אין נוהל לטיפול בנפגעי חרדה

(0)
לדרג

במשרד הבריאות מודים כי במצב של מלחמה כוללת אינם ערוכים לטיפול בנפגעי חרדה בשל חוסר תקציב להכשרת מטפלים וכי לא גובש נוהל בשל חוסר תיאום עם הרשויות

מאת: מערכת zap doctors

במלחמה כוללת נגד ישראל, אין טיפול בנפגעי החרדה. כך הודו היום (ב') נציגי משרד הבריאות בדיון בנושא שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר הדגישה כי "במהלך מבצע צוק איתן הטיפול הנפשי בנפגעי החרדה בעוטף עזה - לא עבד טוב. אמנם בינתיים נעשית עבודה רבה, אך העובדה היא שבמלחמה כוללת המערך איננו מוכן עדיין. על משרד הבריאות להזדרז, לסכם עם כל הרשויות ולגבש נוהל הפעלה בחירום לטיפול בנפגעי החרדה".

יוזם הדיון, ח"כ חיים ילין, הדגיש את הצורך בטיפול זה, בעיקר לנפגעי פוסט-טראומה ולבני משפחותיהם, הזהיר כי אלו שלא טופלו בזמן התמכרו לטיפול בכדורים, וקרא להכיר בהם כנפגעי פעולות איבה. לדבריו, הוא נתבקש להסיר הצעת חוק שיזם בעניין תמורת החלטה פנימית בנושא של רשות החירום הלאומית. עוד לדבריו, "מרכזי החוסן מבוססים על החלטות ממשלה ועל טוב לבם של פקידים במשרד הבריאות והרווחה. הם אינם נמצאים בבסיס התקציב ולא מוכרים באופן רשמי כחלק מהרשויות והמועצות, האמורים למנוע פוסט-טראומה: "הגיעה העת לפתוח מרכזי חוסן בכל הערים, כי בהיעדרם אנשים יגיעו לבתי חולים".

לדברי ד"ר חוה פרידמן, מנהלת אגף הפסיכולוגיה במשרד החינוך, ילדים מתגלים כנפגעי-חרדה גם זמן רב לאחר מצב החירום, וכיום עדיין ישנם ילדים המטופלים בטיפול נפשי, מאז היו נפגעי-חרדה במבצע 'צוק איתן' לפני כשנה-וחצי.

אילוסטרציה shutterstock
אילוסטרציה shutterstock

בלה בן גרשון, אחראית ההיערכות לחירום לבריאות הנפש במשרד הבריאות, השיבה כי המשרד אחראי לנפגעי החרדה, אך אם חלילה תפרוץ מלחמה כוללת המשרד עדיין אינו ערוך לטיפול נפשי בנפגעי חרדה. לדבריה, בתיאום הרשויות המקומיות ומשרדי החינוך, הרווחה ורשות החירום הלאומית, נלמדו הלקחים מהשיבוש בהפעלה במבצע צוק איתן, וסוכם כי קופות החולים יטפלו גם בנפגעי החרדה, וכי כל מרפאה תטפל בכל מבוטח ותעשה חישוב מול הקופה שלו לאחר מצב החירום. כל המרפאות או מרכזי החוסן בעוטף-עזה נבדקו כי הם נגישים לאמבולנסים, כי נפגע-חרדה המתלונן על כאב פיזי יופנה לחדר מיון. היא ציינה כי נוהל ההפעלה של מערך הטיפול בנפגעי חרדה, עדיין מתעכב, כיוון שטרם סוכמה פעילות כל הרשויות ומשרדי הממשלה, והדגישה את המחסור בתקציב להדרכה ארצית למטפלים.

אילן לילי, נציגת 'רופאים לזכויות אדם', האשימה כי לא נבדק הטיפול בנפגעי חרדה לאורך זמן, וכי במהלך 'צוק איתן' לא נפתחו בכל הישובים הבדואים מרכזי טיפול נפשיים,

ואילו לדברי אילנה שלמה-ללום, מנהלת מחלקת הבריאות בעיריית אשדוד, במבצע האחרון האזרחים העדיפו מענה טלפוני, כי חששו לצאת מבתיהם.

אלי שליין, מתנדב במרפאה בשדרות, האשים בבכי כי "הרפורמה בבריאות הנפש פוגעת בנפגעים, העברת האחריות לקופות-החולים שסובלות מהעדר תקציב, תחמיר את המצב בעת חרום". אלי שלי, מתנדב נוסף, הזהיר כי טיפול שאיננו ניתן בעשר הדקות הראשונות מהפגיעה, יגרום להחמרה.

בואו לדבר על זה בפורום חרדה, דיכאון ומשברים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום