סרטן בלוטת התריס: מורה נבוכים

הכינוי "סרטן בלוטת התריס" מתייחס למעשה לחמישה סוגי סרטן. הסרטן השכיח ביותר הוא סרטן מסוג פפילרי - Papillary Thyroid carcinoma.

מדובר בגידול ממאיר שמקורו בתאי בלוטת התריס ומיקומו ההתחלתי בבלוטה עצמה, הממוקמת בצוואר האמצעי - וצורתה כצורת פרפר. בשנים האחרונות חלה עליה בשכיחותו, קרוב לוודאי בעקבות היכולת שלנו לגלות אותו מוקדם יחסית.

איזה עוד סוגי סרטן בלוטת תריס קיימים?

1. גידול פוליקולרי (Follicular) - מופיע לרוב אצל מבוגרים, ופחות שכיח.

2. גידול מדולרי (Medullary) - סרטן זה הוא נדיר, ובדרך כלל תורשתי.

3. גידול אנאפלסטי (Anaplastic) - סרטן נדיר מאוד, נוטה לגדול במהירות ולגרום לכאב. נמצא יותר בקרב אנשים מבוגרים, לרוב בנשים.

4. לימפומה של בלוטת התריס - גם כן סוג נדיר של סרטן, שאינו נובע מתאי בלוטת התריס עצמה, אלא מתאי הלימפה אשר נמצאים בבלוטה. זהו גידול שקשור למערכת החיסון ומוגדר כלימפומה שאינה הודג'קין.

מי נמצא בקבוצת סיכון?

בקבוצת סיכון לפתח סרטן תירואיד נמצאים אנשים שנחשפו לקרינה בעיקר בילדותם (אסון צ'רנוביל, או - להבדיל, הקרנות בשל טיפול רפואי - למשל: למחלת הודג'קין או סרטן השד והקרנות לגזזת), או אנשים עם סיפור משפחתי של סרטן בלוטת התריס. סרטן בלוטת התריס קיים בכל הגילאים, אך שכיח יותר דווקא בקרב אנשים צעירים עד גיל 45. הוא נפוץ יותר בקרב נשים, לעומת גברים.

מהם התסמינים למחלה?

פעמים רבות, סרטן בלוטת התריס מתגלה באקראי, לרוב בבדיקת אולטרסאונד של הצוואר, או לעיתים בבדיקתCT שמבוצעת מסיבה אחרת. לעיתים עשוי המטופל לחוש בגוש בצוואר המרכזי, או בבלוטת לימפה צווארית מוגדלת, ולעיתים רחוקות, המטופל עלול לחוש בקושי בבליעה או בנשימה או לחוש צרידות חדשה.

כיצד מאבחנים את סרטן בלוטת התריס?

אבחון המחלה מתבצע בבדיקת אולטרסאונד פשוטה של הצוואר. במידה ונמצא גוש חשוד, מבוצעת ביופסיית מחט (FNA) - ביופסיה עדינה במחט דקה. הבדיקה איננה מאוד כואבת - ומבוצעת ללא הרדמה, משך מספר דקות. תשובות מתקבלות תוך מספר ימים.

כיצד קובעים את השלב בו מצויה המחלה?

בסרטן פפילרי או פוליקולרי, אצל חולים שגילם מתחת ל-45, ישנם שני שלבים:

שלב 1: גידול ממוקם בבלוטת התריס ו/או בבלוטות הלימפה הסובבות אותה.

שלב 2: גידול אשר שלח גרורות לאזורים אחרים בגוף, כגון העצמות או הריאות.

בסרטן פפילרי או פוליקולרי בחולים שגילם מעל 45 וגם סרטן מדולרי:

שלב 1: גידול בהיקף עד 2 ס"מ אשר ממוקם אך ורק בבלוטת התריס.

שלב 2: גידול בהיקף 2-4 ס"מ הממוקם רק בבלוטת התריס.

שלב 3: גידול בהיקף גדול מ-4 ס"מ הממוקם רק בבלוטת התריס, או גידול בגודל כלשהו, אשר התפשט לבלוטות הלימפה הסמוכות.

שלב A4: גידול בהיקף כלשהו אשר התפשט לרקמות הסמוכות לבלוטת התריס, כגון שרירים, כלי דם או עצבים, או גידול אשר התפשט לבלוטות לימפה בחלק הצדדי של הצוואר או בבית החזה.

שלב B4: גידול בהיקף כלשהו אשר התפשט לבלוטות הלימפה הצמודות לעמוד השדרה.
שלב C4: גידול אשר שלח גרורות לאיברים רחוקים, כגון העצמות או הריאות.

מהם שלבי הטיפול בסרטן בלוטת התריס?

1. הטיפול הראשוני הינו ניתוח להסרת בלוטת התריס. במידה והגידול קטן מ-1 ס"מ, ניתן לרוב להסתפק בכריתה חלקית בלבד. אך בגידולים שגודלם מעל 1 ס"מ, מקובל לכרות את הבלוטה כולה, על מנת למנוע הישנות של המחלה - ולצורך מעקב מיטבי. הניתוח נחשב פשוט יחסית - וסיבוכיו מעטים ונדירים למדי. הסיבוכים השכיחים ביותר הם ירידה זמנית או קבועה ברמת הסידן בדם (ניתן לטיפול בכדורי סידן וויטמין D) וצרידות זמנית או קבועה.

2. אם הבלוטה כולה נכרתה, מקובל לבצע לאחר הניתוח טיפול ביוד רדיואקטיבי. מדובר בקפסולה של יוד שיש לבלוע (לרוב, לאחר קבלת שתי זריקות של חומר הנקרא תירוג'ן). היוד מצטבר בשאריות הבלוטה - והורס אותן בתוך זמן קצר. הטיפול דורש בידוד בן מספר ימים, על מנת שלא להעביר את הקרינה המייננת לאנשים בריאים, בפרט תינוקות ונשים הרות. פרט לכך, אין לטיפול כמעט תופעות לוואי.

3. במקביל, יש להתחיל טיפול הורמונלי חלופי לבלוטה: אלטרוקסין או יוטירוקס, על מנת למנוע מצב של תת פעילות הבלוטה. בדרך כלל, מתבקש לשמור על רמות TSH יחסית נמוכות, על מנת למנוע הישנות המחלה.

4. לאחר מכן, מתבצע מעקב אחת למספר חודשים, של בדיקות דם לרמת ה- TSH והתירוגלובולין (סמן לתאי בלוטת התריס, ערכו אמור להיות קרוב לאפסי לאחר כריתה מלאה), אולטרסאונד צוואר ומיפוי כל גופי, לשלול הימצאות גרורות.

5. אחוז קטן מאוד מהמטופלים, אצלם הסרטן אלים יותר, יזדקקו גם לטיפול כימותרפי ואף להקרנה חיצונית.

כמה מצליחים להירפא מן המחלה?

אחוז הריפוי קרוב למאה אחוז!

מה באשר לאיכות חייהם של המטופלים שעברו את הניתוח?

איכות החיים קרובה מאד לזו שהייתה קודם לניתוח, בהנחה שנמצאים במעקב מסודר ושומרים על רמותTSH תקינות או בטווח הנמוך של הנורמה או מעט מתחת, בהתאם להמלצת הרופא המטפל.

האם לאחר הטיפול יש צורך בנטילת תרופות באופן קבוע?

בלוטת התריס מייצרת הורמונים, שתפקידם לווסת את חילוף החומרים של הגוף. לאחר הכריתה, הגוף לא יכול לייצר את אותם ההורמונים. אשר על כן, על המטופל ליטול את ההורמון הנקרא תירוקסין כטבליות לבליעה, במהלך כל החיים. הימנעות מנטילת התרופה תוביל לעייפות, עלייה במשקל, יובש בעור ועוד. לתרופה זו כמעט ואין תופעות לוואי - וחשוב ליטול אותה כחלק משגרת היום.

כיצד ניתן למנוע את סרטן בלוטת התריס?
מכיוון שלא ידוע היום מה גורם למחלה, לא ניתן למנוע אותה, למעט מניעת חשיפה לקרינה, אם היא אינה הכרחית.

האם נשים צעירות שלקו במחלה יכולות לשאת הריון תקין?

עקב אופיו האיטי של סרטן התירואיד - והיותו יחסית לא אלים - אין מניעה לנשים שהחלימו ממנו, להרות ולהניק, כמובן בהתאם להנחיות הרפואיות. יש להמתין לפחות חצי שנה לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי ולהיות במצב מאוזן של תפקוד הבלוטה.

ד"ר נירית אבירן-ברק היא מומחית באנדוקרינולוגיה וסוכרת, רופאה בכירה במכבי שירותי בריאות

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום אנדוקרינולוגיה מבוגרים וסוכרת.