בוחן כליות: חשיבות האבחון המוקדם

(0)
לדרג

אחד משלושה ישראלים מעל גיל 60 ילקה במחלת כליות העלולה להחמיר עד כדי כשל מוחלט וצורך בהשתלה או דיאליזה. סקירה מיוחדת לרגל יום הכליה העולמי

מאת: ד"ר סידני בן שטרית

יום הכליה העולמי מצוין בישראל מדי שנה במהלך חודש מרס, על ידי העמותה לקידום ושמירת זכויות חולי הכליות, ובשיתוף האיגוד הנפרולוגי, במטרה להגביר את המודעות ולקדם מניעה ואבחון מוקדם של מחלות כליה.

מהי שכיחות מחלות כליה בישראל?

1 מכל 10 ישראלים בוגרים (בגילאי 18+) צפוי להיפגע ממחלת כליות במהלך חייו, אולם שכיחות המחלה הכרונית עולה באופן דרמטי עם הגיל, עד כדי 1 מכל 3 ישראלים בגילאי 60+

מחלת כליה כרונית כוללת מגוון מצבים הגורמים לפגיעה בתפקוד הכליות ולירידה ביכולתן לבצע את תפקידן בניקיון הדם ושמירה על האיזון הכימי בין מרכיביו השונים. בהעדר אבחון וטיפול, המחלה עלולה להתדרדר בהדרגה עד למצב קריטי של מחלת כליה סופנית המחייבת טיפול בדיאליזה או השתלת כליה.

מה גורם לעלייה בשכיחות מחלות כליה בישראל?

לפי נתוני המרכז הישראלי לבקרת מחלות, בעשורים האחרונים יש גידול מתמשך במספר מטופלי הדיאליזה בישראל בכלל ובקרב האוכלוסייה הקשישה בפרט. עלייה זו נובעת משילוב גורמים שונים: עלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה; ירידה בתפקוד הכליה בעקבות תהליכי הזדקנות וכתוצאה ממחלות אחרות, דוגמת סוכרת, יתר לחץ דם, טרשת עורקים ומחלות לב; ושימוש תכוף בתרופות או בשילובי תרופות המשפיעות על תפקודי הכליה.

כיצד מאבחנים פגיעה כלייתית? מהי משמעות הקראטינין?

אמנם המחלה היא שכיחה ומסוכנת, אך מאידך היא ניתנת לאבחון בקלות על ידי בדיקת רמת החלבון בשתן ו/או בדיקת דם לאיתור רמת הקראטינין. רמת קראטינין תקינה עלולה להסוות פגיעה בתפקוד הכלייתי - ואיסופי שתן לפינוי קראטינין לעיתים קרובות לא מדויקים. לכן, בניגוד לעבר, הערכת התפקוד הכלייתי כיום אינה נקבעת רק על פי רמת הקראטינין בדם, אלא נקבעת באופן רגיש ומדויק יותר.

לאבחון מוקדם והתערבות טיפולית מוקדמת יש יתרונות רבים: הם יכולים להאט ולעיתים אף למנוע את התדרדרות המחלה, הם מאפשרים הכנה טובה יותר לטיפול כלייתי חלופי (דיאליזה), הם מורידים שכיחות של מחלות לב וכלי דם, משפרים את איכות החיים ומאריכים את תוחלת החיים.

האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם ממליץ לכל אדם מעל גיל 60 להיבדק אחת לשנה, כדי לשלול חשש להתפתחות מחלת כליות. בנוסף מומלץ גם להיבדק למי שעונה על הקריטריונים הבאים:

חולים בסוכרת.
חולים הסובלים מלחץ דם גבוה.
חולים הסובלים ממחלות לב.
חולים הסובלים ממחלות כלי דם.
אנשים שבעבר ספגו נזק כלייתי.
קרובי משפחה של חולי כליות כרוניים.

מה יש לעשות אם בבדיקה התגלה כי קיימת מחלת כליות?

אם נבדקתם ונמצא כי הנכם נמצאים בשלבים ראשוניים של מחלת כליה כרונית, ברוב המקרים ניתן למזער את נזקי המחלה ע"י שמירה על העקרונות הבאים:

שינוי באורחות החיים - הקפדה על דיאטה ייחודית לשמירה על התפקוד הכלייתי, הפסקת עישון, ביצוע פעילות גופנית.

איזון נמרץ של לחץ דם, רמת סוכר ושומנים בדם.

מעקב רפואי וטיפול בתרופות המגנות על תפקוד הכליות.

הימנעות מנטילת תרופות מקבוצות מסוימות העלולות לגרום נזק לכליות, למשל תרופות נוגדות כאבים. בשל המגבלות הרבות בטיפול התרופתי חשוב להתייעץ עם הרופא לגבי כל תרופה באופן פרטני.

מתי יש לפנות לייעוץ נפרולוגי?

רופא המשפחה יפנה חולה חדש לטיפול אצל נפרולוג כאשר מאובחנת אצלו מחלת כליה כרונית בשלב 3 ומעלה (ירידה בינונית בתפקודי כליות), או במקרה של חולה עם מחלת כליה ידועה אשר נרשמה אצלו ירידה חדה ומהירה בתפקיד הכליה, חולה עם הופעה חדשה של חלבון ו/או דם בשתן, וכן חולים עם לחץ דם קשה לאיזון ו/או סיבוכים אחרים.

יש מעקב הדוק אחר תפקודי הכליה של המטופלים במסגרת מרפאות טרום דיאליזה. כאשר החולה מגיע למצב של אי ספיקת כליות סופנית, ניצבות בפניו 3 חלופות טיפוליות: השתלת כליה, טיפול בהימודיאליזה או בדיאליזה ציפקית.

בישראל חיים כיום למעלה מ-400,000 חולים במחלת כליות כרונית, למענם ולמען בני משפחותיהם הוקמה בשנת 1999 "העמותה לקידום ושמירת זכויות חולי הכליות". העמותה פועלת להגברת המודעות למחלה, אבחון מוקדם, עידוד תרומת איברים, מסייעת לחולים, למטופלי דיאליזה, למושתלי כליה ולבני משפחותיהם במידע, תמיכה וייצוג בתחומים הרפואיים והסוציאליים.

ד"ר סידני בן שטרית הוא נפרולוג, מנהל רפואי של מכוני "נפרומור" (דיאליזה בקהילה) בהרצליה, אבן יהודה וטייבה, מנהל המכון הנפרולוגי ויתר לחץ דם, מרכז רפואי מאיר.

בואו לדבר על זה בפורום סוכרת.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום