על השתלת כליה

מאת: חנן זיסו

יחידת המחקר של מחלקת ההשתלות במרכז רפואי רבין, בניהולו של ד"ר אלכס יוסים, בשיתוף עם המעבדה לסיווג רקמות בניהולה של ד"ר תרזה קליין וצוות בנק הדם בניהולו של ד''ר יעקב אורלין היו בין הראשונים בעולם שפיתחו שיטה המנקה את דמם של המועמדים להשתלה בסיכון לדחייה מהנוגדנים המזיקים.

שיטה זו מופעלת אצל מועמדים להשתלת כליה, הנושאים בדמם כמות גבוהה של נוגדנים, המכוונים כנגד חלבונים הנמצאים בדפנות כלי הדם של האיבר הנתרם הפוטנציאלי. נוגדנים אלו עלולים לגרום להרס מיידי של האיבר המושתל כתוצאה מדחייה מואצת שלו. מצב שכזה קיים בקרב כ-20% מכלל החולים הממתינים להשתלת כליה. באנשים אלו הנוגדנים המזיקים הללו נוצרים על ידי תאי דם לבנים מסוג B, בתגובה לעירויי דם שקיבלו בעבר, הריון, או השתלות קודמות שנכשלו. הנוגדנים שנוצרו בדמו של הנתרם עלולים להתקשר לתאים שבשכבה הפנימית של כלי הדם באיבר המושתל ולמשוך אליהם תאים רעילים, המפרישים אנזימים הגורמים לתהליך של נמק רקמת השתל.

השיטה שפותחה מבוססת על נטרול הנוגדנים ע"י גמגלובולין, שהינו חלבון אנושי מוכר המצוי בדרך כלל בשימוש בטיפול במחלות אוטואימוניות שונות. בשנה האחרונה שוכללה השיטה בארץ ובעולם על ידי תוספת טיפול בתכשירים תרופתיים חדשים. חולים אלו עוברים תהליך של פלסמהפרזיס במסגרתו מתבצעת הפרדה של הנסיוב מהדם על ידי שימוש במכונה מיוחדת. פעולה זאת דורשת מיומנות מיוחדת ומתבצעת במשך כשעתיים על ידי צוות של בנק הדם. בגמר ההפרדה מוחזרות לחולה כדוריות הדם והנסיוב המכיל את הנוגדנים המזיקים מורחק ומוחלף בתמיסת חלבונים. בשלב זה משתמשים בחלבון הגמגלובולין לנטרול הנוגדנים.

זמן ההמתנה הממוצע להשתלת כליה בישראל הינו כשנתיים. אולם חולים עם רמת נוגדנים מעל ל-50% נאלצים להמתין למציאת האיבר המתאים זמן ממושך פי 2-3 מכך, ובמקרים רבים השתלת האיבר נמנעת מהם לחלוטין. בנוסף, רבים מברי המזל שבכל זאת ימצא להם תורם, צפויים לפתח בשעות או בימים הראשונים לאחר ההשתלה דחייה חמורה במיוחד של הכליה, המכונה "דחייה מואצת". דחייה זו מתאפיינת בעמידות לטיפול תרופתי נוגד דחייה וברוב המקרים מסתיימת באיבוד השתל.

עד כה טופלו בשיטה זו במרכז רפואי רבין 13 חולים, שחלקם היו מנועים מהשתלה וחלקם פיתחו דחייה מואצת בימים הראשונים לאחר ההשתלה בגלל הימצאותם של נוגדנים רבים. הפעולה הסתיימה בהצלחה ב - 11 מתוך 13 חולים .

"נוכח תוצאות אלה ובהעדר סיבוכים משמעותיים הקשורים בהפעלת השיטה, ניתן לקוות ששיטה זו תמצא את מקומה ותעניק פתרון של השתלה גם לחולים אשר סיכוייהם לעבור השתלת כליה הינם מזעריים", אומר פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת השתלות במרכז רפואי רבין.