רשלנות רפואית: לידה שהסתבכה

(0)
לדרג

סיבוכים בלידה עלולים להיות בבחינת "גזירת גורל" שאין עליה כל שליטה. עם זאת, לעתים מדובר ברשלנות רפואית שניתן היה למנוע - ועליה ניתן לקבל פיצוי

מאת: עו"ד דותן לינדנברג

עוד בנושא: הריון, לידה והגיל הרך

מחשבות על לידה העלולה להסתבך מדירות שינה מעיניהם של הורים - לעתיד. לעתים מדובר בעניין של גורל - מאורע מצער המתרחש מבלי שנוכל להילחם בו; עם זאת, לעתים התנהלותם של הגורמים הרפואיים היא זו שגרמה למצב. במקרים אלה, בהם תוכח רשלנות רפואית בלידה, אשר גרמה לפגיעה באם ו/או בעובר - ניתן לתבוע פיצויים, בגין הנזקים שנגרמו.

הרפואה המודרנית שיפרה פלאים את יכולתנו לשרוד לידות. בעבר, האירוע המשמח הזה היה נגמר פעמים רבות באסון; אולם הכלים, הידע והיכולות הקיימים כיום מונעים הרבה מאד פגיעות בעובר ובאם. יחד עם זאת, למרות הצמצום המסיבי של לידות שמסתבכות - עדיין, לא אחת, האם ו/או העובר נפגעים במהלך הלידה. כאשר הדבר מתרחש בשל רשלנות של גורם רפואי, העובר והוריו יכולים לתבוע בגין נזקים שנגרמו להם, עקב הרשלנות האמורה.

רשלנות רפואית בלידה. אילוסטרציה: שאטרסטוק
רשלנות רפואית בלידה. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מהי רשלנות רפואית בלידה?

רשלנות רפואית בלידה מתרחשת כאשר גורם רפואי שהעניק טיפול ליולדת, בזמן לידה פעילה, התרשל במעשה או במחדל. אם גורם רפואי כשל בטיפול שנתן, הפר את חובת הזהירות שהייתה מוטלת עליו ופעל באופן לא סביר - אז היתה רשלנות רפואית.

אם מדובר ברופא, התנהלותו תיבחן בעיניים המצפות ממנו לפעול כרופא סביר, רופא שהחלטותיו ופעולותיו מבוססות על שיקולים סבירים, ברמה מקובלת, על בסיס ידע עדכני הנתמך בספרות מקצועית - וגם בניסיון קודם. על הרופא הסביר לנהוג בהתאם לנורמות מקובלות באותה עת בעולם הרפואה; אם הוא לא עשה כך, הוא התנהג ברשלנות; ואם קיים קשר סיבתי בין התנהגותו הרשלנית של הרופא לבין הנזק שנגרם לאם ולעובר, אז ניתן לתבוע - ולזכות בפיצויים, בגין רשלנות הרופא בלידה.

איזה מקרי רשלנות רפואית בלידה נפוצים?

ישנם מצבים רבים שעשויים להיחשב כרשלנות רפואית בלידה.

למשל: מצב שבו לידה הסתבכה; וניתן להוכיח כי היא בוצעה בנוכחות צוות רפואי חסר; ובעת הלידה, לא נכחו כל הגורמים הרפואיים שאמורים היו להיות נוכחים בחדר הלידה, בנסיבות העניין, לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת.

באופן כללי, לא מצופה כי בכל לידה יהיה נוכח רופא מומחה, אולם אם המצב והנסיבות יוצרים ציפייה כי הוא יהיה נוכח, או לפחות זמין, וניתן להזעיק אותו במקרה הצורך - והוא לא היה נוכח, אזי יש סיכוי שמדובר ברשלנות.

כך, למשל, כשההיסטוריה הרפואית של האם יכולה להצביע על סיכון מוגבר לסיבוך, או שיש בדיקות שמעידות על סיכון לסיבוך בלידה, או כאשר האם סובלת מבעיות רפואיות כלשהן. בכל המצבים הללו ובמצבים אחרים, בהם קיימת סבירות לסיבוכים רפואיים אפשריים, או כאשר ברור כי בלידה יידרש לתת לעובר או לאם טיפול הדורש רמת מומחיות מסוימת, יש ציפייה שרופא מומחה יהיה נוכח.

גם מצב בו לא ניתן טיפול חירום במהלך הלידה, למרות שהיה נחוץ, או שניתן טיפול בלתי מספק, יכול להיחשב לרשלנות רפואית - בלידה.

מצב נוסף מתקיים כאשר היולדת לא נתנה הסכמה מדעת, לביצוע טיפול רפואי כלשהו במהלך הלידה. אי עמידה בדרישת הסכמה מדעת מתקיימת כאשר הרופא נדרש לספק ליולדת הסבר מקיף ומפורט לגבי ההליך הרפואי, אותו היא עתידה לעבור. עליו לעשות כך ואף להסביר לה את הסיכונים והסיכויים הכרוכים בהליך הרפואי.

לצד המקרים הללו, תיתכן גם רשלנות במתן זריקת אפידורל. זאת, למשל, במקרה שהזריקה ניתנה ליולדת, למרות שהייתה מניעה רפואית מלעשות כך, או שמתן הזריקה בוצע בצורה שגויה ורשלנית.

האם בכל אחד מהמקרים הללו, ניתן יהיה להוכיח רשלנות רפואית - ולקבל פיצוי?

לא. לשם כך, צריך שיתמלאו שלושה תנאים בסיסיים: האחד: כי הייתה התרשלות; השני: שנגרם נזק לעובר ו/או לאם; והשלישי: שקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם.

כלומר: הורים ו/או עובר שניזוקו בעקבות רשלנות רפואית בלידה - ורוצים לזכות בפיצויים, בגין הנזק שנגרם להם, צריכים לפנות לעורך דין שעוסק ברשלנות רפואית, עם ניסיון בתביעות כאלו, שיבחן את התיעוד הרפואי, יתייעץ עם רופאים מומחים ויסיק אם יש לתביעת רשלנות סיכוי להתקבל.

אם נראה כי יש סיכוי, יוגש כתב תביעה, אשר יגובה בתיעוד רפואי ובחוות דעת של מומחים, שיוכיח כי במקרה הנדון אמנם הייתה רשלנות רפואית, שגרמה לנזק וגם שיעור הנזק יוכח - וייתבע פיצוי, בהתאם לנזק שנגרם.

רשלנות רפואית בלידה. אילוסטרציה: שאטרסטוק
רשלנות רפואית בלידה. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מה גובה הפיצויים, במקרה של רשלנות רפואית בלידה?

גובה הפיצויים תלוי בשיעור הנזק - ומורכב ממספר גורמים, שייבחנו - ואשר מכונים ראשי נזק.

אלה הם מאפיינים שמגולמים ומתורגמים לכסף - וכוללים, בין השאר: כאב וסבל של הורים ו/או היילוד, הוצאות רפואיות, הוצאות בגין עזרת צד ג', הוצאות בגין נסיעות לטיפולים, הוצאות על תרופות, אובדן השתכרות ועוד.

דותן לינדנברג הוא עורך דין, נוטריון ומגשר מוסמך, בעל משרד עורכי דין העוסק ברשלנות רפואית.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום