סרטן השד: אבחון מוקדם

(0)
לדרג

אין אפשרות להשפיע על הגנטיקה, אבל ניתן ומומלץ לבצע בדיקות לאבחון מוקדם של סרטן השד: ממוגרפיה, M.R.I ובדיקת כירורג שד. אל תזניחי, לכי להיבדק

מאת: ד"ר יצחק פפו

גילוי מוקדם היה מאז ומתמיד הנשק היעיל ביותר במלחמה נגד סרטן השד. הדרך לגילוי מוקדם של סרטן שכיח זה היא ביצוע בדיקות נחוצות - במועד. ישנן בדיקות המומלצות לכלל אוכלוסיית הנשים, בדיקות שיש לבצען בגילאים מסוימים.

אולם המלצות אלה שונות מההמלצות הניתנות לנשים המשתייכות לקבוצות סיכון. מי הנשים המשתייכות לקבוצות סיכון? איזה בדיקות עליהן לעבור? באיזה עיתוי? מהן ההמלצות הניתנות לאוכלוסייה הכללית? כל התשובות במדריך המצורף - לרגל חודש המודעות לסרטן השד.

מה משמעות המונח "אוכלוסיות בסיכון" לחלות בסרטן שד?

אוכלוסיות בסיכון הן קבוצות אשר המשתייכות אליהן חולקות מאפיין או נסיבה דומה, אשר בשל קיומם, יש להן סיכון מוגבר לחלות בסרטן שד. ישנן נשים שמאפיינים מסוימים שלהן (כגון: מוצא, גיל, נטייה גנטית ועוד) ו/או של חייהן (אורח חיים, השמנה ועוד) ו/או קיומן של נסיבות נוספות - נושאות מלכתחילה סיכון מוגבר יותר לפתח תחלואה, ביחס לאוכלוסייה הכללית.

המודעות לקיומו של הסיכון יכולה להירתם למניעת התפתחות המחלה, או לגילוי מוקדם שלה, אשר משפר בצורה משמעותית את הסיכוי להחלים.

מיהן אוכלוסיות הסיכון אשר המשתייכות אליהן מצויות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד?

קיימות מספר קבוצות סיכון - ומידת הסיכון משתנה בין הקבוצות.

קבוצת הסיכון בעלת הסיכון המוגבר ביותר כוללת נשאיות של שינויים גנטיים המנבאים סיכוי גבוה להופעת המחלה בעתיד (מוטציות ב-brca-1/2) .

סיפור משפחתי גם ללא נשאות גנטית מהווה אף הוא סיכון יתר לפיתוח סרטן שד. במצב שבו לאישה יש בת משפחה מקרבה ראשונה (אם, אחות), או קירבה שניה ביותר ממקרה אחד (סבתא, דודה) שחלו בסרטן שד מתחת לגיל 50, או לפני גיל הפסקת הווסת, היא נחשבת לבעלת סיכון מוגבר ללקות במחלה.

קבוצת סיכון נוספת היא נשים הסובלות מעודף משקל. השמנה נחשבת לגורם סיכון התורם להתפתחות של סוגי סרטן, שאחד מהם הוא סרטן השד. סיכון זה אמנם איננו מוגבר כמו הסיפור המשפחתי ונשאות גנטית, אולם יש להיות מודעים להשמנה ולסיכון הכרוך בה - ולתת על כך את הדעת. נשים הסובלות מעודף משקל בהחלט צריכות להיות במעקב ולפעול למען גילוי מוקדם של המחלה. וכמובן, מומלץ להן להוריד במשקל.

נשים שעברו טיפולים בקרינה בשל מחלות שונות, או נשים שהחלימו ממחלה ממאירה באיברים אחרים מצויות בסיכון יתר ואמורות להיבדק לעתים קרובות יותר.

סיכון מוגבר קיים גם אצל נשים החוות שינויים הורמונליים שגורמים לצפיפות יתר בשד , כפי שבאה לידי ביטוי בבדיקות הדמייה. בהקשר של הורמונים, ראוי גם לציין שנמצא כי טיפול הורמונלי חלופי שניתן לנשים, במטרה להתמודד עם תסמיני גיל המעבר, עשוי בנסיבות מסוימות להגביר את הסיכון לפתח סרטן שד.

האם לגיל יש השפעה על הסיכון לחלות בסרטן השד?

בהחלט. מחלת סרטן השד נחשבת למחלה של הגיל הבוגר - כלומר אחרי גיל הבלות. בשלב זה, קיים סיכון מוגבר יותר לחלות במחלה - ולכן חלק מבדיקות הסקר המומלצות לאוכלוסייה הכללית מומלצות לביצוע בקרב כל הנשים מעל גיל 50.

סרטן השד, למרות התחושה בקרב הציבור, איננה מחלה של הגיל הצעיר. יתרה מזאת, ישנה אמונה רווחת בציבור, לפיה סרטן השד הופך נפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות וגם גיל התחלואה יורד. נתונים מראים כי זה לא מדויק וכי השערה זו איננה מגובה במספרים. למעשה, אין היום יותר חולות סרטן שד, בהשוואה למספרן לפני עשור. בפועל, האחוזים לא השתנו משמעותית. ובנוסף גם גיל התחלואה לא ירד.

האם למוצא יש השפעה על הסיכון לחלות בסרטן השד?

כן, גם למוצא יש השפעה על הסיכון לפתח סרטן שד. בעולם המערבי, שיעורי התחלואה גבוהים יותר, בהשוואה למדינות אסיה ולמדינות אפריקה. ככל הנראה, הפער נובע מאורח החיים השונה ונוכח מגוון סיבות תזונתיות וסביבתיות. על כן, נשים שעלו ארצה ממדינות המערב, קרי הן ממוצא אשכנזי, נמצאות בסיכון גבוה יותר מנשים שמוצאן באפריקה או אסיה.

מדובר בפער לא קטן של: 25%-30%. חשוב לציין כי מוצאה של אשה שנולדה בישראל לא משפיע על הסיכון שלה לחלות. אם היא נולדה בארץ, הפער הקיים מצטמצם והיא בעלת סיכון דומה לנשים אשכנזיות - ולמוצא הדורות הקודמים אין למעשה משמעות.

מה משמעות ההשתייכות לקבוצת סיכון לסרטן שד?

המשמעות היא צורך במעקב, מודעות גבוהה, מניעה ככל הניתן וביצוע בדיקות בתדירות ובגילאים אחרים, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

איזה בדיקות אבחון מוקדם צריכה לבצע אשה שאינה משתייכת לקבוצות סיכון? מתי ובאיזו תדירות?

ההמלצות הן להיבדק אחת לשנה על ידי כירורג שד ולבצע בדיקת ממוגרפיה בין הגילאים 50 ל-75 - אחת לשנתיים.

איזה בדיקות אבחון מוקדם צריכה לבצע אשה המשתייכת לקבוצות סיכון? מתי ובאיזו תדירות?

לנשים נשאיות מומלץ לבצע בדיקות סריקה ב-MRI, אחת לשנה - ויש הממליצים לשלב גם בדיקות ממוגרפיה אחת לחצי שנה - לסירוגין. המלצות אלה מופנות לכל אשה שמאפייניה גורמים לסיכון של 20% ללקות במחלה, למשל על רקע השמנה פלוס סיפור משפחתי של תחלואה.

לנשים שיש במשפחתן תחלואה בסרטן שד, מומלץ להיבדק אצל כירורג שד אחת לחצי שנה, החל מגיל 25 - ולבצע בדיקת ממוגרפיה החל מהגיל בו חלתה קרובת המשפחה, פחות 10 שנים. כך, למשל, אם האמא חלתה בגיל 40, על האשה (הבת) לבצע ממוגרפיה אחת לשנה החל מגיל 30.

בנוסף לבדיקות אלה, לחלק מהנשים המשתייכות לקבוצות סיכון, מוצעים טפולים מניעתיים, למשל נטילת תרופה אנטי הורמונלית, במקרה של סיכון להתפתחות סרטן הורמונלי; כריתה מניעתית של השד ועוד. על הטיפולים הללו מחליט כירורג השד בהתאם למידת הסיכון של התפתחות המחלה, לפי מצבה של כל מטופלת.

ד"ר יצחק פפו הוא מנהל משותף של מכון השד באסף הרופא.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors

בואו לדבר על זה בפורום בריאות השד.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום