גיל המעבר: לעבור אותו בשלום

הרפואה המודרנית הצליחה להאריך משמעותית את תוחלת החיים של בני האדם, אולם טרם הצליחה להשאיר אותנו צעירים לנצח. תהליכי ההתבגרות של הגוף מתרחשים, גם אם לאט יותר ומאוחר יותר, ואין כל דרך לעצור את השעון.

התהליך שעוברות נשים עם התבגרותן הוא מהפכני ומשמעותי הרבה יותר מזה שעוברים הגברים. תהליך זה, שזכה לכינויים "גיל המעבר" ו"גיל הבלות", נקרא בעגה הרפואית "מנופאוזה", כאשר "מנו" הוא חודש ו"פאוזה" היא הפסקה. הכינוי מתבסס על המאפיין העיקרי של גיל זה, שהוא הפסקת המחזור החודשי. נוסף למאפיין זה, לגיל המעבר יש מאפיינים רבים אחרים, ולתקופה קריטית זו בחייה של כל אישה יש השלכות פיזיות, נפשיות ורגשיות רבות מאוד.

גיל המעבר מתחיל בין גיל 50 ל-52 בממוצע, אך יש נשים שחוות אותו מאוחר יותר ונשים שחוות אותו מוקדם יותר. "גיל המעבר הוא לא מחלה", אומר ד"ר משה זלוצובר, מומחה במיילדות, גניקולוגיה ואנדרוקרינולוגיה. "לא כל הנשים סובלות מהשלכות קשות לטווח הקצר או הארוך בעקבות השינויים החלים בגופן עם ראשיתו. יש נשים שממש לא סובלות - הן פורחות, מתפקדות נהדר, מרגישות נפלא וגופן לא חווה תסמינים מיוחדים בשלב זה של חייהן. לצערנו, הנשים האלה הן לא הרוב. רוב הנשים כן סובלות מתסמינים כאלה ואחרים, בעוצמות משתנות. 80% יחוו תסמינים לפחות בחמש השנים שאחרי כניסתן לגיל המעבר, 10%-20% יחוו תסמינים לכל החיים".

אז מה הם אותם התסמינים ומדוע הם נגרמים? "בגיל המעבר מופסקת הפעילות ההורמונלית השחלתית בגופה של האישה", מסביר פרופ' ברי קפלן, מומחה למיילדות וגינקולוגיה. "השחלה מפרישה הורמוני מין המשפיעים על כל האיברים והמערכות בגוף. בכל איבר ואיבר כמעט יש קולטנים לאסטרוגן - אחד מהורמוני המין - וכשהפרשתו של זה נפסקת, איברים רבים ומערכות רבות בגוף שלא קולטים יותר אסטרוגן בכמות מספקת, חווים קשיים. ההשלכות של כך ברורות ומידיות - ראשית מפסיקה להופיע הווסת, שנית האישה מפסיקה להיות פוריה ואיננה יכולה להרות, שלישית, מתחילים להופיע תסמינים רבים ומגוונים, המופיעים בעוצמות משתנות אצל הנשים הנכנסות לגיל המעבר".

בין התסמינים בולטים גלי חום, נדודי שינה, שינויי מצב רוח, כאבי פרקים, ירידה בחשק המיני, דיכאון, יובש בשיער ובעור, יובש נרתיקי, כאבים בעת קיום יחסי מין ודלקות שתן חוזרות ונשנות. במקביל, הנשים חשופות יותר לתחלואה. "נתונים מצביעים על כך שנשים בגיל המעבר ואחריו חולות הרבה יותר משהיו קודם. הסיבה לכך ברורה - האסטרוגן מעניק הגנה מפני מחלות, וכשרמתו בגוף פוחתת, ההשפעה מקיפה וגורפת - נשים מתחילות לסבול מסוכרת, ממחלות לב וכלי דם, ממחלות סרטן למיניהן, מאוסטיאופורוזיס ועוד", אומר דר זלוצובר.

אם כל זאת צפוי לאשה בהגיעה לגיל המעבר, כיצד עליה לנהוג כשכל זה מתרחש? האם יש דרך לעזור לה? למנוע או להפחית את התסמינים? ד"ר זלוצובר: למרות שגיל המעבר איננו מחלה, יש בהחלט צורך בטיפול כאשר הנשים חוות תסמינים או קשיים. אין שום צורך שהאישה תסבול בתקופה זו. יש מטפלים רבים שיכולים לסייע לה להתמודד בכל המישורים נפשי, רגשי ופיזי, עם מצב הדברים החדש. יש מערך שלם של רופאים - החל מרופא המשפחה, דרך רופאים לבריאות הנפש וכמובן רופאים מומחים בתחום גיל המעבר, שילוו, יסבירו, יתמכו ויציעו טיפול מתאים".

הטיפול עליו מדבר ד"ר זלוצובר הוא טיפול הורמונלי חלופי, המתבסס על הרציונל של להשיב לגוף את מה שחסר לו. ומאחר שהחסר הוא באסטרוגן ובפרוגסטרון, אותם הורמוני מין שמייצרות השחלות, אזי זה מה שניתן לנשים באופן מלאכותי. פרופ' קפלן: "טיפול הורמונלי חלופי כולל מתן של אסטרוגן באחת משלוש צורות - דרך הפה, דרך העור באמצעות ג'ל או מדבקות, וטיפול מקומי בנרתיק. טיפול זה מספיק לנשים שעברו כריתת רחם. נשים עם רחם מקבלות גם פרוגסטרון, וזאת משום שהאסטרוגן עלול לגרום אחרי נטילתו שנים רבות לשגשוג של תאי רירית הרחם - מצב טרום סרטני בלתי רצוי אותו מונע הפרוגסטרון".

ד"ר זלוצובר מציין טיפול נוסף, שהוא טיפול תומך למתן ההורמונים ואשר אצל נשים מסוימות הסובלות מתסמינים קלים יוכל אף להוות טיפול חלופי עיקרי: "ישנו טיפול על בסיס צמחי הכולל נטילת תוספי תזונה על בסיס סויה ופשתן. שני אלה נקשרים לאחר כניסתם לגוף לקולטנים לאסטרוגן. מדובר כמובן בהיקלטות פחות משמעותית ובקישור חלש הרבה יותר, אולם לנשים מסוימות זה מספיק. הטיפול הזה פחות יעיל וההשפעה שלו איננה משמעותית, אבל יש נשים שנהנות ממנו".

בשל שפע האפשרויות הטיפוליות וגם בשל החשש מטיפול הורמונלי חלופי בגיל המעבר שלשמו נקשרו צ'יזבטים רחוקים מהמציאות ממליץ פרופ' קפלן לקבל טיפול וייעוץ אישיים, שבסופם תותאם לכל אשה האופציה הטיפולית האידיאלית עבורה. כך, למשל, נשים הסובלות רק מתסמינים הקשורים ליובש נרתיקי - כאבים בעת קיום יחסי מין, דלקות חוזרות בשתן, גרד ואי נוחות - יוכלו להסתייע בטיפול המקומי הניתן דרך הנרתיק. זהו טיפול פשוט ויעיל.

ההתייעצות האישית והליווי של רופא מומחה חשובים גם בשל המוניטין הבלתי מוצדקים שיצאו לטיפול ההורמנלי החלופי. למרות שקיימים כיום מחקרים התומכים בטיפול ההורמונלי החלופי ומוכיחים עד כמה הוא משפיע לטובה על בריאות האישה, עדיין יש נשים החוששות ממנו.

"חשוב להבין שהטיפול ההורמונלי החלופי לא רק מסייע להתמודד עם התסמינים הקשים והבלתי נסבלים אלא הוא תורם לבריאות האישה לטווח הארוך", מדגיש ד"ר זלוצובר. "נשים שיסתייעו בטיפול ייהנו מבריאות טובה יותר, מתחושות טובות יותר ומשיפור ניכר באיכות החיים ואף מעלייה בתוחלת החיים. בריאותן של נשים שעוברות טיפול הורמונלי חלופי טובה משל נשים שאינן מטופלות - הטיפול מסייע לבריאות הלב, לבריאות השד ולבריאות השלד, ומפחית סיכוי למחלות סרטן, לתמותה ולתחלואה כללית".

פרופ' קפלן מציין כי חשוב להתחיל את הטיפול ההורמונלי בזמן. "החשיבות של עיתוי הטיפול היא קריטית והיא שעושה את ההבדל בין טיפול יעיל לטיפול שמסכן את המטופלת", הוא אומר. "לפני מספר שנים נעשה ניסוי שתוצאותיו הצביעו על אפשרות שטיפול הורמונלי חלופי עלול לגרום למחלות. מאז נעשו כמה מחקרים והוכח באופן חד משמעי כי טיפול הורמונלי חלופי שניתן בזמן איננו מסוכן. באותו ניסוי השתתפו נשים מבוגרות מאוד, שחלף זמן רב בין תחילת גיל הבלות שלהן לבין מתן הטיפול. זה נתון משמעותי ביותר.

"לעיתוי יש חשיבות אדירה - טיפול הורמונלי חלופי חייב להינתן בטווח של עשר שנים לכל היותר מתחילת גיל הבלות. כמו כן, נעשה שם שימוש בפרוגסטרון אחר לחלוטין מהפרוגסטרון שמצוי כיום בשימוש. המינונים של הפרוגסטרון היום הם זעומים, ישנם פרוגסטרונים מהדור החדש, שהם יעילים במיוחד ולא מסכנים כלל את בריאות האישה. חשוב מאד לדעת את זה ולא לוותר על טיפול כה יעיל רק בגלל סערה תקשורתית מיותרת שהתבססה על ידע חסר, מבלי שאף אחד יטרח לתקן את הטעות כשזו התבררה".

בואו לדבר על זה בפורום גיל המעבר וטיפול הורמונלי חילופי.