קדחת הקרציות - EHRLICHIOSIS

קדחת הקרציות הנה מחלה אנדמית, נפוצה בכל העולם, פוגעת בעיקר בכלבים, זכר ונקבה מכל גזע ובכל גיל, נפוצה בעיקר בחודשי האביב והקיץ, התקופות החמות בהן מתרבה פעילות הקרציות.

הינו מיקרואורגניזם קטן, מסווג כחיידק גרם שלילי ,החי במונוציטים ובתאי דם לבנים. פרזיט המשתייך למשפחת הריקציות, הנקרא Ehrlichia Canis (ידועה גם הדבקה ב E.platys E.equi E.ristici?) התגלה לראשונה באלגיר בשנת 1935 ותפס חשיבות רבה בשנת 1962 במלחמת ויטנאם, כאשר גרם למותם של כלבי צבא רבים.

המחלה מועברת ע"י קרציית הכלב החומה, בשמה המדעי Rhipicephalis Sanguineus הקרצייה מארחת בגופה את הפרזיט ומעבירה אותו דרך הרוק כאשר היא נטפלת לבעל החיים וניזונה מדמו. הקרצייה יכולה להעביר את המחלה גם 155 ימים לאחר שהודבקה, מה שמאפשר לקרצייה להעביר את המחלה חודשים רבים לאחר הידבקותה, כלומר להידבק בחורף ולעביר את המחלה באביב הבא.
ידועה גם העברה דרך תרומות דם של כלבים נגועים.

המארח העיקרי היינו הכלב, ידועה גם הדבקה בחתולים, במקרה זה גורם המחלה היינו E.ristici
המחלה לא מועברת ישירות לבני אדם, גם במקרים בהם נתגלו אנשים עם נוגדנים לטפיל העברה לא נעשתה ישירות ולא ע"י קרצית הכלב החומה.

נעה בן שבועות לחודשים.(בד"כ 8-20 יום) סימנים קלינים יכולים להופיע אפילו חודשים לאחר ההדבקה

המחלה מאופיינת במספר שלבים: אקוטי, תת קליני וכרוני,
השלב האקוטי נמשך 1-2 שבועות, בשלב זה הפרזיט מתרבה בתאי הדם בבלוטות לימפה בכבד ובטחול ומשם מגיע לאיברים נוספים בגוף.
ישנם כלבים שמתגברים על המחלה בשלב זה, אחרים נשארים נשאים למשך חודשים ואחדים מגיעים לשלב הכרוני של המחלה (רגישות גבוהה יותר לכלבי רועה גרמני)
הסימנים הקלינים מגוונים, תלויים בשלב האבחון ובאיבר הנפגע, כאשר הסימנים העיקרים והאופינים ביותר הנם:
חום, בלוטות לימפה וטחול מוגדלים ,אנמיה, אפטיה, דיכאון, חוסר תאבון, ירידה במשקל, אנורקסיה, דפרסיה, שעול וקשיי נשימה, קשיים בהליכה, דימומים ספונטנים על העור ומחללי האף והפה וסימנים עצביים.

המחלה מתפרצת בצורה קשה וחריפה יותר כאשר ישנה הדבקה מקבילה בפרזיטי דם נוספים כגון :Babesia, Haemobartonella, Hepatozoon canis

האבחון מבוסס על סמך היסטוריה רפואית, אנמנזה, סימנים קלינים, בדיקת דם ותגובה לטיפול.
בבדיקת דם תתגלה ירידה במספר טסיות הדם (Thrombocytopenia),אנמיה, וירידה במספר תאי הדם הלבנים, לעיתים היפואלבומינמיה ,היפרגאמאגלובולינמיה, היפרגלובולינמיה, עליה באנזימים ALT ALKp
אבחנה סופית הנה בדיקת דם סרולוגית.

יש לבצע אבחנה מבדלת ממחלות הגורמות לחום גבוה, לבלוטות לימפה וטחול מוגדלים וממחלות אימונו לוגיות.

הטיפול המועדף היינו Doxycycline, נגזרת סינתטית של ה Tetracycline הטיפול למשך 21 יום לפחות.
dipropionate; Imidocarb ולפעמים Glucocorticosteroides
לעיתים יש צורך במתן נוזלים ובמנות דם בעיקר כאשר ישנם דימומים והכלב מיובש.
יש לחזור במהלך הטיפול על בדיקות הדם.

מכיוון שאין חיסון כנגד הפרזיט מניעת המחלה מופנת כנגד מניעת קרציות, הדברת הכלב והסביבה.

הגבה לטיפול חיובית ומהירה במצבים אקוטים (24-72 שעות מתחילת הטיפול ניראה שיפור ניכר), במצבים כרונים הטיפול ארוך והשיפור איטי, במצבים בהם ישנה פגיעה במוח העצם הפרוגנוזה פחות טובה ועלולה להסתיים במוות.