לימודי רפואה בחו"ל: חלק ב'

(0)
לדרג

סטודנטים רבים שלא מצליחים להתקבל ללימודי רפואה בארץ, בוחרים ללמוד בחו"ל. אבל מה קורה לאלו שלמדו בחו"ל ומנסים להשתלב במערכת הבריאות הישראלית?

מאת: מערכת zap doctors

סטודנטים ישראלים רבים בוחרים לא לוותר על חלומם להיות רופאים, ואחרי שלא התקבלו לפקולטה לרפואה בישראל, נרשמים ללימודי רפואה בחו"ל. בכל מסלולי הלימוד, ובפרט בתחומי רפואת השיניים והווטרינריה, מסלולי הקבלה ללימודים בחו"ל הם ודאיים הרבה יותר. אבל מה קורה אחרי שמתקבלים ומסיימים את הלימודים בחו"ל, ואיך ניתן להשתלב בסופם במערכת הבריאות הישראלית?

"הלימודים בארץ ובחו"ל דומים מאוד, אך לא תמיד זהים, תלוי איפה לומדים", מסביר דותן ברדה, מומחה ללימודי רפואה באיטליה מבית "קמפוס לימודים". "בתחומי הווטרינריה, לדוגמה, מדינות כמו איטליה, אוסטרליה ודרום אפריקה עולות ברמתן ובאיכותן על ישראל". במדינות מזרח אירופה, אומר ברדה, השוני בתוכנית מתבטא בחלק המעשי של הלימודים, שמתחיל מוקדם בהרבה מאשר בתוכנית הלימודים הישראלית. אבל, הוא מדגיש, למרות הדמיון או השוני בין תוכניות הלימודים השונות בעולם, כל מי שסיים לימודי רפואה, ולא משנה היכן, חייב באותה הכשרה ובאותם נתונים בדיוק - כדי להפוך להיות רופא מוסמך במדינת ישראל.

לטוס בעקבות החלום

"לימודי הרפואה בחו"ל מתנהלים במספר שיטות לימוד", אומר ד"ר אורי ריסליק, המתמחה בלימודי רפואה בגרוזיה, ליטא ורוסיה. "יש הלומדים בשיטה אמריקנית, ויש בשיטה קומוניסטית נוקשה יותר, שבה נבחנים בכל יום ויום, ואין אפשרות לקבל ציון שלילי או להחסיר לימודים. שיטה זו נחשבת לחזקה יותר, ולכן מעניקה מראש סיכויים טובים לעבור את מבחן הרישוי הישראלי בקלות. אך הידע הנרכש בכלל השיטות מחייב סטאז' זהה לכולם".

הפופולריות של בתי הספר לרפואה בחו"ל משתנה בהתאם לקידומם על ידי הנציגים בישראל, אך באופן גורף, קל יותר להתקבל למוסדות הלימודים במזרח אירופה מאשר במדינות כמו איטליה, ארצות הברית קנדה או אוסטרליה. "יש מדינות שכל מי שנרשם ללימודי הרפואה מתקבל אליהן", מסביר ברדה, "אבל מצד שני, ככה מתייחסים לזה גם בארץ, כשהבוגר חוזר ומנסה להשתלב בשוק העבודה. בעיני כן ישנה משמעות רבה למקום ולמוניטין של הפקולטה שבה למדת רפואה".

חזרתי לארץ. מה עכשיו?

סטודנט ישראל שלמד וסיים בהצלחה את לימודי הרפואה בחו"ל (וכן עולה חדש באותו סטטוס) חייב לעבור בחינות קבלה מחמירות לפני שהוא משתלב בשוק העבודה בארץ. הבחינה המסורתית היא בחינת רישוי לרופא, המכילה 215 שאלות אמריקאיות. משרד הבריאות הישראלי העמיד לרשות התלמידים קורס הכנה, המקנה עשר נקודות בונוס לנבחנים, כך שבוגרי הקורס הזה יכולים לעבור את המבחן בציון עובר של 50, ולא ב-60 כנדרש בלעדיו.

אפשרות נוספת לסטודנט שלמד בחו"ל היא לגשת לבחינות הרישוי האמריקניות שמתבצעות כאן בארץ, ושבנויות משני מבחנים שונים, שאותם צריך לעבור בציון "עובר". כך או כך, ללא ציון עובר באחת משתי הבחינות האלה, לא ניתן להתקבל להתמחות במדינת ישראל. אך גם אם עברת את בחינת הרישוי בהצלחה, האם קל לסטודנטים שלמדו בחו"ל למצוא התמחות בבבתי חולים בישראל? או שמא הם נחשבים ל"תחתית שרשרת המזון"?

ד"ר משה כהן, מתמחה במחלקה פנימית-קרדיולוגית בבית החולים איכילוב ומנכ"ל חברת "מדיקל דוקטור", המתמחה בלימודים בינלאומיים, מסביר: "באופן עקרוני, בוגרי לימודי הרפואה בחו"ל מתקבלים כבר מספר שנים להתמחויות המבוקשות ביותר בישראל: לקרדיולוגיה, לפלסטיקה, לאורתופדיה ועוד. בשנים האחרונות חילחלה למודעות מנהלי המחלקות בבתי החולים בישראל ההכרה כי האוניברסיטאות בחו"ל מספקות רמה אקדמית גבוהה מאוד, שדורשת מהסטודנטים מצוינות. בנוסף, רבים מהסטודנטים שנוסעים לחו"ל הם בנים ובנות של רופאים בכירים בישראל מה שמחזק את ההכרה באיכות הלימודים".

להתמחות בלי למחות

"אם נבחן את כוח האדם הרפואי בישראל כיום, מסתמן שאין בעיה אמיתית לסטודנטים שלמדו בחו"ל להתקבל להתמחות בבתי החולים השונים בארץ", מסביר ד"ר ריסליק. "מחלקות שקשה יותר להתקבל אליהן אם למדת רפואה בחו"ל הן מחלקות העור והעיניים. במחלקות אחרות, עם מחסור במתמחים, לא ממש מתעניינים במקום בו למדת רפואה, אלא ברמת הידע המקצועי שלך. מי שהתקשה בזמן הלימודים יתקשה גם בבחינות הרישוי. מי שהצליח, סיכויו לעבור את הבחינות ולהתקבל להתמחות בקלות גבוהים יותר. בכל מקרה, הקבלה לכל אחת מסוגי ההתמחויות היא עצמאית".

מניסיונו של ריסליק, סטודנטים שלומדים במדינות כאוקראינה רוסיה או ליטא נחשבים חרוצים ובעלי ידע בסיסי נרחב לצד פרקטיקה רבה, ואינם מתקשים להשתלב בבתי החולים השונים. גם ברדה מספר כי מניסיונו, סטודנטים שלמדו בארצות הברית, קנדה ואוסטרליה, לא נתקלים בבעיה אמיתית להתקבל להתמחויות מובחרות.

"כאשר סטודנט חוזר מהלימודים וניגש לבחינה בישראל, המדד שלו להצלחה הוא לגמרי אישי", הוא מסביר. "אם הוא למד כמו שצריך, אין סיבה שלא יעבור את הבחינה וימשיך בקריירה המקצועית שלו על הצד הטוב ביותר. אם הוא מתקשה לאורך כל הדרך, אולי הוא לא מתאים למקצוע מראש, וסביר להניח שאדם כזה יפרוש מהלימודים עוד טרם סיומם. אך גם סטודנט שסיים בהצלחה את לימודיו בחו"ל, ולא עבר את בחינת הרישוי בארץ - לא צריך לוותר על החלום, ויכול לגשת לבחינה שוב ושוב עד שיעבור".

למדריך ללימודי רפואה בחו"ל: חלק א' לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום לימודי רפואה באתר ilimudim - המרכז הארצי ללימודים, שותף בהכנת הכתבה

לכתבות נוספות בנושא לימודי רפואה בחו"ל.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום