נלחמים בג'אנק פוד? תאכלו בבית!

(0)
לדרג

שר הבריאות העלה לתודעה לאחרונה את נושא הג'אנק פוד. הבעיה איננה בחברת מזון ספציפית, אלא בתרבות אכילה מחוץ לבית. כיצד? אין מנוס משינוי הרגלים

מאת: דנה ויינר

המלחמה של שר הבריאות יעקב ליצמן בג'אנק פוד - היא מלחמה חשובה, שמטרתה לדאוג לבריאות הציבור; אך במקום להתמקד בשורש הבעיה, אנו מתמקדים בסימפטומים.

מהו שורש הבעיה?

שורש הבעיה אינו טמון בחברת מזון זו או אחרת, אלא בתרבות התוססת של אכילה מחוץ לבית. בעידן המודרני, שבו אנו חיים ועובדים שעות רבות מחוץ לבית, אנחנו גם אוכלים יותר בחוץ. כאשר יוקר המחיה גבוה כל כך, לרוב אנחנו מעדיפים מזון הנתפס כמהיר וזול.

מה נחשב "ג'אנק פוד"?

אין הגדרה מדויקת לג'אנק פוד - והביטוי מתייחס בעיקר למזון עתיר שומן (במיוחד שומן רווי ושומן טראנס), עתיר במלח ועתיר בסוכרים.

מכיוון שתהליך הכנת המזון ברשתות המזון כולל, לרוב, בישול בטמפרטורות גבוהות, הוספת חומרים משמרים ושיטות עיבוד בשר בעייתיות; ומכיוון שאין לנו דרך לדעת מהם המרכיבים וכיצד עובד ובושל המזון, הרי שעל פניו, כל אכילה בחוץ עלולה להיחשב ג'אנק פוד. זה נכון לגבי המבורגר, אבל נכון גם לגבי פיתות עם זעתר וקרואסונים. בנוסף, חשוב לזכור שהאוכל המוגש לנו בחוץ אינו מגיע "לבד" וכי על פי רוב מתווספות אליו תוספות עתירות שומן ומלח, כמו פיתות, צ'יפס ורטבים.

הדעה הרווחת היא כי המזון הנמכר ברשתות המזון המהיר שונה מאותו מזון הנמכר במסעדת גורמה - אך דעה זו אינה בהכרח נכונה; וסביר להניח שההבדל יהיה נעוץ באיכות חומרי הגלם ובטעם, אך לא בערכיו התזונתיים ובוודאי לא באשר לתוספות ולרטבים.

כיצד אפוא משנים את הגישה?

הפתרון אינו נעוץ בהטלת וטו על רשת מזון כזו או אחרת, אלא בתהליך של חינוך הציבור לשינוי תרבות האכילה ולשינוי המאזן בין אכילה בחוץ לבין אכילה בבית.

התהליך דומה לתהליך גמילה התנהגותית, יותר מאשר גמילה תזונתית - ועל מנת שהתהליך יצליח, יש לעשות אותו בהדרגה ובצעדים קטנים. גישת הטאבו או המניעה, כמערכת ענישה, אינה משפיעה על בני האדם - ואינה מובילה לשינויים (אם הגישה הייתה משפיעה, סביר להניח שלא היו עוד אנשים מעשנים, שכן כולם יודעים שהעישון עלול לגרום לסרטן; ועליית מחירי הסיגריות לא הפחיתה את כמות המעשנים). באותו אופן, גם העובדה שרוב הציבור מודע להשלכות הבריאותיות של מזון עתיר שומן ומלח, אינה מביאה למיגור התופעה -ועל פי המחקרים האחרונים, אף גדל מספר האנשים שאוכלים בחוץ.

כמו בכל דבר אחר, שינוי תרבות מתחיל בחינוך מהבית. השינוי אינו ברמת הפרט, אלא ברמה המשפחתית. ההתנהגות של ההורים מהווה הדוגמא המשמעותית ביותר עבור הילדים - לטוב ולרע; על מנת שיגדל כאן דור של ילדים בריאים יותר, עלינו להעניק להורים את הכלים להתמודד עם הפיתויים והגירויים הרבים.

אכילה בבית אמנם דורשת התארגנות וחשיבה, אך בסופו של דבר - הכל עניין של תעדוף וקבלת החלטה. אין זה אומר שצריך לוותר לחלוטין על אכילה בחוץ, אבל צריך לשנות את המאזן בהדרגתיות - ולהוריד את המינון של אכילה בחוץ, ממינון על בסיס יומיומי, למינון של אחת לשבוע, אחת לשבועיים ובהמשך אף אחת לחודש או אחת לחודשיים. גם כשאוכלים בחוץ, חשוב לבחור את האופציות הבריאות יותר, כמו סלט במקום צ'יפס; ואכילה ברשת מזון שעשתה שינוי בריאותי ומציעה, למשל, טיגון בשמן קנולה.

מהם יתרונות הבישול בבית?

בישול בבית ואכילה בבית משתלמים יותר, בריאים יותר, זולים יותר ופעמים רבות אף טעימים יותר, מפני שמתאפשרת לנו שליטה על מרכיבי המזון ועל תהליכי ההכנה. מומלץ ללמוד לבשל נכון גם בבית, להימנע מטיגון, להפחית את כמות השמן, המלח והסוכר, לוותר על הפחמימה המתווספת למנה עשירה כמו המבורגר, להעדיף תהליכי צלייה ואפייה, להחליף את הקטשופ והמיונז הקנויים ברטבים ביתיים וכו'.

מעבר לפן הבריאותי, לבישול בבית יש גם יתרונות רבים אחרים - ומגבשים. התייחסו לבישול בבית כאל זמן איכות משפחתי, הפכו את התהליך לחוויה ושתפו את הילדים בקניות, בבישול ובהנאה.

איך מתחילים?

כאמור, מדובר בתהליך ארוך טווח, שיש לעשות אותו בצעדים קטנים, צעד אחר צעד. בדומה לפעילות גופנית, שבה אנחנו יודעים שעל מנת לחטב את הגוף ולהגיע לתוצאות, עלינו להשקיע ולהתמיד, כך גם כאן - מדובר בתהליך הדורש השקעה, התמדה ואימון.

בשלב הראשון, שווה להשקיע בליווי תזונתי משפחתי ולהיעזר בשירותי דיאטנית מלווה משפחתית, שתעשה שינוי קונספטואלי בכל הבית - רשימת קניות, סידור ארוחות, איזון בין אכילה בחוץ לבין אכילה בבית. כחלק מביטוח הבריאות, יש לכל אדם זכות להיוועץ בדיאטנית, גם אם הוא אינו נמצא תחת אינדיקציה חד משמעית, ללא עלות או בעלות מינימלית; וניתן, כמובן, גם לשכור את שירותיה של דיאטנית פרטית.

עשו שינויים קטנים, הן מבחינה תזונתית והן מבחינת פעילות גופנית - סחפו את הסביבה שלכם אתכם, ארגנו יוזמה של ארוחה קבוצתית בעבודה, לפחות פעם בשבוע, אליה מביא כל אחד מאכל אחר שהכין בעצמו, לכו ברגל, רכבו על אופניים, שחו בים, עלו במדרגות, שחקו עם הילדים בגן שעשועים, רוצו ועשו תרגילי כושר בפינות הכושר החינמיות הפזורות במקומות רבים.

כל תהליך מתחיל מהבנה ברורה שצריך להתחיל את השינוי מקטן - ולא מדברים גדולים. ההתחלה, כמו בכל תהליך אחר, אולי מעט קשה - אבל כאשר מתחילים להניע את התהליך, הוא מהנה. זכרו שאין קסמים וקיצורי דרך; ובעיקר זכרו שהילדים שלכם מסתכלים עליכם - ולומדים מכם.

דנה ויינר היא דיאטנית, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בביה"ח שיבא תל-השומר וחברת עמותת עתיד.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.


בואו לדבר על זה בפורום תזונה קלינית - שיבא תל השומר.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום