אין להשאיר שדה זה ריק. אין להשאיר שדה זה ריק.
מתכנני הריון: כמה זמן אתם מנסים להיכנס להריון?
  מספר חודשים.
  עד שנה.
  מעל שנה.
  מעל שנה והתחלנו טיפולי פוריות
      תוצאות

הכל על סרטן המעי הגס

מהם הסימנים המקדימים ולמה לעיתים כשהם מתגלים, כבר מאוחר מדי, מי צריך להיבדק באופן קבוע, וכיצד מטפלים, מדריך

סרטן המעי הגס הינה מחלת הסרטן הקטלנית ביותר בישראל ביחס למחלות הסרטן האחרות קיימים אחוזי תמותה גבוהים ביותר, כ- 3,000 אנשים מאובחנים מדי שנה כחולים וכ- 1,500 אנשים נפטרים מהמחלה. הכל על סרטן המעי הגס בכתבה הבאה., 03/02/13

מאת: מערכת doctors

מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן ובעז לב, מנכ"ל משרד הבריאות, קיימו החודש את "שבוע המודעות לסרטן המעי הגס", שבוע זה התקיים במקביל למסע הסברה גלובלי המתקיים בארצות הברית, באירופה ובמדינות נוספות בעולם. במהלך השבוע נערך בישראל מסע הסברה נרחב בכלי התקשורת, אשר כלל תשדיר טלוויזיה בעברית וברוסית, תשדיר רדיו, קו מומחים פתוח, וכן מודעות בעיתונים בשפות עברית רוסית וערבית. האגודה למלחמה בסרטן תשלח ללא תשלום לכל פונה לטלמידע 1- 800-599-995 חוברת מידע מעודכנת שנכתבה על ידי מומחים בתחום, ומופיעה בשפות עברית רוסית וערבית.

סרטן המעי הגס הוא הגידול השני בשכיחותו בקרב האוכלוסיה בישראל, ומופיע בשיעור דומה אצל גברים ונשים. לפי נתוני רישום הסרטן הלאומי אובחנו בישראל בשנה האחרונה כ- 3,000 נשים וגברים כחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת, וכ- 1,500 נשים וגברים מתו השנה ממחלה זו. רוב החולים המאובחנים במדינת ישראל מתגלים בשלב מתקדם של המחלה, עקב ההיענות הנמוכה לעריכת הבדיקה לגילוי מוקדם. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי מגיעים לכ- 90%, לכן חשוב מאוד לגלותה מוקדם ככל האפשר, וכך לשפר את תוצאות הטיפול ואת איכות חייהם של החולים. מחקרים חדשים שנחשפו קובעים כי תזונה נכונה הכוללת אכילת פירות וירקות טריים, בשילוב פעילות גופנית מפחיתים את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.

47 ארגונים שונים ברחבי העולם עורכים אף הם מסע הסברה לסרטן המעי הגס במטרה להגביר את המודעות למניעת המחלה, בעזרת עריכת בדיקות לגילוי מוקדם ובחירה באורח חיים בריא. האגודה למלחמה בסרטן האמריקאית עורכת את "סיור המעי הגס הענק", מיצג אדיר מימדים של המעי הגס, אשר נוצר על ידי אמן, בן 26 שחלה בסרטן המעי הגס והבריא, אשר יעבור ב- 20 ערים במשך חצי שנה. באנגליה ובמדינות אחרות באירופה מתקיים מסע הסברה במהלכו יחולקו ערכות הסברה על ידי ארגוני המלחמה בסרטן ויתקיימו אירועי הסברה שונים.

מהו המעי הגס?

המעי הגס (כרכשת) הינו החלק האחרון של מערכת העיכול, אליו מגיעות שאריות המזון המעוכל והבלתי מעוכל, לאחר שעברו בקיבה ובמעי הדק. בתוך המעי הגס נספגות שאריות הנוזלים. הצואה המופרשת דרכו מהווה, למעשה, את הפסולת של מערכת העיכול. המעי הגס בנוי כצינור שרירי, שאורכו למעלה ממטר וחצי. הוא מונח בבטן בצורת האות ח': חלקו הראשון - העולה - נמצא בצד הימני של הבטן, חלקו האמצעי - הרוחבי - עובר לרוחב הבטן העליונה, וחלקו האחרון - היורד - נמצא בצד השמאלי של הבטן. החלק הסופי של המעי הגס מפותל (נקרא סיגמואיד), והמשכו הישר - חלחולת (רקטום) - מסתיים בפי הטבעת.

ישנם שני סוגים של גידולים במעי הגס גידולים שפירים (שאינם סרטניים) וגידולים ממאירים (סרטניים)

הגידול השפיר

"פוליפ" הינו בליטה בשרנית הגדלה מהדופן הפנימית של המעי הגס אל תוך חלל המעי. קיימים סוגים שונים של פוליפים, ביניהם פוליפים אדנומטוטים - הנקראים אדנומות. באחוז קטן מהאדנומות עלול להתפתח, לאחר שנים, גידול ממאיר. סיכוי זה תלוי בגודל ובסוג של האדנומה.

הגידול הממאיר

בנוי מתאים המתחלקים בדרך בלתי מבוקרת, וכתוצאה מכך נוצר גוש תאים הנקרא גידול ממאיר. תאים אלה עלולים לחדור את דופן המעי, להתפשט לחלל הבטן ולאיברים אחרים בגוף. הגידולים השפירים והממאירים עלולים להופיע בכל חלקי המעי הגס. רובם מתגלים בצד השמאלי של המעי וברקטום (פי הטבעת). העובדה שגידולים רבים ממוקמים באזור זה חשובה, מכיוון שהיא מקלה על האיבחון, שכן חלקים אלה של המעי הגס קלים יותר לבדיקה בהסתכלות ישירה.

מהם הגורמים לגידולים במעי הגס?

המדענים סבורים שריבוי המקרים של סרטן המעי הגס, שניצפה בשנים האחרונות בארצות המערב וגם אצלנו, קשור ברובו לסגנון חיים ולהרגלי תזונה. במחקרים רבים נמצא קשר בין המחלה לבין השמנת יתר וצריכה עודפת של קלוריות, שמקורה במוצרי בשר ושומן מן החי, כמו גם קשר עם עישון ובמיוחד חוסר פעילות גופנית. שינויים נקודתיים בבקרה הגנטית תורמים אף הם להתפתחות האדנומה ולהפיכתה לגידול ממאיר.

אצל חלק קטן מהחולים בסרטן המעי הגס (כ - 15%) מאובחנת נטיה משפחתית לחלות במחלה. בקרב קרובי משפחה, כמו הורים, אחים וילדים של אנשים שחלו בסרטן המעי הגס, שיעור התחלואה במחלה גבוה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית, על כן עליהם להיות במעקב קפדני יותר. בחלק מאוכלוסיה זו ניתן, באמצעות בדיקות דם, לאבחן שינוים גנטיים שבעקבותיהם ניתן, לעיתים, להמליץ על פעולות רפואיות מוגדרות לצורך מניעה וגילוי מוקדם, ולכן אם יש במשפחה ריבוי של גידולים במעי ובמיוחד הופעת גידולים לפני גיל 50, חשוב לפנות לייעוץ.

מהן התופעות המחייבות איבחון רפואי?

1.דם בצואה - לרוב הגידולים יש נטייה לדמם. אם הם נמצאים במעי הגס השמאלי, מופיע לעיתים דם אדום טרי על הצואה או בתוכה. יש לזכור שאנשים רבים סובלים מטחורים, שאינם כמובן גידולים, וגם אלה נוטים לדמם. אם הגידול ממוקם בצידו הימני של המעי, לא ייראה דם טרי, אולם יכול להיווצר מצב של חסר דם (אנמיה). תופעה זו, של חוסר דם בגיל מבוגר, עלולה להעיד על קיום גידול מדמם במעי, והדבר מחייב פנייה לרופא לצורך בדיקה ואיבחון.

2.שינוי בפעולת המעיים - הגידול המתפתח חוסם באטיות את חלל המעי ומפריע לזרימת תוכן המעי. תופעה זו עלולה לגרום לשינויים בהרגלי היציאות: עלולה להתפתח עצירות שלא היתה קיימת בעבר, או נטייה לשלשול, וכן שינוי בצורת היציאות. הדגש הוא על שינוי בהרגלי היציאות - כאשר תופעות אלה אינן חולפות בתוך שבועיים - שלושה, מומלץ לפנות לרופא. יש להדגיש, כי ברוב המקרים הסיבה לתופעות אלה אינה סרטן, אך רק רופא, לאחר בדיקה, יכול לקבוע זאת.

3.כאבי בטן קבועים - שלא היו קיימים בעבר ואינם חולפים, מחייבים פנייה לרופא לצורך בדיקה.

מהן בדיקות הסריקה לגילוי מוקדם ולאיבחון גידולים במעי הגס?

גידולים במעי הגס ניתנים, כאמור, לגילוי מוקדם, ולעתים אף ניתן למנוע את התפתחות המחלה. קיימות מספר שיטות לאיבחון.

בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה

בדיקה פשוטה ולא פולשנית המומלצת לכלל האוכלוסייה מגיל 50 אחת לשנה עד לגיל 75. הבדיקה ניתנת חינם בכל קופות החולים והיא פשוטה לביצוע.
מטרת הבדיקה לגלות עקבות של דם בצואה שאינו נראה לעין. הופעת דם סמוי בצואה יכולה גם לגלות נוכחות של גידול קדם ממאיר (פוליפ - אדנומה) או גידול. אם נתגלה פוליפ שעדיין לא הפך לממאיר ניתן לכרות אותו באמצעות קולונוסקופיה, ובכך להקטין את הסיכון לפתח סרטן של המעי הגס בעתיד. גם אם נתגלה גידול ממאיר בבדיקה, הוא מתגלה בד"כ בשלב מוקדם, וזה מקטין את התמותה ב- 30%. תוצאות חיוביות בבדיקה, המעידות על הימצאות גידול, מתקבלות רק אם הגידול אמנם מדמם ביום שבו מתבצעת הבדיקה, לכן היא מתבצעת במשך שלושה ימים רצופים.

ניתן לגלות באמצעות עקבות של דם בצואה כ - 50% של הפוליפים הגדולים, או הגידולים הממאירים. לכן יש צורך לבצע בדיקות עוקבות כל שנה, כדי לוודא שאין סימני דימום בתוך הצואה. למרות שהבדיקה השכיחה בשימוש רגישה גם לחומרים כימיים הנמצאים במזון, יתכן ואין צורך בהכנה מוקדמת מיוחדת, ואין מגבלות תזונתיות חמורות כמו בעבר. זאת לאור שיטות הבדיקה המתקדמות הנערכות במעבדה. ישנם מצבים בהם עלולה להתקבל תשובה שלילית, ובכל זאת קיים גידול. כלומר, מדובר באדם שקיימת אצלו מחלה, אך היא לא אותרה באמצעות בדיקה זו. לכן, גם אם התקבלה תשובה שלילית, חשוב להיות עירניים לסימנים המוקדמים, ולפנות לרופא במידה והם מופיעים. במחקרים שפורסמו לאחרונה נמצא, כי על-ידי ביצוע הבדיקה לנוכחות דם סמוי בצואה בצורה שיטתית, אחת לשנה, ניתן להפחית את התמותה מסרטן המעי הגס בכ-30%.

המועצה הלאומית למניעה, איבחון וטיפול במחלות ממאירות, במשרד הבריאות, ממליצה לאוכלוסיה הכללית הנמצאת בסיכון רגיל, על ביצוע בדיקה לנוכחות דם סמוי בצואה, מדי שנה מגיל 50 שנה. המלצה זו קיבלה אישור כל הגורמים המעורבים בתחום בישראל בישיבת קונצנזוס ארצית שנערכה בחודש דצמבר 1997, וקיבלה אישור בישיבתה ב- 21.1.2003, אישור התואם את החלטת הדיון שנערך ע"י ארגון הסרטן הבינלאומי, ה- UICC באוסלו, יוני 2002. הבדיקה כלולה בסל השירותים של קופות החולים, וניתנת חינם.

בדיקת פי הטבעת באצבע:

בדיקה המתבצעת באנשים מגיל 50 ומעלה. היא מאפשרת לרופא למשש את הגידול כאשר הוא ממוקם בטווח האצבע הבודקת.

הסתכלות ישירה אל תוך המעי עצמו - סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה:

הבדיקה מתבצעת דרך הסתכלות בחלל המעי תוך שימוש במכשירים אופטיים שונים. על דור המכשירים המודרניים נמנים האנדוסקופים הגמישים - הפיבר-אופטיים. לקטגוריה זו שייכים:

הסיגמואידוסקופ הגמיש - המאפשר בדיקה בעומק של עד 60 ס"מ מפי הטבעת. בדיקה זו גורמת לאי נוחות מסויימת לנבדקים, אך אינה גורמת סבל. הבדיקה מחייבת הכנה מוקדמת עם חוקן, ונמשכת דקות ספורות. בדיקה זו מאפשרת לגלות גידולים במעי הגס, ומאפשרת לקיחת דגימה לבדיקה פתולוגית, או כריתת הפוליפ. הקולונוסקופ - הוא מכשיר ארוך וגמיש המאפשר לבדוק את המעי הגס לכל אורכו. זו בדיקה מהימנה ביותר, המבוצעת במכונים

הגסטרואנטרולוגים בארץ. אין היא מחייבת אישפוז, אך מצריכה הכנה מוקדמת על-ידי חוקני ניקוי. לפני הבדיקה נותנים חומר טשטוש והבדיקה נמשכת כ- 10 עד 20 דקות. יתרונה על-פני כל הבדיקות האחרות הינו בבדיקה של כל המעי הגס לאורכו, ובאפשרות לכרות גם פוליפים שפירים ללא קושי, כדי למנוע את התפתחותם לגידולים סרטניים. בדיקות אלה מבוצעות בד"כ על פי המלצת הרופא לקבוצות בסיכון גבוה, או כחלק מתהליך האיבחון, כאשר מתעורר חשד למימצא כלשהו. בשנים האחרונות יש הממליצים על ביצוע בדיקה זו כבדיקת סקר לגילוי מוקדם גם לקבוצות בסיכון רגיל, אחת ל - 10 שנים מגיל 50. יחד עם זאת, אף מדינה עד כה לא החליטה על עריכת בדיקת סקר ארצית באמצעי בדיקה זה.

צילום רנטגן - חוקן בריום בשיטת "הניגוד הכפול" וקולונוסקופיה וירטואלית (קולונוגרפיה):

חוקן בריום הינו בדיקה הכרוכה בהחדרה של מעט בריום עם תוספת אויר, היוצרים שכבה עדינה של חומר ניגודי על דופן המעי, ומאפשרים גילוי פגמים קטנים יחסית. כך ניתן להבחין בחסימות, או בבליטות העלולות להיות גידולים. בדיקה זו פחות מדוייקת מקולונוסקפיה לצורך איבחון גידולים קטנים, ואינה מאפשרת לקיחת דגימות לבדיקות פתולוגיות, או כריתת פוליפים. אם מסיבה טכנית לא ניתן לבצע קולונוסקופיה שלמה של המעי, ניתן להשלים את הבדיקה על-ידי צילום רנטגן בשיטת "הניגוד הכפול". בדיקה זו נעשית רק על פי הפניית רופא. לאחרונה הוכנסה לשימוש רנטגנאי 'קולונוסקופיה וירטואלית', שהיא בדיקה של כל המעי, תוך שימוש במכשיר C.T., שאיננה מחייבת טשטוש, אולם מחייבת הכנת המעי ע"י חוקנים. בדיקה זו נמצאת בשלבי בדיקה ראשוניים בארץ על מנת לקבוע את יעילותה לעומת אמצעים אחרים.

מהן ההמלצות לאנשים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה?
על פי הנתונים הקיימים, הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס גבוה יותר לאנשים מגיל 50 ומעלה, ומגיל 65 קיימת עלייה חדה במיוחד בתחלואה אצל גברים ונשים במידה שווה. בישראל יש יותר חולים בסרטן המעי הגס בין ילידי אירופה ופחות בין ילדי ארצות אסיה ואפריקה. באמצע נמצאים ילידי הארץ. ניתן להגדיר אנשים באוכלוסייה הכללית, כבעלי "סיכון גבוה" במיוחד לפתח את המחלה במקרים הבאים:

אנשים בגיל 40 ומעלה, להם קרוב משפחה אחד או יותר (הורים, אח, אחות וכו') שחלו בסרטן המעי הגס; אנשים שחלו בעבר במחלות ממאירות, או במחלות הנחשבות קדם ממאירות - פוליפ שפיר (אדנומה), בגידול ממאיר במעי הגס, בדלקת כרונית של המעי הגס, או בגידול ממאיר של מערכת המין הנקבית (שד, רחם, שחלות) אנשים עם תסמונת משפחתית של סרטן או פוליפים מרובים במעי. גיל הבדיקה לאנשים בקבוצה זו נקבע על ידי רופא מומחה למחלות אלה.

לאנשים בריאים, המצויים באחת מקבוצות "הסיכון הגבוה", מומלץ לבצע קולונוסקופיה מלאה לאיבחון מוקדם. על מועד ביצוע הבדיקה ותדירותה יש להיוועץ ברופא מומחה. איבחון המחלה בשלב מוקדם מאפשר סיכויי ריפוי גבוהים ביותר. מניעה ואיבחון מוקדם - המפתח לשמירה על הבריאות!

סרטן המעי הגס ניתן למניעה ולאיבחון מוקדם בדרכים אלה:

- ניתן למנוע הופעת גידולים ממאירים במעי הגס באמצעות תזונה וסגנון חיים מתאימים. במיוחד חשוב להקפיד על פעילות גופנית סדירה, צריכה קבועה של ירקות ופירות טריים, הקטנת צריכת בשר אדום, והגבלה קלורית.
- איבחון פוליפים - אדנומות בעודם בשלב שפיר, לפני התפתחות מחלת הסרטן, מאפשר את כריתתם ומונע במקרים רבים את סכנת התפתחותם של גידולים ממאירים.
- יתכן ובעתיד תהיה המלמה לצרוך תרופות כמו אספירין ונוגדי דלקת אחרים אשר לגביהם יש מידע ראשוני כי הם יעילים במניעת סרטן המעי.

על סמך המחקרים הקיימים היום, פורסמו המלצות לאורח חיים בריא המיועדות לכל אדם, כולל לאנשים בריאים. המלצות אלה מקטינות את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת, ומחלות כרוניות (לב, סכרת):
·לאכול פחות שומן מן החי.
·לאכול יותר סיבים הנמצאים במזונות, כמו: לחם מחיטה מלאה, אורז מלא וכד'.
·להרבות באכילת פירות וירקות טריים.
·להימנע מהשמנת יתר.
·לבצע פעילות גופנית סדירה.
·להימנע מעישון.

חשוב לשים לב!
·לשינויים בהרגלי היציאות;
·להופעת דם בצואה;
·להופעת כאבי בטן קבועים שלא היו קיימים.

הופעת אחד מהסימנים האלה, מחייבת פנייה לרופא, גם אם ביצעת לאחרונה בדיקת דם סמוי בצואה שתוצאותיה שליליות! חשוב מאוד לעבור בדיקות מניעה בצורה מסודרת, העשויות לגלות פוליפ קדם סרטני עוד לפני הופעת סימני המחלה.

על האגודה למלחמה בסרטן

האגודה למלחמה בסרטן, העמותה ההתנדבותית הגדולה ביותר בישראל, הוקמה בשנת 1952. מאז, היא מובילה את המאבק במחלות הסרטן בישראל ופועלת בכל החזיתות במטרה להפחית את התחלואה והתמותה מסרטן בישראל. פעילות האגודה מתאפשרת הודות לתרומות הציבור וללא סיוע מתקציב משרד ממשלתי כלשהו. לאחרונה הקימה האגודה אתר אינטרנט חדש הכולל מידע לציבור הרחב, לציבור חולי הסרטן ולאנשי המקצוע. האתר מתעדכן בכל יום וניתן לקבל בו מידע נרחב על כל מחלות הסרטן, גורמי סיכון, דרכי מניעה, אבחון מוקדם, טיפול ושיקום, זכויות ושירותים לחולי הסרטן, מידע על חידושים בתחום ועוד. במסגרת האתר מתקיים שיתוף פעולה ראשון מסוגו של האגודה למלחמה בסרטן עם רופאי ומומחי האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה מאפשר לגולשים לקבל תשובות של מומחים בתחומים השונים של מחלת הסרטן. את האתר ניתן למצוא בכתובת www.cancer.org.il. לקבלת מידע ועלוני הסברה חינם: טלמידע - 1-800-599-995, לקבלת מידע ועלוני הסברה חינם ברוסית: טלמידע ברוסית - 1-800-34-33-44, לקבלת מידע ועלוני הסברה חינם בערבית: טלמידע בערבית - 1-800-36-36-55, לשרותי מידע מתקדמים ומאגרים נוספים: ספרית האגודה 03-5721608, לסיוע נפשי ראשוני: טלתמיכה - 1-800-200-444

מחקר חדש קובע, נשים צעירות לפני גיל המעבר, הסובלות מהשמנת יתר, נמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן המעי הגס, לעומת נשים במשקל מאוזן

מחקר חדש קובע, נשים צעירות לפני גיל המעבר, הסובלות מהשמנת יתר, נמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן המעי הגס, לעומת נשים במשקל מאוזן
(המחקר הוצג במסיבת העיתונאים על ידי פרופ' אליעזר רובינזון , יו"ר האגודה למלחמה בסרטן)

דר' פאול טרי וצוות חוקרים מהמכללה לרפואה ע"ש אלברט אינשטיין בניו-יורק מצאו כי בקרב נשים צעירות לפני גיל המעבר, הסובלות מהשמנת יתר, קיים סיכון גבוה לחלות בסרטן המעי הגס, של פי 2 בקירוב, לעומת נשים במשקל מאוזן. סיכון זה אינו קיים בנשים הסובלות מהשמנת יתר לאחר גיל המעבר. החוקרים דווחו על ממצאיהם בכתב עת Gut.

על הקשר בין השמנת יתר וסרטן המעי הגס:

מספר האנשים בארה"ב הסובלים מהשמנת יתר הגיע לשיא של כל הזמנים. השמנת יתר ידועה כגורם סיכון לבעיות בריאות חמורות, לרבות מחלות לב, לחץ דם גבוה, סוכרת וסרטן. מחקרים קודמים הראו כי השמנת יתר קשורה לסיכון מוגבר לחלות בסוגים שונים של סרטן, לרבות סרטן השד, פנים הרחם, ושט, וכליות. ואולם, הקשר בין השמנת יתר לסרטן המעי הגס מורכב יותר; במחקרים שונים נמצא קשר חזק למדי בין השמנת יתר לסרטן המעי הגס בקרב גברים, אך לא נמצא קשר זהה לגבי נשים. בחלק ממחקרים אלה ממצאים המרמזים כי הגיל עשוי להוות מרכיב חשוב בקשר בין השמנת יתר לסרטן המעי הגס.

נשים לפני גיל המעבר ולאחריו:

דר' פאול טרי וצוות חוקריו בדקו את נתוני המחקר הארצי הקנדי לסריקת שד, אשר כלל כ- 90,000 נשים, שהיו בנות 40 - 59 בתחילת המחקר, בשנות ה- 80 המוקדמות. עד 1993, אחרי כ- 10 שנות מעקב, 527 נשים מתוכן חלו בסרטן המעי הגס. החוקרים השוו נשים אלו לנשים שלא חלו בסרטן המעי הגס, על מנת לעמוד על ההבדלים ביניהן. תוצאות המחקר הראו כי בקרב נשים אחרי גיל המעבר, להשמנת יתר הייתה השפעה הגנתית במקצת. בקרב נשים צעירות לפני גיל המעבר, השמנת היתר מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס פי 2 בקירוב.

מסקנות המחקר וסיבות להגברת הסיכון:

במקרים רבים השמנת יתר גורמת לרמות גבוהות של אינסולין וחלבונים נוספים הקשורים אליו בדם. חלבון אחד במיוחד, 'גורם גדילה דמוי אינסולין' (IGF-1) נחשב כמגביר את הסיכון לחלות במספר סוגים של סרטן, לרבות סרטן המעי הגס. לעומת זאת, החוקרים העלו את הסברה כי הקשר בין השמנת יתר וסיכון מופחת לחלות בסרטן המעי הגס בקרב נשים לאחר גיל המעבר, עשוי להיות טמון בהורמונים. ממחקרים קודמים ידוע כי האסטרוגן, הורמון המין הנשי, הוא בעל תכונות מגינות מפני סרטן המעי הגס. האסטרוגן מיוצר ברקמות שונות בגוף כמו השחלות, יותרת הכליה ורקמת השומן. אצל נשים אחרי גיל המעבר, אשר שחלותיהן אינן פעילות, רוב ייצור האסטרוגן מתבצע ביותרת הכליה וברקמת השומן. כך, בגין ריבוי רקמת השומן בגופן של נשים הסובלות מהשמנת יתר, ניתן לזהות רמה גבוהה יותר של אסטרוגן לעומת נשים אחרות. רמות גבוהות אלה של אסטרוגן הן המהוות, לדעת החוקרים, את הסיבה לסיכון המופחת לחלות בסרטן המעי הגס בקרב נשים אחרי גיל המעבר, הסובלות מהשמנת יתר. לעומת זאת, אצל נשים לפני גיל המעבר, שרמת האסטרוגן שלהן גבוהה ממילא, אין לריבוי ריקמת השומן, הטמון בהשמנת היתר, תפקיד מכריע. כך באה לידי ביטוי נוכחותו המזיקה של IGF-1 כמעלה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.

השמנה אינה בריאה לאיש:

מחקר זה מצטרף לרשימה ארוכה של טיעונים התומכים בירידה במשקל, בפרט בקרב אנשים צעירים. "חשוב להקפיד על משקל גוף מאוזן", סכמו הכותבים, "גם נוכח השכיחות הגבוהה יחסית של סרטן המעי הגס במדינות מערביות".

מחקר חדש קובע כי פירות, ירקות ואספירין מונעים את סרטן המעי הגס, ואילו בשר אדום ועישון מעלים את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס

ד"ר גד רנרט, מנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן בשרותי בריאות כללית והמחלקה לרפואת הקהילה ואפידמיולוגיה, המרכז הרפואי כרמל והפקולטה לרפואה ומוסד ש. נאמן, הטכניון: "בישראל מתקיים מזה חמש שנים מחקר גדול המנסה להבין מהן הסיבות להופעת סרטן במעי הגס בארץ. המחקר, הממומן על ידי המכון הלאומי לסרטן בארה"ב והמתקיים בשיתוף עם ד"ר ס. גרובר מאוניברסיטת מישיגן באן ארבור, ארה"ב, בוחן כ- 2,000 חולים בסרטן המעי הגס שהתגלו בשנים האחרונות בצפון הארץ, ומשווה אותם ל- 2,000 אנשים בריאים מאותו מין, גיל ואזור מגורים".

על המחקר:

המחקר בוחן סיבות התנהגותיות ורפואיות להיווצרות סרטן המעי הגס, כמו גם היבטים גנטיים רבים. מתוצאות ראשוניות של המחקר עולה כי, כצפוי, לצריכה מרובה של פירות, ובמיוחד של ירקות, יש אפקט מגן חזק מפני סרטן המעי הגס. גם צריכה מוגברת של תרופות ממשפחת האספירינים נמצאה בעלת אפקט מגן מפני סרטן המעי הגס. צריכת בשר אדום נמצאה כמעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן המעי הגס, כאשר הסיכון גבוה יותר בתת קבוצה של האוכלוסייה, שלה פעילות מוגברת של אנזים הקרוי NAT2 (בקרב 20% מהאוכלוסייה הישראלית). מעשנים, הצורכים בשר אדום, וסובלים מעודף פעילות של האנזים המדובר, יהיו בסיכון גדול עד פי 7 לחלות בסרטן המעי הגס, לעומת אנשים שאינם מעשנים ושצורכים מעט בשר אדום. ממצא זו מהווה הדגמה בולטת לאינטראקציה בין גורמי סיכון שונים, תזונתיים וגנטיים, ומדגישה את ההבדלים בין בני אדם שונים בסיכון לתחלואה בסרטן, הנובעים מהבדלים בהתנהגות ובגנטיקה.

מה נבדק במחקר:

במחקר נבדקים גנים שונים הקשורים לסיכון אפשרי לסרטן המעי הגס, ובהם הגן המקודד אנזים האחראי לפעילות החומצה הפולית בגוף, גן הקשור לרמות הורמון הגדילה ופקטורי גדילה בגוף, וכן גנים הקשורים בתופעות תורשתיות כמו תסמונת סרטן מעי גס תורשתי שאינו קשור לריבוי פוליפים. בחלק מגנים אלו נמצאו אפיונים טיפוסיים לאוכלוסיה הישראלית עם ריבוי בהופעת אחד הפגמים, I1307k APC, באוכלוסיה היהודית האשכנזית, וריבוי הופעה של פגמים בתיקון DNA באוכלוסיה הספרדית. פגמים יחודיים לאוכלוסיה היהודית בגנים מסוימים כמו MSH2 ו- BLMash, נמצאו במשתתפי מחקר זה ופורסמו לאחרונה בספרות המקצועית.

במחקר חדש נמצא כי חולי סרטן המעי הגס מאופיינים כאוהבי שקט בסביבתם, שואפים לסדר, בעלי שליטה עצמית וצורך בשליטה על אחרים

במחקר חדש נמצא, כי אנשים שחלו בסרטן המעי הגס אוהבים שקט והרמוניה בסביבתם, שואפים לסדר וניקיון, בעלי שליטה עצמית וצורך בשליטה על אחרים, בעלי אחריות רבה ושאיפה למצוינות בעבודה. המחקר נערך ע"י פרופ' שולמית קרייטלר, ראש היחידה לפסיכואונקולוגיה, ד"ר אריה פיגר, מנהל היחידה לגידולים של המעי הגס, גב' מיכל קרייטלר מהיחידה לפסיכואונקולוגיה ופרופ' משה ענבר, מנהל המכון האונקולוגי במרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי.

על המחקר:

מחקרים קודמים שניסו לבדוק את הקשר בין מאפיינים אישיותיים למחלת הסרטן לא הניבו תוצאות חד משמעיות, בעיקר בגלל חוסר התייחסות נאותה למשתנים דמוגרפיים ורפואיים, ומאחר והמשתנים האישיותיים שנבדקו לא היו מעוגנים בתיאוריה מתאימה. המחקר הנוכחי נערך במטרה לבדוק אם אפשר לזהות אצל חולי סרטן המעי הגס מערכת שלמה ומסודרת של מאפיינים פסיכולוגיים, שתוכל לשמש בסיס להתערבות פסיכולוגית במקביל לטיפול הרפואי, כך שתסייע להצלחתו.

שיטת המחקר:

המחקר נערך בקרב 106 חולי סרטן ובקרב קבוצת ביקורת של 99 אנשים בריאים. במהלך המחקר התבקשו הנחקרים למלא שאלון. השאלונים הושוו, והצביעו על שוני מוחלט.

תוצאות המחקר:

נמצאו משתנים פסיכולוגיים שמבחינים באופן מובהק בין חולי סרטן המעי הגס לאנשים בריאים. אלה לא היו קשורים למאפיינים דמוגרפיים או רפואיים, ומהווים בסיס לטיפול פסיכולוגי ממוקד בחולי סרטן המעי הגס המטופלים במכון האונקולוגי במרכז הרפואי ת"א. במחקר נמצאו תווי אישיות המתייחסים לתפיסה העצמית של האדם, מטרותיו, ערכים כלליים והמציאות. חולי סרטן המעי הגס מייחסים חשיבות רבה יותר לשמירת השקט וההרמוניה בסביבתם, לסדר וניקיון, בעלי שליטה עצמית וצורך בשליטה על אחרים ובמצב, בעלי אחריות רבה, שאיפות למצוינות בעבודה, אנשים הלוקחים על עצמם מחויבויות מכבידות ועומדים בהן בכל מחיר, מרגישים צורך להוכיח את עצמם כל הזמן ומעדיפים להתעלם מבעיות ומדברים שמטרידים אותם.

מסקנות המחקר:

יש להשלים את הגישה הכללית לחולי הסרטן כקבוצה, בהתייחסות מיוחדת לכל קבוצה של חולי סרטן שהיא בעלת אפיונים ובעיות ייחודיים, המתמקדת בתווים מאפיינים אלה. זאת ועוד, נמצא שיש קווי אופי ואישיות שמאפיינים חולי סרטן בעלי אבחנות מסוימות. יש להתייחס לכך בתכנון טיפולים ובבניית תכניות המיועדות לעזור לחולי הסרטן, ובהתאם, לשלב בטיפול הרפואי בחולי סרטן המעי הגס התערבות פסיכולוגית המבוססת על פרופיל התכונות שזוהו במחקר.

מחקר חדש קובע כי "המוטציה האשכנזית" אינה קשורה לסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס

התחלואה בסרטן המעי הגס בקרב יהודים ממוצא אשכנזי גבוהה יותר בהשוואה לאוכלוסיות אחרות. אחת הסברות היתה כי המוטציה I1307K בגןAPC הנפוצה בקרב אוכלוסיה זו היא הסיבה לכך, וכי יהודים ממוצא אשכנזי, נשאי המוטציה הגנטית, שייכים לקבוצת סיכון. כך, במספר מרכזים רפואיים בארה"ב ממליצים לאוכלוסיה זו לבצע קולונוסקופיה אחת לשנה.

על המחקר:

במחקר שנערך בראשות פרופ' נדיר ארבר במרכז הרפואי תל אביב, נבדקה הנחה זו והופרכה. במחקר השתתפו 1,370 נבדקים בדרגת סיכון רגילה או גבוהה, כלומר בעלי רקע אישי או משפחתי של גידול במעי הגס. המוטציה הגנטית נמצאה בכ7% מהאוכלוסיה הכללית; כ- 9% באוכלוסיה האשכנזית ו כ- 2% באוכלוסיה הספרדית.

תוצאות המחקר:

מאחר ותוצאות המחקר הראו כי הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס אינו גבוה באופן משמעותי בקרב נשאי המוטציה הגנטית, ניתן לקבוע כי אין, ככל הנראה, קשר בין "מוטציה אשכנזית" זו ובין סיכון גבוה לחלות בסרטן המעי הגס. יתרה מזאת, גם השילוב של נשאות מוטציה גנטית זו עם עודף משקל ועישון, הידועים כגורמי סיכון לסרטן המעי הגס, אינם מעלים את הסיכון לחולת בקרב אוכלוסיה זו יותר מאשר באוכלוסיה הכללית. לפיכך, יש להתייחס לאוכלוסיית נשאי "המוטציה האשכנזית" כקבוצה בעלת סיכון רגיל לחלות בסרטן המעי הגס, שההמלצות לגילוי מוקדם באוכלוסיה הכללית יפות גם לגביהם. הסיבות לתחלואה הגבוהה בסרטן המעי הגס בקרב אוכלוסיה זו נעוצות ככל הנראה במוטציות גנטיות אחרות, שאינן מוכרות נכון להיום, ובאורח החיים.

מחקר חדש קובע כי מחלת סרטן המעי הגס בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל קשורה בגורמים גנטיים ולא באורח חיים והרגלי תזונה, ומופיעה בגיל צעיר יותר בהשוואה לאוכלוסייה היהודית

במחקר שבוצע על ידי ד"ר סמיר דקה וד"ר צבי פיירמן מבית החולים הלל יפה בחדרה נמצא כי חולי סרטן המעי הגס באוכלוסייה הערבית צעירים יותר בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, וכי רוב המקרים קשורים בגורמים גנטיים ולא בגורמים התנהגותיים כמו אורח חיים והרגלי תזונה.

רקע למחקר:

שכיחות מחלת סרטן השד משתנה על פי מוצא ושייכות לקבוצות אתניות שונות. מחקרים שונים הראו כי שכיחות התחלואה בסרטן המעי הגס עלתה בצורה משמעותית בקרב אנשים שהיגרו, כאשר היגרו, מאזורים ששכיחות סרטן המעי הגס נמוכה בהם, לאזורים בהם שכיחות המחלה גבוהה, ככל הנראה בשל שינוי באורח החיים.

סרטן המעי הגס בישראל באוכלוסייה ערבית לעומת יהודית
בישראל כמדינת הגירה אוכלוסיה מגוונת בארצות מוצא, ובהתאם לארצות המוצא משתנה שכיחות המחלה באוכלוסיה. שכיחות סרטן המעי הגס גבוהה פי 2.5 בקרב יהודים יוצאי מדינות המערב לעומת יהודים ילידי אפריקה ואסיה. ממחקרים שנעשו בעבר עולה כי בקרב האוכלוסיה הערבית בישראל, שכיחות סרטן המעי הגס נמוכה מאוד בהשוואה לכלל האוכלוסיה בישראל. ההבדל בשכיחות סרטן המעי הגס בין ערבים ליהודים טמון קרוב לוודאי בהשפעה סביבתית, קרי התזונה המסורתית - בקרב האוכלוסיה הערבית מרבים בצריכת סיבים, פירות וירקות, לעומת האוכלוסיה היהודית.

על המחקר:

לאחרונה נמצא כי סרטן המעי הגס בקרב האוכלוסיה הערבית מאופיין בגיל צעיר יותר של החולה, בהשוואה לאוכלוסיה היהודית. מאחר ושיעור סרטן המעי הגס נמוך בקרב האוכלוסייה הערבית, הנתונים מעלים השערה כי מדובר במחלה שקשורה בגורמים גנטיים.
במחקר השתתפו 24 חולים, צעירים, עם שיעור גבוה של קרובי משפחה נוספים להם שאתות במעי ומחוץ למעי.

תוצאות המחקר:

בבדיקות הגנטיות אשר בוצעו במרכז הרפואי הלל יפה בחולי סרטן המעי הגס מקרב האוכלוסייה הערבית ניתן לאתר את כל 6 המוטציות הגנטיות המוכרות למדע כקשורות במחלה זו. יש להניח כי אותם החולים שלא נמצאו אצלם מוטציות אלה, הם נשאי מוטציות גנטיות שאינן מוכרות כיום.
חולים מקרב האוכלוסייה הערבית הם צעירים ביותר מ- 10 שנים בהשוואה לחולים מקרב האוכלוסייה היהודית. יתכן שהירידה בגיל האבחון טמונה בעליה במודעות לסרטן המעי הגס.

שילוב של שתי תרופות חדשות מקטין גידולים סרטניים ומאפשר לנתח בהצלחה מעל ל- 50% מהחולים שקיבלו שילוב תרופתי זה שליש מהחולים שינותחו - ירפאו

ד"ר אריה פיגר, יו"ר ועדת עדכון מערכת העיכול באגודה למלחמה בסרטן, מהמכון האונקולוגי במרכז הרפואי על שם סוראסקי בתל אביב: "עד לפני שנים מעטות נחשבו חולים עם שאתות מערכת העיכול לאנשים שגורלם נחרץ. שתי תמורות חלו לאחרונה בתחום זה: ניתוחי הכבד מוצלחים היום יותר מאי פעם, והרבה יותר חולים להם מספר גרורות בכבד מנותחים היום בהצלחה. כאשר הגרורות נכרתות בשלמותן, כשליש מהחולים ירפאו ממחלתם".

שתי תרופות חדשות נכנסו לשימוש בשנים האחרונות;Irinotecan ו- Oxaliplatin. שיעור התגובה לטיפול בשימוש בתרופות אלה הוא מעל ל- 50%. כך, על ידי שימוש בשילוב הכימותרפי החדש, ניתן היום לטפל בחולים עם גרורות בכבד, להביא להקטנת המסה הגידולית בכבד, ולהפוך על ידי כך את החולה למתאים לניתוח. שליש מהחולים שינותחו ירפאו. בשנה האחרונה פורסמה עבודה מדעית שהראתה כי טיפול זה הביא לתוצאות המיוחלות גם ב- 12% מהחולים שמחלתם נתגלתה כבר עם גרורות. העובדה שניתן לרפא חולים עם שאתות של המעי הגס שכבר התפשטו לכבד היא מסר חדש, נושא תקווה.

מחקר חדש קובע ירקות ופירות עשירים בקארוטנואידים כגון תרד, ברוקולי חסה, עגבניות, תפוזים, גזר, סלרי ועלים ירוקים מסייעים בהורדת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס

רקע על המחקר:

קארוטנואידים הינם קבוצה של פיגמנטים אשר מצויים בעיקר בצמחים. המשפחה מכילה חומרים כגון קארוטנים, ליקופן לוטאין וכו'. קארוטנואידים מוכרים כבעלי תכונות נוגדות חימצון (אנטי-אוקסידנטים) ועקב כך הם נמצאים במוקד מחקרים רבים אשר בודקים את יכולתם האפשרית לעכב את התפתחות מחלת הסרטן. מחקרים קודמים הראו כי יש קשר בין צריכת מזון עתיר קארוטנואידים לתחלואה בסוגים שונים של מחלת הסרטן. מחקר זה בא לבדוק את הקשר בינם וסרטן המעי הגס. המחקר פורסם ב - American Journal of Clinical Nutrition, 2000; 71:575-82

תאור המחקר:

במסגרת מחקר זה נבדקו והושוו הרגלי תזונה של קבוצת חולים, כ- 2000 איש, נשים וגברים, בגילאים 30-80, אשר חלו בסרטן המעי הגס וקבוצת הביקורת, כ - 2500 איש ובה אנשים בריאים בעלי מאפיינים דמוגרפיים דומים לחולים בקבוצת המחקר. אצל משתתפי המחקר, משתי הקבוצות, נבדקו הרגלי האכילה ובניתוח התוצאות נלקחו בחשבון גורמים נוספים אשר להם השפעה משוערת על התפתחות הסרטן כגון: משקל הגוף, היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס, שימוש בתרופות, עישון ופעילות גופנית.

תוצאות המחקר:

תוצאות המחקר הצביעו על כך שהקארוטנואידים ובמיוחד לוטאין אשר מקורם בדיאטת מזון עשירה בירקות הבאים: תרד, ברוקולי חסה, עגבניות, תפוזים, מיץ תפוזים גזר, סלרי ועלים ירוקים עשויים לעזור בהורדת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. תוצאות אלו היו נכונות לגבי גברים ונשים כאחד. הורדת הסיכון היתה גדולה במיוחד בקרב הצעירים והמעשנים שבין הנבדקים.

מחקר חדש קובע: תוספת יומית של סידן לתזונה עשויה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס

ממחקר שהתפרסם בכתב-העת היוקרתי Journal of the National Cancer Institute עולה כי אנשים אשר צורכים 700 מ"ג או יותר של סידן ביום, מפחיתים לחצי את סיכונם לחלות בסרטן המעי הגס, לעומת מי שצורכים 500 מ"ג או פחות.

על המחקר:

קבוצת המדענים מאוניברסיטת הרווארד, חקרה במשך 14 שנים את הרגלי האכילה של אוכלוסיית הצוותים הרפואיים, אשר מנתה כ- 150,000 אחיות, רוקחים ורופאים.

לפרטים חדשים על טיפול חדש - מחקר קליני לחולי סרטן המעי – לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן המעי הגס.




שתף את הכתבה ב:
פורום סרטן המעי הגס

פרופסור דן אדרקה
פרופסור דן אדרקה
פרופ' דן אדרקה הוא בוגר אוניברסיטת תל-אביב. תחילת דרכו הרפואית החלה עם התמחות ברפואה פנימית בשנת 1980 בבית החולים בלינסון. במקביל היה חוקר אורח במכון ויצמן למדע בין השנים 1983-1995, במהלכן היה שותף לתגליות מדעיות שהיוו בסיס ל-11 פטנטים בינלאומיים, כאשר אחד מהם אף פותח לתרופה החשובה ביותר כיום בתחום דלקת הפרקים (Enbrel). בשנת 1987 יצא לשנתיים מחקר במרכז הרפואי NYU בניו-יורק וחזר לשמש כסגן מנהל מחלקה פנימית בשנים 1989- 1994, עת אשר גם קיבל את מינוי הפרופסור לרפואה מטעם אוניברסיטת תל-אביב בזכות הישגיו הרפואיים והמדעיים. משנת 1994 התקדם והתמחה באונקולוגיה במרכז רפואי תל-אביב ובזכות התמחותו הכפולה זכה להיות אחראי על המחלקה האונקולוגית במרכז רפואי תל-אביב עד שנת 2003. בשנה זו עבר פרופ' אדרקה למכון האונקולוגי בבית החולים שיבא (תל-השומר), שם הקים את היחידה המובילה כיום לגידולי דרכי העיכול בראשה הוא עומד כיום. פרופ' אדרקה הינו יושב ראש קבוצת גידולי דרכי העיכול בישראל ונציג ישראל בקבוצה האירופית (ESMO) להנחיית הטיפול בגידולי דרכי העיכול. תחומי ההתמחות של פרופ' אדרקה הם: • אונקולוגיה קלינית • בעיות אונקולוגיות בדרכי העיכול • גידולי דרכי העיכול, הכבד והלבלב • גידולי כבד • כולנגיוקרצינומה • גידולי –GIST • גידולים נאורואנדוקריניים של דרכי העיכול • גידולי המעי הגס והרקטום • גידולי ושט וקיבה • סרטן המעי הגס והרקטום • סרטן הושט • סרטן הקיבה • סרטן דרכי המרה • סרטן כיס המרה • סרטן הכבד • סרטן המעי הדק • סרטן ממקור לא ידוע היעוץ בתחומים הנ"ל ניתן הן לחולים אשר טרם החלו בטיפול אונקולוגי והן במסגרת חוות דעת שניה, ומשלב ידע ואמצעים עדכניים להשגת המיטב למטופלים. מאחר והטיפול במחלת הסרטן מחייב כיום שיתוף פעולה בין מקצועות שונים ברפואה כגון מומחי הדמייה, פתולוגיה וכירורגיה, החולים מנווטים על פי הצורך למיטב המומחים בתחומים האלה.
חיפוש מתקדם
הודעה\מחבר
תאריך ושעה
  תעשה בדיקות    Sky 
14/04/14 18:02
14/04/14 18:04
31/03/14 08:28
  דם גלוי בצואה    תוהה 
30/03/14 18:57
31/03/14 16:34
27/03/14 19:49
  בדיקה לא תקנית    הדס  
27/03/14 13:41
  חששות    אמיר 
23/03/14 09:19
23/03/14 10:29
14/04/14 18:07
16/03/14 09:22
27/03/14 13:17
11/03/14 09:09
  מודאג    חיים 
07/03/14 17:55
06/03/14 15:06
28/02/14 16:01
08/03/14 12:05
  יום עיון לחולי סרטן המעי הגס - האגודה למ    האגודה למלחמה בסרטן  
26/02/14 15:38
17 16 15 14 13 12 11 10 9 8 7     הקודם    
חיפוש מתקדם