לא הגשמתי את החלום לקריירה צבאית, אבל בזכות השינוי המשמעותי באיכות חיי, הצלחתי לכבוש יעד חדש והתקבלתי ללימודי רפואה, דבר שכל כך רציתי וייחלתי לו. קיבלתי את חיי בחזרה. המסע היה קשה - אבל הצלחתי.

בואו לדבר על זה בפורום קרוהן וקוליטיס.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום