אסתמה וזיהום אוויר: יום המודעות

הדיון בנושא זיהום האוויר החמור באזור חיפה העלה לכותרות שוב את המחיר שמשלמת האנושות על העידן התעשייתי. זיהום אוויר הוא אחד הגורמים למחלות ריאה ובהן אסתמה. לרגל יום האסתמה העולמי, אשר מצוין בחודש מאי, יצאנו לבדוק את הקשר בין זיהום אוויר למחלת האסתמה ואת הטיפולים במחלה.

מהי מחלת האסתמה?

אסתמה היא מחלה המתאפיינת בקשיי נשימה, על רקע תהליך דלקתי בדרכי האוויר. אצל הסובלים ממחלה זו, מכווצים הדפנות הפנימיים של דרכי האוויר בריאות, מה שאומר, הלכה למעשה, התכווצות של הנתיבים בהם עובר האוויר בדרכו לריאות. הריאות אשר זקוקות לאוויר מתקשות למלא את תפקידן - ונוצר מצב של קוצר נשימה.

האם מדובר במחלה שכיחה? מה היקף התחלואה באסתמה?

שכיחות המחלה בארצות המערב היא כ5%-7% באוכלוסיית הבוגרים וכ-%10 בקרב ילדים.

מהם התסמינים הנפוצים ביותר של מחלת האסתמה?

התסמינים הנפוצים ביותר לאסתמה כוללים שיעול (בעיקר בלילה), חרחורים בזמן הנשימה, קוצר נשימה במאמץ ואף במנוחה. בעת האזנה לריאות הלוקה באסתמה, בשעת התקף, ניתן לשמוע צפצופים. אלה הן אוושות האוויר המתקשה לחלוף בנתיבי האוויר החסומים. על פי רוב, תסמינים אלה מופיעים כתוצאה מחשיפה לגירויים מסוימים אשר גורמים לקוצר נשימה, המכונה בעגה הציבורית "התקף אסתמה".

מהם אותם הגירויים המהווים טריגר להתפרצות התקף האסתמה?

אנשים החולים באסתמה בדרך כלל רגישים למספר גורמים העלולים לגרום להם להופעת התסמינים. גירויים אלה כוללים, בין היתר, דלקת ויראלית בדרכי אוויר עליונות; חשיפה לחומרים אלרגניים כגון אבק, עץ, דשא ואבקות עשב. חשיפה לאלרגנים אחרים, כגון חשיפה לבעלי חיים שונים, חשיפה לעשן סיגריות, חשיפה למזג אוויר קר, חשיפה לאוויר יבש וקר וגם חשיפה לזיהום אוויר.

לאחרונה עלה לכותרות זיהום האוויר באזור חיפה. מצער לשמוע כי זהו אחד הגורמים המשפיעים על התפתחות האסתמה. מהו הקשר בין זיהום אוויר לבין אסתמה? כיצד משפיע הזיהום על התפרצות המחלה או על החמרתה של מחלה קיימת?

חשיפה לאלרגנים שונים כתוצאה מזיהום אוויר, באזורי מגורים הסמוכים לאזורים תעשייתיים, כגון אזור מפרץ חיפה, מעלה את שכיחות התקפי האסתמה בקרב הלוקים במחלה; ואף ישנה סברה כי היא מעלה את השכיחות של הופעת אסתמה בקרב ילדים ומבוגרים החיים באזורים אלה. הימנעות מזיהום אוויר, ככל הניתן, עשויה בהחלט לסייע למניעת התקפים ולהשיג שליטה בחומרת המחלה בקרב הלוקים באסתמה.

כיצד מאובחנת מחלת האסתמה?

חולה המגיע עם תלונות על קוצר נשימה, שיעול (בעיקר בלילה) ו/או חרחורים בזמן הנשימה יעבור תשאול שמטרתו לחשוף את סיפור המחלה. בין היתר יישאל המטופל על רקע משפחתי. פעמים רבות ישנם בני משפחה נוספים הסובלים מאסתמה ו/או רגישויות ואלרגיות. המטופל יישאל על רגישות לאלרגנים. בהמשך יעבור המטופל גם בדיקה גופנית ובהתאם להתרשמות, ייתכן כי יופנה להמשך בירור.

המשך הבירור כולל ביצוע תפקודי נשימה, בדיקה אשר עשויה במרבית המקרים לסייע באבחון המחלה. מדובר בבדיקה המכונה "ספירומטריה", במסגרתה נמדדים שיעורי הזרימה של האוויר בעת הנשיפה.

במקרים מסויימים קיים צורך לבצע מבחני תגר שונים (שאיפת חומרים המביאים לכיווץ דרכי הנשימה, כגון מטכולין או היסטמין) שנועדו אף הם לסייע באבחון המחלה.

האם יש טיפול במחלת האסתמה?

יש טיפול הנועד בעיקר להפחית את שכיחות וחומרת ההתקפים, באופן שיאפשר לחולי האסתמה לנהל אורח חיים תקין ורגיל, כמעט ללא כל מגבלות גופניות. הטיפול כולל מתן תרופות, לצד מעקב המסייע למטופלים לקיים חיים שגרתיים ואפילו לעסוק בספורט ובפעילות גופנית מאומצת.

מה כולל טיפול תרופתי במחלת האסתמה?

תרופות לטיפול באסתמה מסייעות להשיג שתי מטרות: האחת, הרחבת הסימפונות; והשנייה מניעת התקפי אסתמה.

המטרה הראשונה של הרחבת הסימפונות - אותם נתיבי אויר שדפנותיהם מתכווצים - מושגת על ידי תרופות, שאופן הפעולה שלהן כולל את הרפיית השרירים המקיפים את אותן הסימפונות, כך שנתיבי האוויר נותרים יחסית פתוחים וזרימת האוויר מתאפשרת.

המטרה השנייה של מניעת ההתקפים מושגת באמצעות תרופות המסייעות לטיפול בדלקת המתמדת של דופן הסימפונות.

לשם השגת המטרות הללו, מצויות בשימוש שלוש קבוצות של תרופות לאסתמה:

קבוצת התרופות הראשונה כוללת את התכשירים מרחיבי הסימפונות אשר הידועים בהם הינם ונטולין ואירובנט.

קבוצת התרופות השנייה כוללת את התכשירים נוגדי הדלקת אשר הידועים בהם הינם סטרואידים בשאיפה או במתן פומי או תוך ורידי.

קבוצת התרופות השלישית כוללת את התכשירים נוגדי דלקת שאינם סטרואידים כגון סינגולייר.

חשוב לציין גם כי כיום קיימים משאפים משולבים המכילים חומרים מרחיבי סימפונות ונוגדי דלקת באותו משאף - ואלה מאד מסייעים לחולים ומקלים על הטיפול המניעתי באסתמה.

לסיכום: אסתמה היא מחלה המתאפיינת בקשיי נשימה על רקע תהליך דלקתי בדרכי האוויר ותסמיניה הנפוצים כוללים שיעול (בעיקר בלילה), חרחורים בזמן הנשימה, קוצר נשימה במאמץ ואף במנוחה וצפצופים בזמן התקף. מחלת האסתמה נגרמת על רקע גנטי ועל רקע חשיפה לזיהום אוויר אשר גורם להתפרצות המחלה ואף להחמרת תדירות ועוצמת התקפי האסתמה, במהלכם חשים המטופלים קוצר נשימה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאלרגנים המצויים באוויר שבאזורים תעשייתיים רוויים באוויר מזוהם מהווים טריגר להתפרצות התקף, אלרגנים אלה, כמו גם אחרים, לרבות וירוסים, אבק, עץ, דשא, אבקות עשב, בעלי חיים, עשן סיגריות ומזג אוויר, משפיעים אף הם על מצב החולים. הטיפול באסתמה כולל מתן תרופות ומעקב, אשר מאפשרים לחולה לחיות חיים שגרתיים ואפילו לעסוק בפעילות ספורטיבית, מבלי לאפשר למחלה להגביל אותו.

ד"ר אורן פרוכטר הוא סגן מנהל המערך למחלות ריאה, מנהל השירות לברונכולוגיה פולשנית, מרכז רפואי רבין-בילינסון.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום אסתמה ילדים.