שיעול בילדים ומבוגרים

(0)
לדרג

לא מפסיקים להשתעל? קיימות לכך סיבות רבות: עישון, אסטמה, אלרגיה, בעיה בסינוסים, ריפלוקס או שאיפת עצם זר לריאות. הילד משתעל? רוב הסיכויים שמדובר בווירוס. מדריך מיוחד

מאת: ד"ר דורון כרמי

שיעול הוא רפלקס שנועד להגן על הריאות מגופים זרים - ולצורך הוצאת הפרשות המצטברות בדרכי הנשימה. הגירוי לשיעול מתחיל בסמפונות, הצינורות המכניסים אויר לריאות, או בלוע; אך הוא עלול לנבוע גם מגירוי בוושט, במעטפות הריאה והלב. כתוצאה מהגירוי מתקיימת הפעלה של הסרעפת ושל דופן בית החזה, בשלב ראשון לשאיפת אויר ובהמשך להוצאה מהירה של האוויר.

השיעול עלול להיות בעל אופי לח, יבש, מלווה צפצופים, נבחני, עם מעין שריקה (וופינג) בסופו או טורדני. השיעול עלול להתגבר בשעות הלילה או בתנוחות מסוימות. כל אחד ממאפייני השיעול מתאים לסיבה הגורמת לשיעול.

האבחנה נעשית בהתאם להיסטוריה הרפואית ולמהלך המחלה. צילום: שאטרסטוק

מהן הסיבות לשיעול בקרב ילדים?

השיעול בקרב ילדים נגרם מסיבות שונות ומגוונות. הסיבה השכיחה ביותר: זיהומים - ובעיקר זיהומים ויראליים. בעקבות זיהום ויראלי, מופיע שיעול יבש בשלב הראשון, אשר בהמשך עלול להפוך לשיעול ליחתי. השיעול עלול להימשך גם לאחר חלוף המחלה החריפה, לעיתים עד חודש ימים. זיהומים חיידקיים נדירים יותר יהיו מלווים בד"כ בחום גבוה וליחה, לעיתים קרובות מוגלתית.

סיבה שכיחה נוספת לשיעול היא נזלת, היורדת לחלל הלוע ומגרה את הילד לשיעול.

מצבי אלרגיה ובעיקר אסטמה עלולים לגרום לשיעול מתמשך העלול להיות מלווה בשיעול עם ליחה שקופה. חיידק השעלת מתאפיין בשיעול "מתגלגל" התקפי עם תופעה של שריקה בסופו (וופינג). זיהום ויראלי בדרכי הנשימה עלול לגרום לשיעול נבחני המכונה סטרידור, העשוי לנבוע ממספר סיבות נוספות, ובהן שאיפת גוף זר או רככת של קנה הנשימה. שיעול עלול לנבוע ממומים מולדים, כגון לחץ של כלי דם על דרכי הנשימה או מחולשה של דופן קנה הנשימה. רפלוקס המתבטא בחזרה של תוכן הקיבה לוושט עלול להתבטא בשיעול. סיבה נוספת - לא נדירה - היא שיעול על רקע פסיכולוגי, המכונה שיעול פסיכוגני ועלול להופיע בצורה של "טיק". כפי שניתן לראות אפוא, הסיבות לשיעול רבות ומגוונות.

מהן הסיבות לשיעול בקרב מבוגרים?

עישון: זוהי אחת הסיבות הנפוצות ביותר לשיעול כרוני יבש. אצל מעשנים, הריסיות העדינות בדרכי הנשימה נהרסות ואינן מצליחות לסנן ולסלק חלקיקים הנשאפים פנימה עם העשן. חלקיקים אלה גורמים להצטברות של ליחה וריר אשר אינם מצליחים להתפנות, אלא החוצה. בדרך כלל, השיעול אצל מעשנים הוא עמוק יותר ובלתי רצוני.

אלרגיה: תופעות אלרגניות, ובעיקר נזלת אלרגית, עלולה לגרום לגירוי יתר של דרכי הנשימה אשר מביא לשיעול טורדני. במקרים מסוימים, הנזלת עוברת מעצמה לאחר הפחתת החשיפה למחולל האלרגיה, אך השיעול נשאר וממשיך להפריע. במצבים כאלה, חשוב לטפל בשיעול כדי להעלימו.

הפרעות בסינוסים: הפרעות אלה עלולות להיות תגובה למחלה בדרכי הנשימה, זיהום בסינוסים או תסמונת שנקראת טפטוף מאחורי האף, הגורמת לנזלת לטפטף מהצד האחורי של האף אל הלוע. הפרעות אלה גורמות לגירוי יתר של דרכי האוויר ולצורך קבוע לכחכח בגרון.

ריפלוקס קיבתי - ושטי: זוהי תופעה נפוצה מאוד אצל תינוקות, אך קיימת גם אצל מבוגרים. שמה העממי הוא צרבת - והיא מאופיינת בעלייה של חומצות קיבה במעלה הוושט. הצרבת עלולה לגרום לעיוות בדרכי האוויר, הגורם לשיעול - ואף לחדור לריאות. במקרים מסוימים, השיעול הטורדני עלול להיות הסימפטום היחיד לצרבת. לכן חשוב לשים לב אם השיעול מופיע לאחר אכילת מזון שומני, שכיבה לאחר האוכל, עצירות או נטילת תרופות לטיפול בלחץ דם.

שאיפת עצם זר לריאות: תרחיש זה נדיר בקרב מבוגרים, אך עשוי להופיע בשכיחות גבוהה יותר בקרב ילדים ופעוטות. אם קיים חשש לשאיפת עצם זר או מזון דרך האף, רצוי לפנות בהקדם לרופא ולבקש צילום או סריקה אחרת של האזור.

אסטמה: יש אנשים חולי אסטמה ששיעול כרוני הוא הסימפטום היחיד שהם חווים; ויש מקרים שהשיעול יופיע גם אצל חולים מאובחנים. אצל חולי אסטמה, יופיע שיעול כרוני בעיקר בעת חשיפה לאוויר קר, זיהום אוויר, עשן או בשמים חריפים.

קיימים מקרים בהם הבירור לגבי הגורם לשיעול הטורדני איננו פשוט. אם גם אתם עברתם על הרשימה ולא מצאתם סעיף היכול להיות רלוונטי לגביכם, רצוי לפנות אל הרופא.

כיצד מאבחנים את הגורם לשיעול?

האבחנה נעשית בהתאם להיסטוריה הרפואית ולמהלך המחלה. בהתאם לבדיקה הרפואית - ובעת הצורך ניתן לבצע גם בדיקות הדמיה, כגון רנטגן או CT.

תרופות להפגת צמיגות הליחה ולכיוח מכילות חומרים המסייעים לדילול הליחה - ובכך לסילוקה באופן יעיל. צילום: שאטרסטוק

מהם הטיפולים האפשריים בשיעול לילדים?

הטיפול, בהתאם לאבחנה, יהיה: אנטיביוטיקה; אינהלציה; תרופות מכייחות, דוגמת טיפטיפות מוקוליט המפחית צמיגות הליחה והכיח (מאושר מגיל שנתיים ללא מרשם), היסטופן או טוסין (עם מרשם עד גיל 6), סטרואידים ולעיתים רחוקות מדכאי שיעול או אפילו טיפול ניתוחי, כאשר מדובר במום מולד; או ברונכוסקופיה כשמדובר בגוף זר. יש לנקוט בטיפול פסיכולוגי מתאים כאשר לא נמצאה סיבה אורגנית לשיעול. לעיתים מעקב ללא טיפול היא הגישה הנכונה.

מהם הטיפולים האפשריים בשיעול למבוגרים?
תרופות להפגת צמיגות הליחה ולכיוח מכילות חומרים המסייעים לדילול הליחה - ובכך מסייעות לסילוקה באופן יעיל יותר. תרופות אלה, כמו מוקוליט, מיקל וסולבקס, מתאימות במיוחד לשיעול טורדני וכרוני וניתנות בסירופ או בכמוסות, לשימוש בכל שעות היום.

תרופות לדיכוי רפלקס השיעול: סירופים אלה מתאימים בעיקר לנטילה לפני השינה, שכן רובן מכילות קודאין אשר נחשב חומר מרדים שאף עשוי להיות ממכר.



ד"ר דורון כרמי הוא מומחה באנדוקרינולוגיה וברפואת ילדים.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות ריאה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום