מתי להפסיק טיפולי פריון?

ועדת האתיקה של האגודה הישראלית לחקר הפריון ממליצה להימנע ממתן טיפולי פריון המוגדרים כטיפולי חסרי תוחלת, בין אם מדובר בטיפול ציבורי ובבזבוז משאבי ציבור, ובין אם מדובר בטיפול פרטי במימון המטופלת. עצם הסכמת הרופאים לתת טיפול במצבים חסרי תוחלת, עלולה לקבע את המטופלת בנתיב האשליה ולטפח בה תקוות שווא העלולה להגיע בנסיבות מסוימות עד לכדי הונאה והולכת שולל. כך עולה מנייר עמדה שפרסמה בפברואר 2015.

טיפולי פריון (בין אם גירוי שחלות לקראת הזרעה תוך רחמית או לקראת החג) בעלי סיכויי הצלחה נמוכים מוגדרים כך כאשר הסיכוי המוערך ללידה נע בין 1-5% למחזור טיפול ולכן אינם טיפולי סרק. לדוגמה, לאישה בת 40 עם רמות AMH נמוכות מעט, או בת 43 עם רמות AMH גבוהות ביחס לגילה סיכויי הצלחה נמוכים בהחג ולכן טיפול בהן לא יכול להיחשב כטיפול סרק.

לדברי ד"ר איליה בר, יו"ר המרכז הרפואי לפוריות "המלצת ועדת האתיקה של האגודה הישראלית לחקר הפריון נכונה בעיקרה, אולם אם יתייחסו אליה כפשוטה היא עלולה לגרום לויתור מוקדם ומיותר על האפשרות של בני הזוג להשיג הריון מוצלח. אם אכן לאחר מיצוי כל הבדיקות וההליכים כולל האבחון הגנטי עולה כי סיכויי ההצלחה עדיין נמוכים יש להציג את תמונת המצב המדויקת מול בני הזוג ואת אפשרויות הפעולה החליפיות שעומדות בפניהם כמו תרומת ביצית, שהיא אפשרות מצוינת שהביאה להולדת אלפי ילדים בישראל".

לדברי ד"ר בר השיטה הנפוצה כיום בישראל לטיפולי פוריות היא של "ניסוי וטעיה" כשבני הזוג נשלחים במהירות להתחיל בטיפולים בטרם נבדקה בצורה מדויקת הסיבה לכשל בפוריות וזוהי הסיבה העיקרית לנתוני ההצלחה הנמוכים של ישראל בטיפולי פוריות. מדע הפוריות התפתח בשנים האחרונות ומאפשר שורה של בדיקות כולל אבחון גנטי של הזרע, הביצית ושל העובר בטרם השרשתו. מניסיוננו, יישומן של הבדיקות מביא להכפלת סיכויי ההצלחה בכל מחזור טיפול, אולם למרבה הצער במרבית המקרים הן לא מיושמות.

כרופאי פוריות עלינו ליצור טיפול מותאם אישית לכל בני זוג במקום עבודה בשיטה של "פס ייצור" וויתור מהיר על זוגות שנתקלים בקשיים גדולים מהממוצע. בשיטות אלו אפשר להעלות את ממוצע ההצלחה הארצי ל-35%-50% לכל מחזור טיפול, וגם שיעורי ההצלחה של המקרים הקשים יעלו בהתאם ויש לכך הוכחות מספריות. מסכם ד"ר בר.

בואו לדבר על זה בפורום תרומת ביציות והפריה חוץ גופית (IVF).