השמנת יתר ובעלי מוגבלויות

(0)
לדרג

השמנת יתר היא אחת הבעיות המרכזיות בעולם המערבי - ומהווה אתגר מיוחד לבעלי מוגבלויות גופניות, המתקשים לבצע פעילות גופנית. מה בכל זאת ניתן לעשות?

מאת: ד"ר איתי זיו

השמנת יתר, ללא צל של ספק, היא אחת הבעיות המרכזיות כיום בעולם המערבי. השמנת יתר מתחילה כבר בגיל הילדות; וממשיכה גם בגיל ההתבגרות וגם בבגרות.

מהי השמנת יתר? האם היא מוגדרת ע"י BMI או ע"י הרכב הגוף?

לעיתים רבות, כאשר מדברים על השמנת היתר, ההסתכלות היא על מדד ה-BMI - ולא על הרכב הגוף (קרי: אחוז השומן התת עורי, לעומת מסת הגוף הרזה, משמע: מסת השריר). זהו עניין חשוב, שיש להתייחס אליו, מכיוון שקיימים מקרים רבים, בהם אנשים בעלי משקל תקין סובלים למעשה מהשמנה! זאת, נוכח אחוז השומן הגבוה מהותית - מהמומלץ. מצב זה גורם לבעיות מבחינות רבות, לרבות בהיבטים בריאותיים, אסתטיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים ועוד.

השמנה ואימון לבעלי מוגבלויות. אילוסטרציה: שאטרסטוק
השמנה ואימון לבעלי מוגבלויות. אילוסטרציה: שאטרסטוק

כיצד ניתן לטפל בהשמנה?

טיפול בהשמנה מצריך, כחלק מתוכנית הטיפול, גם ביצוע פעילות גופנית על בסיס קבוע, על מנת להשיג תוצאות טובות. נכון אמנם כי ניתן להפחית במשקל הגוף ואחוזי השומן, גם ללא ביצוע פעילות גופנית; אך חשוב לדעת כי איכות הירידה במשקל אינה זהה, בעת שמאמצים דיאטה היפו קלורית.

אורח חיים סדנטרי משפיע על הרכב הגוף וגם על משקלו (משמע: עליית משקל). זאת בשל ההוצאה הקלורית היומיומית הנמוכה, אי ביצוע פעילות גופנית כלל, או ביצועה בהיקפים ובעצימות שאינם לפי ההמלצות ועוד. בנוסף, חשוב לציין שקיים קשר בין אורח חיים יושבני לבין הופעת פתולוגיות שונות - ולכך השפעה רבה על המצב הבריאותי.

מה בנוגע לאנשים בעלי מוגבלות גופנית?

כאשר מדובר באנשים הסובלים ממוגבלות גופנית, הרי שהדבר הופך לאקוטי אף יותר. מכיוון שהמוגבלות הגופנית עשויה להיות קשורה לאי ביצוע הפעילות הגופנית, או לביצוע הפעילות הגופנית בהיקפים נמוכים יותר, שאין להם כלל תרומה משמעותית.

לדוגמה: אדם נכה, המרותק לכיסא גלגלים, או נעזר בקביים וכדומה, סובל ממוגבלות גופנית שייתכן שמקורה בהיפוטוניה (ירידה מהותית בטונוס השרירי), או במחלות שונות (למשל, מחלות נוירולוגיות כגון: פרקינסון, טרשת נפוצה, ALS ועוד).

יש להדגיש כי אנשים עם מוגבלויות נמצאים בסיכון גבוה יותר להשמנת יתר. לכך יש השלכות רבות על מידת הביצוע של הפעילות הגופנית; ובד בבד, התאמתה לאותו אדם. נציין כי אימון אנשים הלוקים במחלות שונות מצריך ידע והבנה לא מבוטלים, של איש המקצוע, על מנת שבאמת ניתן יהיה לשפר את איכות חייו של החולה. לכן, התנהלות נכונה מבחינת האימון, התזונה ואורח החיים באופן כללי, חשובה ביותר בכל מעגלי החיים של החולה או המוגבל פיזית (בשל נכות).

מהי השפעת הפעילות הגופנית על מצב הרוח והדימוי העצמי?

נקודה נוספת הראויה לציון היא הפרשת האנדורפינים בפעילות הגופנית (בעיקר פעילות אירובית), המשפיעה מאוד לחיוב על ההרגשה הכוללת - וחשובה גם לשם שיפור הדימוי העצמי, הביטחון העצמי ועוד. אותם אנדורפינים ותחושות פסיכולוגיות קשורות גם בעצימות אימון גבוהה יחסית.

בהערת אגב: יש הבדל בין ביצוע פעילות אירובית קלה, בה הדופק 50%-55% מהדופק המרבי, לעומת ביצוע פעילות אירובית ברמה בינונית, בעצימות של 70%-75% מהדופק המרבי. במקרה השני, ההשפעה על הפרשת האנדורפינים גבוהה יותר באופן משמעותי. ולכך, כמובן, יש אספקטים חיוביים - באופן כללי; ועבור אנשים עם מוגבלות גופנית - בפרט.

השמנה ואימון לבעלי מוגבלויות. אילוסטרציה: שאטרסטוק
השמנה ואימון לבעלי מוגבלויות. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מה עולה מהמחקר, אודות הקשר בין השמנת יתר לבין מוגבלות גופנית?

ראוי לציין בהקשר זה מחקר שנערך באוניברסיטת וושינגטון בארצות הברית -Department of Rehabilitation Medicine, University of Washington, Seattle, WA, USA - מחקר בו נבדק הנושא: השמנת יתר ואיכות החיים של אנשים עם מוגבלויות.

על פי המחקר, גורמי הסיכון של השמנת יתר אמנם ידועים היטב; אך השפעתה של השמנת יתר על גורמים בריאותיים הקשורים לאיכות החיים אצל אנשים עם מוגבלויות - טרם נבדקה לעומק.

במחקר, נבדק אפוא הקשר בין השמנת יתר לאיכות החיים של אנשים עם מוגבלויות, לעומת אנשים מהאוכלוסייה הכללית בארה"ב. נבדקו אנשים שסבלו מדיסטרופיה (התפתחות לקויה) של השרירים, טרשת נפוצה, תסמונת פוסט-פוליו ופציעות בחוט השדרה.

המשתנים שנבדקו: תשישות, כאבים, תפקוד פיזי וסוציאלי, דיכאון והפרעות בשינה. המשתתפים במחקר סווגו לפי מידת השמנתם (משתתפים הסובלים מהשמנת יתר ומשתתפים שאינם סובלים מהשמנת יתר, על פי מדד ה- BMI או היקף המותן שלהם).

33% מהמשתתפים סווגו כסובלים מהשמנת יתר - והם דיווחו על הפרעות קשות יותר באיכות חייהם, בכל המדדים שצוינו לעיל, לעומת המשתתפים במשקל תקין (פרט למדד הדיכאון, שהיה זהה בשתי הקבוצות). אנשים שסבלו מהשמנת יתר וגם מטרשת נפוצה או מהתנוונות שרירים, דיווחו על תוצאות גרועות יותר בכל מדדי איכות החיים, לעומת אנשים במשקל תקין.

לסיכום: חיוני מאוד לטפל בהשמנת יתר, באופן כללי; ובפרט, אצל אנשים הסובלים ממוגבלויות. זאת, על מנת לשפר את איכות חייו של האדם המוגבל, במספר הקשרים חשובים. ויפה שעה אחת קודם, הן בקרב אוכלוסיית בעלי המוגבלויות - והן בקרב האוכלוסייה הבריאה.

ד"ר איתי זיו (Ph.D) עוסק מזה שנים בתחום הפעילות הגופנית, ספורט וחדרי כושר. מרכז קורסי הכשרה למדריכים, בבית ספר להשתלמויות של המכללה בווינגייט.

בואו לדבר על זה בפורום אימון, כושר גופני ותזונה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום