קולונוסקופיה וירטואלית: 10 עובדות

(3)
לדרג

גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס עשוי להציל חיים - ובדיקת הסקר המומלצת היא קולונוסקופיה. האם לבצע "רגילה" או וירטואלית?

מאת: ד"ר נועם טאו

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בישראל. בכל שנה מתגלים כ-3,200 חולים חדשים במחלה, הגורמת לכ-1,800 מקרי מוות בשנה. במהלך החיים קיים סיכון של כ-5.6 אחוז ללקות בסרטן זה, בעיקר לאחר גיל 50. המחלה מעט יותר נפוצה בקרב גברים מאשר בקרב נשים.

ברוב המוחלט של המקרים, הסרטן מתפתח מפוליפים טרום-ממאירים הנוצרים במעי הגס ועלולים לעבור שינוי ממאיר, תוך כ-8-12 שנים בממוצע. גילוי מוקדם וכריתה מניעתית של פוליפים אלה מונעת את השינוי הממאיר של הפוליפים ואת התפתחות סרטן המעי הגס בהמשך.

לכן, החל מגיל 50, מומלץ לבצע בדיקות סקר לגילוי סרטן המעי הגס, אחת לחמש עד עשר שנים. כמו כן, מומלץ לבצע בדיקת סקר של המעי הגס בתכיפות גבוהה יותר, בקרב חולים הנמצאים בסיכון לפיתוח סרטן המעי הגס. קבוצה זו כוללת חולים עם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס וחולים עם מחלות מעי דלקתיות כרוניות (מחלת קרוהן ודלקת כיבית של המעי הגס - Ulcerative Colitis).

לפי פרסומים שונים, רק כ-15 אחוז מהאוכלוסיה שהיתה אמורה לעבור את בדיקת הסקר אכן מבצעת אותה, ועל כן רק אחוז קטן מהחולים בסרטן המעי הגס מזוהים בשלב מספיק מוקדם המאפשר טיפול אופטימלי במחלה.

מהן הבדיקות המקובלות כיום לגילוי מוקדם של פוליפים במעי הגס?

הבדיקות המקובלות כיום לגילוי מוקדם של פוליפים במעי הגס הן קולונוסקופיה אנדוסקופית וקולונוסקופיה וירטואלית. בדיקת הדם הסמוי בצואה אשר היתה נפוצה ונהוגה בעבר "יורדת מגדולתה", היות ורגישותה לזיהוי מוקדם של סרטן המעי הגס נמוכה מאוד. בשל כך, כיום בדיקת הדם הסמוי אינה מקובלת בעולם הרפואי כבדיקה טובה מספיק לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. ארגונים רפואיים רבים ממליצים להימנע ממנה.

כיצד מתבצעת בדיקת קולונוסקופיה אנדוסקופית "רגילה"?

בדיקת הקולונוסקופיה האנדוסקופית של המעי הגס ("קולונוסקופיה רגילה") מתבצעת לאחר מתן תרופות טשטוש. במהלך הבדיקה, מוכנס לחלל המעי הגס צינור מתכתי, שבראשו ממוקמת מצלמה עם פנס. בעזרת מצלמה זו, מתבצעת סריקה של דפנות המעי על ידי גסטרואנטרולוג, רופא המומחה בבדיקות אלה. פוליפים בדפנות המעי הגס, אשר מתגלים בבדיקה זו, ניתנים לדגימה (ביופסיה) ולכריתה. לעתים קרובות אף כריתה מלאה.

מה בנוגע לקולונוסקופיה וירטואלית?

במהלך 15 השנים האחרונות, נכנסה לשימוש בדיקת הקולונוסקופיה הווירטואלית, כבדיקה הבאה להחליף או להשלים את הבדיקה האנדוסקופית. בכל שנה, מבוצעות בישראל אלפי בדיקות קולונוסקופיה וירטואלית. חלק מהבדיקות מבוצעות כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בחולים הבוחרים בכך, או לחילופין, הבדיקה מתבצעת כבדיקת השלמה, במקרים בהם הקולונוסקופיה האנדוסקופית לא ניתנת לביצוע שלם בשל מבנה המעי הגס (מעי גס ארוך או מפותל במיוחד).

קולונוסקופיה וירטואלית עדיפה בקרב חולים, בהם לא ניתן לבצע הרדמה בשל המצב הרפואי הכללי. בנוסף, בדיקה זו נדרשת בקרב חולים, בהם ידוע על גידול אשר חוסם את המעי הגס, שאינו מאפשר קולונוסקופיה אנדוסקופית מלאה של המעי - ועל כן נדרשת הערכה מדויקת של יתר המעי הגס.

נביא אפוא 10 עובדות על בדיקת הקולונוסקופיה הווירטואלית.

1. בדיקת הקולונוסקופיה הווירטואלית מאפשרת הערכה של המעי הגס ללא צורך בהחדרת מצלמה. הבדיקה מתבצעת לאחר ניפוח המעי הגס באוויר וסריקת הבטן במכשיר CT, המשתמש בקרינת רנטגן ליצירת תמונה תלת ממדית של המעי הגס והבטן.

2. משך בדיקת הקולונוסקופיה הווירטואלית הוא כ-10-15 דקות והיא אינה דורשת הרדמה או טשטוש. לאחר הבדיקה, ניתן לחזור לתפקוד יום יומי מלא באופן מיידי - ולא נדרשת תקופת התאוששות כלשהי, כפי שנדרשת לאחר ביצוע בדיקת קולונוסקופיה אנדוסקופית.

3. קולונוסקופיה וירטואלית, בדומה לקולונוסקופיה על ידי מצלמה, דורשת הכנה מוקדמת של המעי הגס, על ידי דיאטה מיוחדת, מספר ימים לפני הבדיקה ושתיית חומרים משלשלים לריקון המעי, וזאת על מנת להדגים את דפנות המעי בצורה אופטימלית. בשל כך, אי הנוחות העיקרית בבדיקות הקולונוסקופיה, האנדוסקופית כמו גם הווירטואלית, היא סביב הכנה זו. בעולם ובארץ מתבצעים ניסיונות לביצוע הבדיקה עם הכנה מופחתת, על מנת להקל על הנבדקים, אך לא ניתן לבצע את שני סוגי הבדיקה ללא הכנה כלל.

4. במהלך בדיקת הקולונוסקופיה הווירטואלית, מתבצעת גם סריקה של שאר איברי הבטן, במקביל ובאותה הסריקה. בעזרת זאת, ניתן לזהות גם פתולוגיות שונות הקיימות גם באיברי הבטן האחרים - ולא רק במעי הגס, אם כי יש לזכור כי הבדיקה לא מחליפה CT בטן רגיל, מכיוון שבדיקת הקולונוסקופיה הווירטואלית לא מתבצעת עם הזרקת חומר ניגוד לווריד. הבדיקה מתבצעת בקרינה נמוכה בהשוואה לבדיקת CT בטן רגיל.

5. בדיקת הקולונוסקופיה הווירטואלית רגישה ביותר לפוליפים בגודל של 10 מ"מ ומעלה (מעל 90% זיהוי), ובפוליפים מעל 6 מ"מ, רגישותה טובה (כ-70%). לאורך השנים, ובעיקר בשנים האחרונות, עם השיפור במכשירי ה-CT בהם מתבצעת הבדיקה ועם הצטברות ידע רפואי מבדיקות אלה, משתפרת רגישות הבדיקה והיא מתקרבת לזו של בדיקת הקולונוסקופיה האנדוסקופית.

6. המבנה האנטומי הרגיל של חלל המעי הגס כולל קפלים מרובים, הנראים במהלך בדיקת הקולונוסקופיה האנדוסקופית כמו "הרים" ו"עמקים". יתרון מרכזי של בדיקת הקולונוסקופיה הווירטואלית, על פני הקולונוסקופיה האנדוסקופית, היא יכולתה לזהות את הפוליפים ה"מתחבאים" בתוך אחד העמקים הללו, אזורים אותם בדיקת הקולונוסקופיה האנדוסקופית מתקשה לסרוק בצורה טובה ומתקשה לזהות בהם פוליפים או ממצאים אחרים.

7. ביצוע בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית כרוך בהרבה פחות סיבוכים מסכני חיים, מאשר קולונוסקופיה אנדוסקופית, על ידי מצלמה. הסיבוכים העיקריים, במהלך קולונוסקופיה אנדוסקופית, נובעים מהעובדה שביצוע הבדיקה כולל החדרת מכשור פולשני לתוך חלל המעי הגס. הסיבוכים העיקריים בבדיקה הם דימומים מסכני חיים ומקרים של התנקבות המעי הגס (פרפורציה). בביצוע בדיקת הקולונוסקופיה הווירטואלית, סיבוכים אלה נמנעים כמעט לחלוטין, מכיוון שהבדיקה מתבצעת ללא החדרת גופים זרים לחלל המעי.

8. בדיקת הקולונוסקופיה הווירטואלית כרוכה בקרינת רנטגן של מכשיר ה-CT (אם כי מינון קרינה נמוך בהרבה יחסית ל-CT בטן רגיל). הסיכון מקרינת רנטגן פוחת עם העלייה בגיל הנבדק - ומכיוון שבדיקות הגילוי המוקדם לסרטן המעי הגס מבוצעות באופן כמעט בלעדי בנבדקים מעל גיל 50, הסיכון מקרינה זו הוא כמעט זניח.

9. החיסרון העיקרי של בדיקת הקולונוסקופיה הווירטואלית נובע מכך שאם מתגלים פוליפים בחלל המעי הגס במהלך הבדיקה, לא ניתן לכרות אותם, כפי שמתבצע בבדיקת הקולונוסקופיה האנדוסקופית. אם במהלך בדיקת הקולונוסקופיה הווירטואלית מתגלים פוליפים הדורשים ביופסיה או כריתה, מופנה המטופל לביצוע קולונוסקופיה אנדוסקופית לביצוע הכריתה. קיימת אפשרות לבצע כריתה באותו היום בצורה אנדוסקופית, וכך ניתן "לנצל" את היות המעי הגס מוכן לבדיקה. כמובן שניתן לבצע את בדיקת הקולונוסקופיה האנדוסקופית ואת כריתת הפוליפ בהמשך, לאחר הכנה נוספת של המעי הגס.

10. ביצוע ופענוח בדיקת הקולונוסקופיה הווירטואלית מתבצע על ידי רדיולוג אבחנתי המומחה בבדיקות אלה. במהלך פענוח הבדיקה, הרדיולוג סורק את כלל חלל המעי הגס, מזהה ומסמן פוליפים חשודים. כחלק מפענוח הבדיקה, הרדיולוג גם מבצע סקירה של שאר איברי הבטן ומדווח על פתולוגיות אחרות, אם נמצאו. לאחר קבלת תוצאות הבדיקה, על המטופל לפנות לרופא שהפנה לבדיקה, או לרופא המשפחה, על מנת להחליט על המשך הבירור והטיפול הנדרש בממצאים שהתגלו בבדיקה, אם קיימים.

ד"ר נועם טאו מתמחה ברדיולוגיה אבחנתית, חבר באיגוד הרדיולוגיה בהסתדרות הרפואית.

בואו לדבר על זה בפורום גסטרואנטרולוגיה - הלל יפה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום