מתים לישון: הסכנה בהפרעת שינה

(3)
לדרג

מעבר לעצבנות והתסכול שנגרמים משינה מועטה בלילה, היא גורמת למחלות כגון: יל"ד, סוכרת, השמנת יתר וירידה במערכת החיסונית

מאת: ד"ר דנה פישר

קצב החיים המודרני אינו מאפשר שעות שינה רבות כבעבר. הלחץ בעבודה, הקושי לאזן בין שעות עבודה ארוכות לחיי משפחה וגם דאגות היומיום הם חלק מהגורמים המקצרים את שעות השינה שלנו. עם זאת, אין לקחת את השינה כמובנת מאליה, שכן היא בעלת חשיבות רבה לתקינות התהליכים המתרחשים בגוף ולבריאות איברי הגוף. למעשה, השינה היא ההזדמנות הטובה ביותר הניתנת למוח לשם עיבוד המידע אשר נקלט במהלך היום. קיימות מספר בעיות רפואיות שנמצא כי הן קשורות קשר ישיר למחסור בשינה. בעיות אלה נפוצות בקרב אנשים הסובלים מנדודי שינה תכופים, וכן בקרב אנשים שלא מקפידים לספק לגוף יותר מחמש שעות בלילה.

טיפול בהפרעות שינה (אילוסטרציה)
טיפול בהפרעות שינה (אילוסטרציה)

מחלות לב ויתר לחץ דם

מחסור בשינה עלול להביא לעלייה ברמות הכולסטרול, הטריגליצרידים ולחץ הדם, ואלה ידועים כממריצים התפתחויות של מחלות לב וכלי דם. בנוסף, מחסור בשינה מגביר את הלחץ והמתח בו שרוי הגוף, ובכך מגביר פעילות שמשפיעה על קצב הלב ועל תנגודת כלי הדם. הסובלים מנדודי שינה נמצאים בסיכון של פי שניים לפתח יתר לחץ דם מאנשים שאינם סובלים מנדודי שינה.

סוכרת ועלייה במשקל

קיים קשר ישיר בין מחסור בשינה או שינה של פחות מחמש שעות לבין סוכרת. מחקרים מצאו כי מחסור בשינה מעלה את הסיכון שהגוף יפתח עמידות לאינסולין, דבר המוביל לסוכרת מסוג 2. יתרה מזאת, מחסור בשינה מפריע לתקינות פעילותם של ההורמונים האחראים על בקרת תחושת הרעב והתיאבון. גבולות הרעב והשובע מיטשטשים, וכך נצרכת כמות גדולה יותר של מזון מצורכו האמיתי של הגוף. מחקרים מצביעים על עלייה של פי שניים במשקל בקרב הסובלים מהפרעות שינה, בהשוואה לאוכלוסיה שישנה שינה איכותית.

דיכאון

הקשר בין הפרעות שינה ודיכאון הוא דו-כיווני: מחסור בשינה מציב את האדם בסיכון הגבוה פי שניים לפתח דיכאון בהשוואה לאדם שאינו סובל מנדודי שינה. לאדם הסובל ממחסור בשינה יהיה קשה יותר למצוא שמחה בחייו. אדם שעייף כל הזמן הוא גם חסר אנרגיה לעשות כל דבר שהוא. גם שמירה על חיי חברה ומעורבות בפעולות חברתיות מהנות הופכת להיות קשה יותר, בשל מחסור באנרגיה. מצב זה עשוי לגרום למתח ולחרדות, לדיכאון, ובמקרים חמורים אף להביא להתפתחותן של מחלות נפש. כמו כן, דיכאון ומחלות נפש רבות גורמים בעצמם לנדודי שינה, המתבטאים בכ-90% מהלוקים בהפרעה הנפשית.

מערכת חיסונית חלשה

במהלך השינה המערכת החיסונית שלנו מתחזקת דבר המאפשר לגוף להחלים ממחלות, פציעות וזיהומים. שינת לילה של פחות משבע שעות בממוצע מפחיתה את יכולתה של המערכת החיסונית להתמודד מול וירוסים ומחלות פוטנציאליות. מסיבה זו, אלה הסובלים מנדודי שינה נדבקים במחלות ביתר קלות, וכן מתקשים יותר להתאושש מהן, בהשוואה לאלה שאינם סובלים מנדודי שינה.

קיצור תוחלת החיים

מחסור בשינה יוצר עייפות, חוסר ריכוז, בלבול, בעיות זיכרון, ירידה ביכולת השיפוט וקבלת ההחלטות, ועלייה ברמת העצבנות והתוקפנות. לכל אלה, ולמחלות שהוזכרו לעיל, השפעות עקיפות העלולות לקצר את תוחלת החיים ולהביא למוות. כך, למשל, מחסור בשינה מעלה את הסיכון למעורבות בתאונות דרכים, בתאונות עבודה וכדומה.

כיצד ניתן לטפל בבעיות שינה?

הטיפול בבעיות שינה מתחלק לטיפול תרופתי ולטיפול שאינו תרופתי - פסיכולוגי, התנהגותי ועוד. אבל עוד לפני הפנייה לטיפול רפואי, חשוב לשמור על סדר יום קבוע, וליצור סביבת שינה איכותית. יש להגיף את התריסים, להרחיק אמצעים מסיחי דעת כגון טלוויזיה, מחשב, סלולרי וכו', וכן לא לצרוך אלכוהול וקפאין או לאכול ארוחות כבדות סמוך למועד השינה.

בטיפול התרופתי, קיימות תרופות שינה המבוססות ברובן על חומרים מרגיעים המאפשרים השריית שינה. יחד עם זאת, מבנה השינה המושג על ידי שימוש בתרופות אלה הוא פחות טבעי והשינה פחות מרעננת. יתרה מזאת, לעתים קיימת תחושת טשטוש בבוקר שלמחרת. פתרונות תרופתיים נוספים מתבססים על מלטונין, ההורמון האחראי על השינה. אלה מתאימים בעיקר לאוכלוסיה המבוגרת (55+), שקרוב למחצית ממנה סובלים מבעיות שינה, בין היתר בעקבות ירידה טבעית בהפרשת המלטונין.

מעבר לסכנות הכרוכות בשינה מועטה, חשוב להבין כי שינה איכותית ומרעננת מהווה פקטור משמעותי באיכות החיים של כל אחד מאיתנו. כולנו מכירים את תחושות העצבנות וחוסר החשק הנלוות ליום שלאחר לילה עם שינה מועטה. הסובלים מהבעיה באופן מתמשך יכולים לפנות לרופאי המשפחה, אשר להם מגוון כלים הנותנים מענה כמעט לכל מצב, או לרופאים המתמחים בשינה.

הכותבת, ד"ר דנה פישר, היא מומחית בהפרעות שינה.

בואו לדבר על זה בפורום הפרעות שינה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום