הפטיטיס C: אבחון המוקדם

זיהום בנגיף דלקת הכבד מטיפוס (C (HCV הוא הגורם העיקרי למחלת כבד כרונית בעולם המערבי ויכול להוביל להתפתחות שחמת וסרטן כבד ראשוני. הוא גם מהגורמים העיקריים להשתלות כבד. בעולם ישנם כ-170 מיליון נשאים של הנגיף ובארץ מספרם נאמד בכ-130,000.

כיצד נדבקים בהפטיטיס C?

המחלה נרכשת כתוצאה ממגע עם דם נגוע בעת קבלת מוצרי דם, שימוש בסמים בהזרקה או בתהליכים רפואיים שבוצעו בצורה לא בטוחה. מאז שנת 1992, נבדקות כול מנות הדם בישראל לנוכחות הנגיף וקיימת בדיקת דם פשוטה וזולה לנוגדני הנגיף, היכולה לזהות מצב נשאות בקלות רבה.

כיצד ניתן לטפל בהפטיטיס C?

בשנים האחרונות פותחו מספר תרופות יעילות כנגד הנגיף, דוגמתSovaldi ו-Olysio- וכיום טיפולים אלה יכולים להבטיח ריפוי במעל 90% מהמטופלים.

אולם, אליה וקוץ בה. הזיהום בנגיף אינו גורם לסימפטומים: מרבית הנשאים אינם יודעים כלל שהם חולים. כך קורה שהגילוי של הנשאות יכול להיות בשלב מאוחר שבו קיים כבר נזק כבדי ניכר.

האם כדאי לקיים בדיקת סקר להפטיטיס C?

השילוב של מחלה מסוכנת ונפוצה, המתפתחת באיטיות, בשעה שקיימת בדיקת אבחון פשוטה וטיפול יעיל, גרמה לכך שבמקומות שונים בעולם ממליצים היום על בדיקות סקר ((screening באוכלוסיה.

הגישה לבדיקת הסקר שונה ממדינה למדינה. בארצות הברית, המליץ המרכז למניעת מחלות (CDC) על בדיקה בודדת לנוגדני הנגיף לכל אדם שנולד בין השנים 1945-1965.

חוקרים מצאו ששיטה זו תגלה כ-80% מנשאי הנגיף בארצות הברית. במדינות אחרות (למשל: צרפת), הוחלט להתמקד באוכלוסיות בסיכון ולהמליץ על בדיקת סקר בהן בלבד. זו גם השיטה המומלצת כיום בארץ. עפ הנחיות החברה הישראלית לחקר הכבד, כל אדם שקיבל דם או מוצרי דם לפני 1992 או שהשתמש אי פעם בסמים בהזרקה צריך לגשת להיבדק ל-HCV.

לאחרונה, על סמך עבודה שבוצעה ע"י פרופ' אלי צוקרמן, ובדקה שכיחות הנגיף עפ ארצות מוצא במבוטחי קופ"ח כללית, הוחלט להרחיב ההמלצה גם לאנשים שעלו ממדינות חבר העמים. השכיחות הגבוהה של נשאות לנגיף באוכלוסיה זו נובעת מכך שבארצות המוצא בוצעו פרוצדורות רפואיות רבות בצורה לא בטוחה וללא שימוש באמצעי חיטוי ועיקור, וכתוצאה מכך הייתה הדבקה נרחבת (לדוגמא, שימוש במחטים רב פעמיות בעת חיסונים, או בכלים לא סטריליים בעת טיפולי שיניים).

מתי כדאי לבדוק נוכחות הנגיף?

כמובן שאם קיימים סימנים המעידים על בעיה בכבד (לדוגמא: הפרעה - ולו גם קלה - בתפקודי כבד), יש חובה לבדוק נוכחות הנגיף. בתקופה האחרונה שוקדים מומחי כבד בארץ, ביחד עם משרד הבריאות, על פיתוח תכנית לאומית למיגור המחלה שתכלול חבילת צעדים, כולל בדיקות סקר, בדיקות לא פולשניות להערכת נזק כבדי וכמובן טיפול.

מה העלויות הכספיות של הטיפולים החדישים?

בוועדת סל הבריאות השנה יובאו לדיון מספר רב של תרופות יעילות ביותר כנגד הנגיף. מחירן של תרופות אלה גבוה ולכן בשלב ראשון הם יינתנו לחולים הזקוקים להן במיוחד כגון נשאים שפיתחו כבר מחלת כבד מתקדמת. בהמשך, לאחר שמחירן יירד, התרופות יהיו נגישות לכל נשא, ולכן יש חשיבות גדולה לדעת את מצב הנשאות.

לסיכום, אנו, רופאי הכבד, שבים וקוראים לכל אדם שקיבל דם או מוצריו לפני 1992, השתמש אי פעם בסמים בהזרקה, עלה ממדינות חבר העמים או שקיימת אצלו הפרעה בתפקודי הכבד (ולו גם קלה), לגשת להיבדק לנשאות לנגיף. זיהוי מוקדם של נשאות יכול להוביל לטיפול, להבראה ולמניעת נזק לכבד ומחלות קשות.

ד"ר אורן שבולת הוא מנהל היחידה למחלות כבד, המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי ת"א ואוניברסיטת ת"א

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום הפטיטיס C
פורום מחלות כבד - אבחון וטיפול
פורום מחלות כבד