סוכרת: הדרך להתמודדות טובה יותר

סוכרת מסוג 2 היא מחלה פרוגרסיבית מטבולית, המתאפיינת ברמות גבוהות של סוכר בדם, בשל חילוף חומרים לקוי. זוהי אחת המחלות הכרוניות השכיחות והמשמעותיות ביותר, עם קרוב לרבע מיליארד איש חולים בעולם, המוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כמגפה של המאה ה-21.

מה גורם לסוכרת?

ככלל, ניתן לציין שני גורמים עיקריים למחלת הסוכרת: מחסור של אינסולין בתאי בטא בלבלב ותנגודת לאינסולין ברקמות הגוף, כאשר חייב להיות שילוב של שני הגורמים במקביל. תפקידו של האינסולין הוא להעביר את הסוכר לתאי הגוף, הזקוקים לו לצורך אנרגיה. כאשר רמות הסוכר גבוהות באופן כרוני, ההשפעה על הגוף היא משמעותית ביותר - ומתבטאת לאורך זמן בפגיעה רב מערכתית בכלי דם גדולים וקטנים. הביטוי של פגיעה זו הוא באירועים לבביים ומוחיים, עיוורון או אי ספיקת כליות. לכן, כל חולה בסוכרת מסוג 2 חייב לקבל את הטיפול המתאים לו ביותר, על מנת להשיג איזון מטבולי מיטבי.

איך מאבחנים סוכרת? כיצד ניתן לטפל בסוכרת?

מאחר שהאדם הממוצע איננו חש בכך שרמות הסוכר בגופו גבוהות, ברוב המקרים הוא יאובחן כחולה סוכרת רק אם יעבור בדיקות תקופתיות, או רק לאחר שכבר תחול התדרדרות במצבו הגופני הכללי, התדרדרות שתדרוש בירור.

אם רמות הסוכר בגופו של המטופל אינן גבוהות מדי, ייתכן כי הרופא ימליץ לשנות את אורח החיים, להקפיד על תזונה בריאה ולעשות יותר פעילות גופנית, בטרם ימליץ על טיפול תרופתי.
אך ברוב המקרים, ההמלצה תהיה לשלב אורח חיים בריא עם טיפול תרופתי.

מה בנוגע לשמירה על לחץ דם תקין ועל פרופיל שומנים תקין, בקרב חולי סוכרת?

מכיוון שמדובר במחלה פרוגרסיבית, הטיפול משתנה לפי שלבי המחלה. מטרת הטיפול היא לדאוג לאיזון תקין של רמות הסוכר בדם. בשלבים הראשוניים, הטיפול הוא לרוב טיפול פומי, מספר פעמים ביום. חשוב לזכור כי סוכרת מסוג 2 היא גורם סיכון מובהק לתחלואה לבבית - ולכן הטיפול איננו ממוקד אך ורק באיזון רמות הסוכר, אלא גם בשמירה על לחץ דם תקין וכן על פרופיל שומני דם תקין.

מרבית החולים - למרות הקושי להתמודד עם העובדה שמרגע האבחון הם מוגדרים חולים כרוניים והמחלה תלווה אותם כל חייהם - מקבלים בהשלמה את הטיפול הפומי. הבעיות מתעוררות כאשר חולים, למרות הטיפול שניתן להם, עדיין לא מאוזנים מבחינת רמות הסוכר (מדובר על כ-50% מהחולים). אותם חולים נדרשים לעבור לשלב הטיפולי הבא. ברוב המקרים, מדובר בטיפול בשילוב זריקות.

חלק מאותם חולי סוכרת לא מאוזנים בוחרים לא לעבור לקו הטיפולי הבא, אינסולין בהזרקה. כל אחד מסיבותיו הוא: יש החוששים לקבל אינסולין, מכיוון שהם מאמינים שזהו "שלב אחד לפני הסוף" (כי כך קרה לפני 30 שנה עם חולי סוכרת אחרים). יש מי שחושש ממחטים - ולא מודע לעובדה כי מחט התרופה דקה וכמעט שאינה מורגשת. אחרים מודאגים מסרבול ומהצורך לדאוג לסטריליות וקירור התרופה. ויש את מי שנרתעים מהצורך לבדוק את רמות הסוכר בדם מספר פעמים ביום, באופן עצמאי. מרבית החולים, אשר נמנעים מלעבור לטיפול באינסולין בזריקות, נשארים בלתי מאוזנים. לא תמיד הם מודעים לנזק הרב שהם גורמים לגופם.

מה בנוגע לרופאים - ויכולתם להשפיע על המטופלים?

למרבה הצער, ישנם גם רופאים המעדיפים להשאיר את המטופלים שלהם בשלבי הטיפול הפומי, גם אם לא השיגו את יעדי הטיפול. חלק מהרופאים מנמקים זאת בכך שהם פשוט קשובים למטופלים שלהם וכי לעת עתה ניתן לדחות את המעבר לטיפול אחר. אחרים מעדיפים לדחות את הטיפול בזריקות כי הוא דורש מעקב מדוקדק וקפדני (כאשר לא מדייקים במינונים, החולים עלולים לחוות מצב של ירידת סוכר חדה היפוגליקמיה - אשר עלול לסכנם באופן מיידי).

האם החולה מרגיש כאשר הוא איננו מאוזן מבחינת רמות הסוכר בדם?

חשוב להדגיש כי חולים לא מאוזנים מבחינת רמות הסוכר לא מרגישים בכך: חוסר האיזון אינו מלווה בכאב, בחוסר נוחות או במגבלה כלשהי. אך אין זה אומר שחוסר האיזון איננו מסכן את בריאותם של החולים. הנזקים עלולים להיות קשים ובהיקפים רחבים. עד שהחולה מרגיש בשינוי, רקמות המטרה הנפגעות במחלה (כלי הדם הגדולים וכן העיניים, הכליה והעצבים) כבר נפגעים בצורה שבמרבית המקרים איננה הפיכה.

חשוב להדגיש כי חולה המאובחן עם סוכרת מסוג 2, בשלב מוקדם של המחלה, יכול להישאר מאוזן היטב שנים ארוכות, על ידי שינוי באורח החיים (תזונה נכונה ופעילות גופנית) ועל ידי טיפול בתרופה פומית אחת, כגון מטפורמין. עם השנים, חלק מן המטופלים אשר לא משיגים איזון טוב, לאורך זמן, יזדקקו למתן טיפולים אחרים ואינסולין בהזרקה. הטיפולים המוצעים היום לחולים שאינם מצליחים להשיג איזון על ידי טיפול פומי, נוחים לשימוש - ובהחלט לא מדובר ב"סוף הדרך", אלא בתחילת הדרך לחיים מאוזנים יותר מבחינה בריאותית.

פרופ' רם וייס, המחלקה לתזונה ומטבוליזם של האדם, האוניברסיטה העברית בירושלים.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום סוכרת בגיל הרך ובילדות
פורום אנדוקרינולוגיה מבוגרים וסוכרת