דמי חנוכה: ילד אסור, ילד מותר

(0)
לדרג

ילדים רבים מקבלים דמי חנוכה ובטוחים שיוכלו לקנות איתם את כל חנות הצעצועים. זו הזדמנות נהדרת עבורנו, להתחיל ללמד אותם את ערכו של הכסף - וכיצד להתנהל כלכלית

מאת: לאה שטרן

"אז תוציאי כסף מהקיר", "אז תשלמי בכרטיס", "אז תיקחי מהבנק" - אלה הם רק חלק מהציטוטים של ילדיי, כאשר שמעו את התשובה "זה יקר" או "אני לא קונה"...

מה הקשר בין בולמוס הקניות לבין חברת השפע?

בעבר, אנשים חיו חיי סגפנות - לקראת גן העדן בעולם הבא. כיום, גן העדן מובטח לנו אם רק נקנה ונקנה ונקנה... ישראל של שנת 2015 היא חברת שפע המבטיחה שלל הבטחות, במטרה לפתות את כולנו לקנות עוד ועוד. אגב, אם נהיה כנים, גם לנו לא קל. גם אנחנו היינו שמחים לקנות עוד בגד ועוד גאדג'ט - וכך, פעמים רבות, גם אנחנו מתפתים לשפע המבצעים וההנחות ורוכשים דברים שלא באמת נחוצים לנו. מוכר לכם?

דמי חנוכה. הזדמנות נהדרת לילד לקבל אחריות וללמוד להתאים את רצונותיו לאפשרויות המעשיות. צילום: שאטרסטוק

כיצד ניתן להתמודד נכון, מבחינת הצבת גבולות, מול הילדים?

הילדים שלנו רק "רוצים ורוצים ורוצים" - ואנחנו עומדים פעמים רבות חסרי אונים. אנחנו נמצאים בדילמה הורית מתמדת ומוצאים את עצמנו מתלבטים בין הרצון להעניק ולתת, לבין החשש לגדל ילדים תובעניים ומפונקים. מאחר שאנו מעוניינים לגדל ילד שיפתח התייחסות בוגרת ומציאותית, ביחס לכסף, עלינו כהורים - ללמד כבר מגיל צעיר את הנושא.

לקראת דמי חנוכה (ובכלל) ריכזנו מספר המלצות לחינוך ילדינו:

  • התנהלות כלכלית שקופה - כחלק מהשיתוף שלנו, ההורים, את המתרחש בבית ומחוצה לו, כך גם הנושא הכלכלי אינו "טאבו". חשוב מאוד שהילדים שלנו יבינו באופן כללי מה ניתן לקנות, מה נדחה לרכישה במועד אחר ומה לא נקנה בכלל, אם בשל המחיר ואם בשל תפיסת העולם שלנו, הקובעת מה ראוי לרכישה ומה מיותר. בין השאר, יש לחבר בין המאמץ שעושים על מנת להרוויח כסף (קמים כל יום לעבודה) לבין ההוצאות הקבועות (דיור, מזון, חשמל, מים וכו') וההוצאות המשתנות (חופשה, חוגים, מתנות וכו').

  • "אבל אני רוצה" - זה טבעי שהילד שלנו ירצה מה שיש לחברים, מה שהוא רואה בחנות, מה שטעים וכו'. בשביל זה אנחנו כאן... להבחין בין "מה הילד רוצה" לבין "מה הילד צריך". חשוב מאוד שנסביר לילד למה החלטנו לקנות (או לא לקנות) ולא ניגרר למאבקים מתישים בנושא. יש לנו עמדה, אנחנו מסבירים אותה - ולאחר מכן נוכל להיות אמפטיים לתסכול של הילד, אך אין סיבה שנשנה את דעתנו. יש לנו כאן הזדמנות מצוינת לדבר עם הילדים על לחץ חברתי, על הערכים החשובים לנו ובעיקר להעביר את המסר שאנחנו מאושרים בחלקנו. חשוב לנו ללמד את ילדינו להיות מאושרים ובעלי ערך עצמי גבוה, ללא קשר לאפשרויות החומריות הסובבות אותם.

  • זה לא פייר, אז למה הוא קיבל? מכירים את הסיטואציה שאנחנו קונים רק לילד אחד והאחים מתקוממים? ההבחנה כאן היא מאד ברורה. אם אני קונה פינוק סמלי או ממתק לאח אחד - נכון שאקנה לכולם. אבל אם אני קונה מוצר שרק אחד האחים צריך (החל במברשת שיניים - ועד נעליים), אז בהחלט נקנה רק לילד שצריך. נבין את התסכול של האח שלא קיבל ונעדכן כי ברגע שהוא יצטרך, רק הוא יקבל. חשוב שלא "ניפול" לרחמים או הזדהות יתר עם האח שלא קיבל.

כמות המטבעות מרשימה את הילדים יותר מהערך הכספי. צילום: שאטרסטוק

עלינו לזכור כי התפקיד ההורי שלנו הוא להכשיר את הילד לחייו הבוגרים, הכוללים לעיתים גם תסכול.

  • בנק פרטי - כאשר הילד מקבל לראשונה כסף, מומלץ לקנות לו קופה. כך הילד ילמד שיש מקום ייעודי שבו שומרים את הכסף. וכמו בבנק - אפשר לקחת הלוואה מהילד כשחסרות לנו כמה מטבעות. אבל אם לקחנו - עלינו להקפיד ולהחזיר. באותה מידה, נוכל להעניק לילד שלנו הלוואה, אך לקבוע מתי יחזיר אותה ולעמוד על כך (על הריבית מומלץ לוותר...).

  • "אבל יש לי הרבה כסף" - כמות המטבעות מרשימה יותר את הילדים שלנו, מהערך הכספי. ילד צעיר שיש לו 100 מטבעות של 10 אגורות משוכנע שהוא עשיר... אפשר להתחיל ללמד ילד לספור את המטבעות, להבחין בין סוגי המטבעות השונים וכן לזהות את השטרות לפי הצבע והדמות. כך, נוכל להצמיד את המשמעות הצרכנית לערך הכספי ונייצר לילד יכולת להבין את ההקשר בין המוצר לבין עלות המוצר (מטבע של 10 שקלים שווה טילון; מטבעות בערך 3 שקלים שווה סופר גול; וכך הלאה). כך גם בביקור בסופרמרקט, אפשר ללמד את הילד לבחון את המחיר של אריזות הקורנפלקס או מעדני החלב. להתלבט האם לקנות את המותג הזול יותר - ולהתייעץ עימם.

  • "אני אקנה מהכסף שלי" - זוהי הזדמנות נהדרת לילד לקבל אחריות וללמוד להתאים את רצונותיו לאפשרויות המעשיות. נכון מאוד ללכת עם ילד אשר מביא את כספו (המורכב ממתנות יום הולדת, או דמי חנוכה, או דמי כיס) לחנות - ולתת לו לבחור מה ירצה לקנות. פעמים רבות, יבין הילד כי כל הכסף אשר ברשותו (אשר הוא תופס כממון עצום) לא מספיק למתנה אותה חלם לרכוש. כאן, יוכל הילד להחליט האם להתפשר על מתנה קטנה יותר או להתאפק ולהמשיך לחסוך. יש כאן אימון נפלא, המדמה לילד את ההתנהלות הכלכלית שאנו המבוגרים מנהלים יום יום.

  • משבר כלכלי - לפעמים אנו, כמשפחה, חווים ירידה כלכלית (פיטורים, החזר הלוואה, נטילת משכנתא וכו'). יש לשתף את הילד בצורה המותאמת לגילו והבנתו. חשוב לא לייצר חרדה, אך בהחלט ניתן להסביר כיצד זה ישפיע על כל אחד מבני המשפחה (פחות חוגים, השנה לא נצא לנופש, לא נקנה בגדים חדשים העונה, ננקה בעצמנו את הבית וכו'). חשוב מאד לשדר אופטימיות ולומר כי זהו מצב זמני, ובקרוב נוכל לחזור לשגרה המוכרת.

לאה שטרן היא מוסמכת מכון אדלר להנחיית קבוצות הורים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום