דלקת גרון: פשוט, אך מסתבך

(62)
לדרג

הן מכאיבות בגרון, עלולות להימשך ימים ארוכים - ותוקפות ילדים ומבוגרים בכל עונות השנה. מה ההבדל בין דלקת גרון חיידקית לוויראלית? תכירו את חיידק הסטרפטוקוקוס

מאת: פרופ' בנימין וולוביץ

דלקת גרון היא למעשה "דלקת של השקדים", והסימנים השכיחים המצביעים עליה הם כאב גרון, הרגשה כללית לא טובה, חום, נפיחות של בלוטות בצוואר, אודם בלוע, עם או בלי מוגלה על השקדים ופריחה.

כיצד נבדיל בין סוגי דלקות הגרון? כיצד נטפל בדלקת גרון על הצד הטוב ביותר? ראשית, יש להבין כי דלקות הגרון מתחלקות לשני סוגים עיקריים: דלקת גרון חיידקית ודלקת גרון ויראלית.

הטיפול המקובל כיום בדלקת גרון הוא פניצילין. צילום: שאטרסטוק

מה ההבדל בין דלקת גרון חיידקית לבין דלקת גרון ויראלית?

כאשר יש לילד, למשל, צינון מלווה בכאב גרון - אך ללא אודם בגרון וללא חום, קרוב לוודאי שהוא סובל מדלקת גרון ויראלית. לעומת זאת, ככל שיש לילד יותר סימנים, מתוך רשימת הסימנים הרשומים למעלה, עולה הסיכוי כי הוא סובל מדלקת גרון חיידקית. במידה ומעבר לסימנים השכיחים מתווספות גם פריחה אדומה על החך ו/או פריחה על העור, סיכוי סביר כי מדובר בדלקת גרון סטרפטוקוקלית.

הרוב הגדול של דלקות הגרון (80 אחוז עד 90 אחוז) הן דלקות גרון ויראליות, שאינן דורשות טיפול אנטיביוטי. לעומת זאת, בדלקות הגרון החיידקיות, הנגרמות על ידי החיידק סטרפטוקוקוס, חייבים לטפל באנטיביוטיקה, בעיקר כדי למנוע סיבוכים עתידיים שעלולים להיגרם בלב (קדחת השיגרון) או בכליות (גלומרולונפריטיס). עם זאת, מתן אנטיביוטיקה בדלקת גרון חיידקית - מקצר את משך המחלה רק במעט.

מהו חיידק הסטרפטוקוקוס ומדוע הוא מסוכן?

חיידק הסטרפטוקוקוס הוא חיידק פשוט שמגיב מהר לטיפול באנטיביוטיקה פשוטה יחסית (מסוג רפאפן או מוקסיפן). יחד עם זאת, חייבים לטפל בו באופן מיידי כדי למנוע, כאמור, סיבוכים אפשריים בלב ובכליות, העלולים להיגרם ללא טיפול אנטיביוטי. יחד עם זאת, חשוב לציין כי תינוקות מתחת לגיל שנה לא חולים בדלקת גרון סטרפטוקוקלית, ועד גיל שנתיים-שלוש, כמעט ואין סיבוכים מחיידק זה.

יש מקרים נדירים, בהם נמצאים בגרונו של ילד חיידקי הסטרפטוקוקוס, וזאת מבלי שהן גורמות אצלו לדלקת גרון חיידקית. מצב זה נקרא "נשאות" והילד הוא "נשא" של סטרפטוקוקוס. אצל ילד כזה, בכל פעם שמבצעים משטח גרון, גם כשהוא בריא, מוצאים סטרפטוקוקוס. מצב כזה מתאפשר כאשר הגוף לומד לחיות עם חיידקי הסטרפטוקוקוס, המהווים חלק מהחיידקים הנמצאים בריכוזים נמוכים, דרך קבע, בלוע, מבלי לגרום למחלות. לילד כזה לא צריך לתת אנטיביוטיקה, בכל פעם שמוצאים אצלו סטרפטוקוקוס במשטח גרון. יחד עם זאת, צריך לקחת בחשבון שילד כזה יכול להדביק אחרים עם הסטרפטוקוקוס שלו.

מדוע חשוב לסיים את הטיפול האנטיביוטי עד תומו ולא להפסיקו באמצע?

כאשר יש דלקת גרון חיידקית שמטופלת באנטיביוטיקה, יש לקחת את האנטיביוטיקה למשך כל ימי הטיפול שהרופא המליץ מה שמבטיח מניעת סיבוכים עתידיים אפשריים של חיידק הסטרפטוקוקוס. כאשר מפסיקים את נטילת האנטיביוטיקה באמצע, יורד הביטחון שהסיבוכים יימנעו.

מתי יש לבצע משטח גרון?

באופן עקרוני, אם יש אפשרות לבצע משטח גרון בקלות, בזול וללא עיכובים, כדאי לבצע בדיקה זו בכל חשד לדלקת גרון (כיום ישנן על המדפים ערכות למשטחי גרון בבדיקה עצמית). חייבים לבצע משטח גרון: בכל מקרה שהאבחנה של דלקת גרון חיידקית אינה בטוחה: למשל, במצב שבו מופיעים תסמינים חלקיים, כגון אודם בלוע, מעט חום וקצת כאבים. במידה ויש סימנים מובהקים לקיומה של דלקת גרון חיידקית, אין צורך לבצע משטח גרון, כיוון שגם אם התשובה תהיה שלילית, יהיה צורך לתת אנטיביוטיקה, בגלל הסיבוכים הקשורים בחוסר טיפול בחיידק. במקרה שבו מופיע רק כאב גרון, ללא חום וללא אודם בלוע, אפשר להמתין יום-יומיים, וברוב המקרים, אם הממצאים אכן חולפים - ביצוע משטח הגרון הופך למיותר.

האם דלקות גרון שכיחות בכל עונות השנה?

דלקות גרון אכן שכיחות בכל עונות השנה, ודלקת גרון סטרפטוקוקלית שכיחה אף יותר בעונת החורף ובאביב.

הרוב הגדול של דלקות הגרון הן דלקות גרון ויראליות, שאינן דורשות טיפול אנטיביוטי. צילום: שאטרסטוק

מהם הטיפולים הנפוצים בדלקת גרון?

הטיפול המקובל כיום הוא פניצילין (אנטיביוטיקה מסוג רפאפן או מוקסיפן) שניתן למשך עשרה ימים. למטופלים שרגישים לפניצילין מומלץ לקחת אריתרומיצין. למרות שמדובר במחלה יחסית פשוטה, תמיד יש להיוועץ ברופא המשפחה בכל הנוגע לאבחנה, לבדיקה ולטיפול בה.

מתי יש לחשוד בדלקת גרון שהיא בעצם מחלת הנשיקה?

לעתים, מטופל סובל מכל הסימנים של דלקת גרון חיידקית, כולל מוגלה בגרון וחום גבוה. אך לא מגיב לטיפול האנטיביוטי שניתן לו. ויש לו סימנים נוספים (כגון הגדלת הכבד והטחול). במצב זה, יש סיכוי שבעצם לאותו חולה יש מחלת הנשיקה, שיכולה להיות קצרה, אך לעתים גם ממושכת.

פרופ' בנימין וולוביץ הוא מומחה במחלות ילדים ומומחה במחלות דרכי הנשימה בילדים

בואו לדבר על זה בפורום מחלות אף אוזן גרון.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום