סוכרת: בדרך ללבלב מלאכותי

(0)
לדרג

מערכת המינימד 640G החדשה, המושקת עתה בישראל, מהווה פריצת דרך בינלאומית בטיפול באינסולין לחולי סוכרת - וסוללת את הדרך ללבלב מלאכותי. ראיון מיוחד עם פרופ' פרנסין קאופמן, מומחית בכירה לסוכרת. צרכנות רפואית

מאת: מערכת zap doctors

חייהם של אנשים עם סוכרת בעולם כולו השתנו מהקצה אל הקצה, לפני קרוב למאה שנים, כאשר הושלם בשנת 1922 - לראשונה בהיסטוריה - פיתוח האינסולין, שזיכה את ממציאו בפרס נובל.

עם זאת, ברבות השנים התחלפה השמחה בחששות שמביא אתו הטיפול שרבים מהסוכרתיים לא יכולים בלעדיו: אינסולין אמנם מאפשר הורדה יעילה של רמות הסוכר בדם, אך נטילתו במנות קבועות לאורך היום עלולה להוביל לירידה תלולה מדי של רמות הסוכר (גלוקוז) - ולהתקף היפוגליקמיה, אשר עשוי לעורר סיבוכים רפואיים ואף לסכן חיים.

היפוגליקמיה מלווה בתסמיני הזעות, סחרחורות, רעב, בלבול, חולשה וחרדה - ובמצבים קשים, היא עלולה לגרום לאיבוד הכרה, התעלפויות ואף למוות.

בעוד שמדענים וצוותי חוקרים בעולם עמלים על פיתוח לבלב מלאכותי, שיוכל לווסת את האינסולין שניתן לסוכרתיים - בדומה לפעילותו המורכבת של לבלב אנושי - פריצת הדרך הטכנולוגית החדשה בתחום, שהובאה לישראל בדצמבר האחרון (2015), היא מערכת מינימד 640G. זוהי מערכת הפועלת בטכנולוגיה חדישה הנקראת "סמרטגארד", המסייעת לחולי סוכרת בהפחתת התקפי היפוגליקמיה.

כיצד פועלת מערכת מינימד 640G?

המערכת מבוססת על אלגוריתם מתוחכם, המסוגל לנבא תרחיש של ירידת רמת הסוכר, המתקרבת לקו האדום - מצב שעלול לבשר על התרחשות התקף היפוגליקמיה - ומגיבה על ידי הפסקה אוטומטית של הזלפת האינסולין, 30 דקות לפני המצב המסוכן, למשך עד שעתיים; משמע, עד שתושג חזרה של ערכי הסוכר - לרמה בטוחה.

תחום משאבות האינסולין התקדם דרמטית בעשור האחרון, עם כניסתם לשוק של מוצרים המסוגלים לנטר ביעילות את רמות הסוכר בדם, כדי לכוון את הסוכרתיים להזרקה יעילה יותר של אינסולין.

האם המערכת החדשנית מאפשרת פיתוח לבלב מלאכותי?

מערכת מינימד 640G החדשה, שפותחה על ידי חברת הטכנולוגיות הרפואיות מדטרוניק (Medtronic), המובילה בעולם את הקדמה הטכנולוגית למלחמה בסוכרת, נחשבת כיום ליחידה מסוגה - והוגדרה בקהילה הרפואית העולמית כמהפכנית, מאחר שהיא סוללת את הדרך לפיתוח לבלב מלאכותי, שיהיה מסוגל לווסת באופן עצמאי את הפרשת האינסולין עבור חולי סוכרת, באופן שמדמה לבלב אנושי.

נכון ליום, מאפשרת מערכת המינימד החדשה 640G התראה אוטומטית מפני ירידות פתאומיות ומסוכנות של רמת הסוכר. המערכת כוללת חיישן חדיש (סנסור אנלייט, Enhanced Enlite), אשר מנטר את רמת הסוכר ברציפות; משדר מתקדם; ומשאבת אינסולין מעוצבת, הכוללת מסך צבעוני, עמיד למים, המותאם לרמת החשיפה לאור ומותאם ל-24 שפות - ובהן עברית, ערבית ורוסית. המערכת מפסיקה את מתן האינסולין עוד לפני תחילת התקף היפוגליקמיה; ויכולה גם לתת תוספת אינסולין (בולוס) במצבים של עליה גבוהה מדי ברמת הסוכר.

פרופ' פרנסין קאופמן (Francine Kaufman), מבכירי הרופאים והחוקרים בעולם לסוכרת, המשמשת כיום מנהלת רפואית בתחום הסוכרת במדטרוניק, קיימה ראיון מיוחד עם מערכת zap doctors , בעת ביקורה בישראל - וזאת, לרגל השקתה הרשמית של מערכת המינימד החדשה.

פרופ' קאופמן, מהם החידושים המשמעותיים בעשור האחרון בתחום הטיפול בסוכרת?

"בעשור החולף התקדם הטיפול בסוכרת צעדים רבים קדימה", אומרת פרופ' פרנסין קאופמן ומרחיבה: "ההתקדמות הטכנולוגית החלה כשמתן האינסולין עבר למשאבות. בהמשך פותחו חיישנים שמסוגלים לנטר ברצף את רמות הסוכר בדם. מכשיר מדור קודם, הנקרא פארדיים VEO, איפשר לעצור את הזרמת האינסולין - כשרמת הסוכר ירדה באופן חריג".

"הדור החדש, המינימד 640G, מסוגל גם לחזות מראש מצב מתהווה של היפוגליקמיה, באמצעות אלגוריתם מתוחכם. פיתוח התחום נמשך כל העת".

פרופ' קאופמן היא מבכירי הרופאים והחוקרים בעולם בתחום הסוכרת; שימשה בעבר נשיאת איגוד הסוכרת האמריקאי (ADA) ויו"ר התכנית לחינוך לסוכרת (NDEP) של המכון הלאומי למדיניות בריאות בארה"ב (NIH) והמרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC). משמשת כיום אנדוקרינולוגית ילדים ופרופ' לרפואת ילדים, באוניברסיטת דרום קליפורניה.

טיפול משופר ועלויות מופחתות

לדברי פרופ' קאופמן, ההתקדמות לקראת לבלב מלאכותי שיאפשר לחקות את פעילותו המורכבת של הלבלב האנושי, עשתה כברת דרך עם מערכת המינימד 640G. הפיתוח הבא, אשר נבדק לאחרונה בקרב סוכרתיים בארה"ב - וגם בישראל, בימים אלה - הינו פיתוח מהפכני עוד יותר: מכשיר שמופעל במערכת היברידית מתקדמת, שבה אין למטופל עוד צורך לקבל החלטות, בנוגע לכמות האינסולין שעליו להזריק לגוף.

פרופ' קאופמן מסבירה: "במערכת העתידית, מופעל אלגוריתם שמבצע חישובים כל חמש דקות - וקובע אוטומטית כמה אינסולין יינתן למטופל; במקביל, הוא מאפשר גם לצמצם את הסיכון להיפוגליקמיה, באמצעות השהייה מראש של הזרמת אינסולין במצבי סיכון - וחזרה אוטומטית להפרשת אינסולין, כאשר הרמה בטוחה".

האם המערכת מתאימה לחולי סוכרת סוג 1 או סוג 2?

פרופ' קאופמן: "מערכת המינימד החדשה מיועדת לחולי סוכרת סוג 1 - והיא מתאימה גם לאנשים עם סוכרת סוג 2, הזקוקים לאינסולין. אין לי כדור בדולח בנוגע לעתיד, אבל העידן הנוכחי הוא העידן של קידום הטכנולוגיות לסוכרת - וכולל פיתוח מוצרים שיוכלו לאפשר בעתיד מתן אינסולין בטוח יותר למטופלים. יש הרבה התלהבות בתחום - גם למטופלים וגם למטפלים סביב הפיכתה של הסוכרת למשולבת יותר באורח החיים של המטופל. כך ניתן יהיה לאפשר למטופל לחסוך בבדיקות תכופות ולייתר את הצורך לקבוע מראש כמה אינסולין עליו לקחת. ככל שנמשכת העלייה בתחלואה בסוכרת, כך הקדמה הטכנולוגית מאפשרת לשפר את הטיפולים במחלה ולהפחית בעלויותיה המשמעותיות, כולל אובדן עקיף של ימי עבודה, שנגרם בעקבותיה - ולהפוך אותה למחלה כרונית, שיהיה קל יותר לשלוט בה".

ממש לאחרונה, בפברואר 2016, המליץ שירות הבריאות הלאומי של בריטניה (NICE) על משאבות האינסולין החדישות של מינימד כטיפול מועיל לשמירה על רמות תקינות של סוכר בדם, בקרב חולי סוכרת סוג 1. לדברי פרופ' קאופמן, ההמלצה הזו "מצביעה על הכרה בטכנולוגיה - לצמצום הסכנה להיפוגליקמיה". מכשיר המינימד 640G משווק כיום בישראל, במסגרת הביטוחים המשלימים של כל קופות החולים.

פרופ' קאופמן מעידה כי הישראלים, כחובבי טכנולוגיות ידועים, מאמצים בחום את המכשיר החדשני - ואומרת: "ככלל, יש בישראל רשת נרחבת של מומחים לסוכרת, ברמה גבוהה ביותר; והמערכת הרפואית טובה מאוד בסטנדרט בינלאומי. הישראלים גם פתוחים מאוד לטכנולוגיות חדישות, כמו טלפונים חכמים מתקדמים; ואפילו לטכנולוגיות בתחום הסוכרת".

פרופ' קאופמן מוסיפה כי המחקר על הדור החדש של המינימד, שמושלם בימים אלה, נערך בישראל לצד ארה"ב (בשלב זה, בקרב 123 חולי סוכרת). לישראל גם פינה חמה בחייה של פרופ' קאופמן. בעלה הוא נצר למשפחת ויסוקר, אחת ממשפחות היישוב העברי בארץ ישראל, שהיגרה לאמריקה בשנות העשרים של המאה הקודמת.

קצב גידול מתמיד

לפי הערכות, חיים בישראל כחצי מיליון אנשים עם סוכרת סוג 2 (סוכרת מבוגרים); ועוד כחצי מיליון המוגדרים טרום סוכרתיים, עם רמות סוכר גבוליות בדם; וכן 35,000 עד 40,000 אנשים עם סוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים).

לפי דו"ח "מדדי איכות בקהילה" העדכני של משרד הבריאות והמכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, לשנים 2014-2012, אשר פורסם בימים האחרונים, נמשכת בשנים האחרונות מגמת העלייה בשיעור הסוכרתיים המאובחנים - מכלל המבוגרים המבוטחים ב-4 קופות החולים במדינה, משיעור של 9.53% בשנת 2012 ל-9.71% בשנת 2014, משמע: שיעור שגדל בקצב של 0.1% לשנה; השיעור גבוה אצל גברים (10.3%) יותר מאשר בקרב נשים (9.2%).

בין השאר, עמלים במדטרוניק על פיתוח תכניות המיועדות למטופלים עם סוכרת סוג 1, שמבקשים להשתמש בטכנולוגיות החדשות לניטור רציף של רמות הסוכר בדם.

קאופמן מסבירה: "בשונה מטכנולוגיות שמגבילות את האפשרות לצפות במידע על רמות הסוכר רק אצל הרופא המטפל, הרי שטכנולוגיות המאפשרות מידע זמין כל העת דורשות לצדן גם רשת תומכת של מומחים, שיוכלו להדריך את המטופל בנוגע לתוצאות, לכוון אותו לשינויים התנהגותיים ולהציע תמיכה".

מהם האתגרים שטומן העתיד - בפענוח כל המנגנונים שקשורים לסוכרת?

קאופמן: "אנחנו לא יודעים עדיין הכול. אמנם לאורך שנות העיסוק שלי בתחום, ההבנה לגבי הסוכרת עברה כברת דרך - וכבר הגענו למצב שקרוב לפיתוח של לבלב מלאכותי; אבל עדיין לא מצאנו טיפול שמרפא באופן מוחלט סוכרת".

מה בנוגע להקלה על המטופלים? מהם האתגרים המשמעותיים בהקשר זה?

קאופמן: "צריך לזכור שסוכרת היא מחלה שמלווה בדאגות של כל מטופל לגבי 'מה אעשה?' ו'מה אוכל?', ו'איך לשמור על רמת סוכר מאוזנת?'. החששות קיימים ברקע 24 שעות - 7 ימים בשבוע. הסוכרת אף פעם לא 'יוצאת לחופשה'. כל טעות במינון האינסולין שניתן למטופל עלולה להיות בעלת השלכות רפואיות".

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום