סקר מנהלים? סוכרת מנהלים!

התרחבות התחלואה בסוכרת מסוג 2 בקרב האוכלוסייה בישראל ובעולם כולו, קשורה בקשר הדוק לסגנון החיים.

ישנם בישראל כחצי מיליון סוכרתיים, וכחצי מיליון נוספים, שטרם אובחנו כסוכרתיים, ולפיכך גם אינם מקבלים את הטיפול הראוי. תזונה נכונה, פעילות גופנית, שינה מספקת, רמת הלחץ וגורמים רבים נוספים המשפיעים על אורח החיים, כל אלה עלולים להוביל לעלייה בסיכון לסוכרת מסוג 2, במיוחד אצל אוכלוסיות המנהלות שגרת חיים עמוסה ביותר, כדוגמת מנהלים.

האם אנשים הנושאים בתפקידי הנהלה בכירים, אשר יומם מאופיין בסדר יום עמוס ומהיר, חשופים יותר לסוכרת?

לחץ נפשי: אחד מהגורמים המזרזים את הופעתה של סוכרת מסוג 2 הינו לחץ (סטרס) המתבטא במצבי לחץ, בין אם באופן כרוני ותמידי ובין אם במצבים פרטניים בודדים. אנשי קריירה, המחזיקים במשרות בכירות, אשר לחץ בלתי פוסק מתלווה אליהן, כתוצאה מהאחריות, עומס העבודה ועוד, נמצאים בסכנה ממשית לפתח סוכרת.

שחיקה: שחיקה משפיעה הן על המצב הנפשי והן על המצב הפיזי של האדם, ובמקרים של שחיקה כרונית, יש אף סיכון מוגבר לחלות במחלות לב וכלי דם. מחקרים שונים מראים כי הסיכון לחלות במחלות אלו גדול יותר בגלל שחיקה, מאשר בגלל גורמי סיכון מוכרים (עישון, לחץ דם גבוה, גיל והשמנה). עוד נמצא כי שחיקה נפשית קשורה להפרעות במערכת השרירים, לסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 ואף לפגיעות בתחומים נוספים, כמו פוריות הגבר.

סדר עדיפויות לקוי: מומחים מקצועיים רבים בתחום הסוכרת, ביניהם רופאים, פסיכולוגים וקואצ'רים נתקלים בעלייה בהתפתחות סוכרת מסוג 2 אצל אוכלוסייה זו. אנשים אלה מרבים להתייחס לעצמם כאל "תלויים באחרים" מבחינת תזונה (מסעדות, הזמנת אוכל למשרד) וכבעלי סדר עדיפויות ששם בראשו תחרותיות, הישגיות ואיכות הביצוע, מעל שמירה על אורח חיים בריא, פיזית ונפשית.

תפיסת עולם של שחור או לבן: מנהלים רבים רואים שינוי באורח החיים כתפיסה של "שחור או לבן". מצד אחד: הם עובדים ברצינות וחייבים להמשיך, ללא הפסקה, כל פעם שהם רוצים, להצליח, לעמוד בזמנים ולהצטיין. מצד שני: להקפיד על תזונה נכונה, ארוחות מסודרות שעלולות לבזבז זמן יקר של עבודה.

הרגלי אכילה: אכילה בלתי סדירה של אוכל קנוי ומוכן, דוגמת ג'אנק-פוד, מסעדות ועוד, הינה אחד הגורמים להופעתה של סוכרת. מנהלים רבים אינם אוכלים ארוחות סדירות, בשל הלו"ז הצפוף שלהם, ומתקשים לשמור על דיאטה ותזונה נכונה, בעקבות אכילה מרובה מחוץ לבית.

פעילות גופנית: מרבית המנהלים מבלים שעות רבות מעבודתם בישיבה על כסא, ואינם מצליחים להקצות זמן מספק לפעילות גופנית סדירה. המחסור הקבוע בפעילות הגופנית גורם אף הוא להופעת הסוכרת. לאחרונה נמצא כי אנשים שישבו שעות מרובות במהלך היום, מבלי לקום מהכיסא, ומבלי לעשות הפסקות הליכה ועמידה, היו בעלי נטייה גבוהה יותר להתקפי לב, סוכרת ומוות מוקדם. כלומר, עבודה המחייבת ישיבה ממושכת פחות בריאה לגוף האדם, ככל הנראה בגלל שגוף שאיננו בתנועה מפריש הורמונים אחרים, מאשר בעת תזוזה.

לצד הגורמים הללו, אין לשכוח את יתר גורמי הסיכון לסוכרת, גורמים שאינם פוסחים גם על אוכלוסיית המנהלים, למרות שאינם מאפיינים את המנהלים באופן ישיר.

עישון: הקשר בין עישון וסוכרת נמצא כקשר ישיר, משום שהעישון פוגע ברגישות לאינסולין ומעודד השמנה מרכזית בגוף. ישנם מחקרים שמצאו כי עישון הוא גורם סיכון עצמאי לסוכרת מסוג 2 אצל גברים ונשים כאחד.

מחלות קרדיו-וסקולאריות: מהם סובלים אנשים, כלומר מחלות לב וכלי דם שונות, המהוות גורם משמעותי לתחלואה ותמותה בקרב סוכרתיים. כך, למעשה, טיפול גלובאלי בגורמי הסיכון להקטנת היארעות של מחלות לב וכלי דם נמצא כיעיל במניעת התפתחות הסוכרת והחמרתה.

סדר וארגון: מנהלים רבים זקוקים לסדר וארגון בניהול הסוכרת, באופן דומה לארגון שיש להם בניהול העבודה. הם צריכים להכין מראש לו"ז של המפגשים עם הרופאים ועם המומחים המקצועיים הנוספים (דיאטנית, פסיכולוג, קואצ'ר וכיו"ב), לקבל מסגרת טיפולית מפורטת ככל הניתן, מראש, בהתאם לנתונים האישיים שלהם ולדעת לקראת מה הם הולכים.

הצבת מטרה: כדאי להציב את איזון הסוכרת כמטרה ניהולית לכל דבר, בדומה לאתגרים מקצועיים אחרים, הקיימים למנהל בשגרת היום שלו. לדוגמא, להציב ערכי סוכר אליהם ישאף במהלך היום, להציב יעד לבדיקת ה-A1C הבאה, משקל יעד אליו ישאף להגיע, תוך תזונה נכונה ופעילות גופנית בזמן נתון וכדומה. הצבת המטרות מסייעת למנהלים להתייחס אליהן כאל אתגרים בעבודה ויעדים שיש לעמוד בהם.

הקפדה על שעות שינה: למנהלים סדר יום עמוס, ומרביתם מנהלים במקביל חיי משפחה עם ילדים. המנהלים ממשיכים לעבוד אל תוך שעות הלילה המאוחרות. חשוב להקפיד על מכסת שעות שינה ראויה לאורך ימות השבוע וגם במהלך סוף השבוע, מאחר ומחקרים מצאו כי עמידות לאינסולין, שהיא גורם סיכון להתפתחות סוכרת, מוגברת כתוצאה ממחסור בשעות שינה. מדובר, אם כן, בגורם סיכון נשלט שניתן לטפל בו באמצעות השלמת שעות שינה.

כותבי המאמר הם מומחי מרכז DMC לטיפול בסוכרת: ד"ר מריאלה גלאנט, אנדוקרינולוגית והמנהלת הרפואית של DMC, פרופ' משה קרפ, אנדוקרינולוג והיועץ הרפואי של האגודה לסוכרת נעורים, טל שקד, מאמנת אישית בתחום הבריאות, הסוכרת ואורח חיים

בואו לדבר על זה בפורום טיפול בסוכרת.