פגיעות ראש: הדרך לשיקום
פגיעות ראש נגרמות מחבלות, תאונות או מחלות עצביות, ועלולות לגרום לבעיות תפקודיות. כיצד מתאימים לנפגע תוכנית שיקומית, ואיך עוזרים למשפחה להתמודד?
"פגיעות הראש השכיחות ביותר נגרמות כתוצאה מחבלה באזור הראש", כך אומרת שלומית בן משה, פסיכולוגית שיקומית מומחית ומנהלת יחידת האבחון במכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש.
פגיעות ראש יכולות להיגרם בעקבות תאונות דרכים, נפילות וחבלות פיזיות שונות. סוג אחר של פגיעות נובע ממחלות נוירולוגיות המשפיעות על תפקוד המוח, כגון גידולים מוחיים, שבץ מוחי, דמנציות (שטיון) ומחלות של מערכת העצבים המרכזית. פגיעות נוספות נגרמות כתוצאה ממחסור באספקת החמצן למוח, כגון זה המתרחש בתאונות טביעה או מוות קליני. 
איך מגיב הגוף לפגיעת הראש?
"המשמעות של פגיעת ראש הינה פגיעה בתפקוד המוחי. המאפיינים הספציפיים של כל פגיעת ראש הינם שונים וייחודיים, בהתאם למיקום הפגיעה, היקפה וחומרתה. על פי מאפיינים אלו, השפעת הפגיעה על התפקוד הינה מגוונת: החל משינויים בתפקוד הפיזי-מוטורי, דרך שינויים בקוגניציה ובחשיבה ועד לשינויים התנהגותיים. התגובות הרגשיות השכיחות לשינויים אלו המייצגים בדרך כלל אובדן או שינוי תפקודי משמעותי, מגוונות אף הן ויכולות לנוע על הרצף שבין הכחשה לבין חרדה ודיכאון עמוק. גם לתגובות אלו יש השפעה על התפקוד.
בראש ובראשונה: אבחון
האבחון הנוירו-פסיכולוגי מורכב ממערכת מגוונת של כלי אבחון מהימנים ותקפים, המאפשרת הערכה מקיפה של כל תפקודי החשיבה, כמו ריכוז, זיכרון, למידה, שפה, תפישה וכדומה. לדברי בן משה, "מלבד הערכה קוגניטיבית, כולל האבחון גם הערכה אישיותית ותעסוקתית של הנפגע, באמצעות כלים פסיכולוגים ופסיכומטריים שונים. הוא נערך על ידי פסיכולוגים מיומנים תוך כדי שיחה, בכתיבה או באמצעות תוכנות מחשב.
"האבחון נועד להעריך את היכולות הקונטיביות, ההתנהגותיות והרגשיות-אישיותיות של המאובחן. באמצעות הליך האבחון ניתן להצביע על התסמונת הנוירו-פסיכולוגית ממנה סובל המאובחן כתוצאה מפגיעת הראש, על כל מאפייניה, תוך התייחסות הן לתחומי החולשה או הלקות והן ליכולות השמורות. מטרה נוספת היא הערכה פרוגנוסטית שיקומית, הכוללת לרוב גם המלצה על תוכנית הטיפול המומלצת, שתאפשר מיצוי הפוטנציאל השיקומי של כל מטופל ומטופל.
"חלק אינטגראלי מהליך האבחון מתייחס להערכה של השקעת מאמץ. הערכה זו מאפשרת אבחנה מבדלת בין לקות אורגאנית שהינה תוצאה ישירה של חבלה מוחית, לבין מצבים של התחזות לצורך רווח משני".
במתכונתו המלאה, האבחון נמשך כעשר שעות ועל פני מספר פגישות. בסיומו מתקיימת פגישת סיכום עם המטופל, עם הגורם המפנה ועם המשפחה. מטרת הפגישה היא להסביר את ממצאי האבחון, ולהציע דרכי טיפול מתאימות בהתאם לממצאים.
"למעט מקרים מיוחדים שבהם קיימת פגיעה במנגנונים מוחיים המשפיעים על מודעות המאובחן למצבו, לרוב המטופלים יודעים שעברו חבלת ראש מסוג כלשהו, אך לא תמיד מבינים את ההשלכות של הפגיעה על חיי היום-יום שלהם", מספרת בן משה. "הרבה יותר פשוט, כביכול, להבין השלכות מוחשיות של פגיעה מוחית כגון שיתוק פיזי או הפרעות בראייה, מאשר להפנים שהקשיים בחשיבה ואף בהתנהגות נובעים מהפגיעה המוחית. קושי זה בולט במיוחד במצבים בהם הפגיעה המוחית אינה מלווה כלל בנכות או מגבלה נראית לעין, אך מובילה לשינוי אישיותי של ממש, כגון זה המתרחש לאחר פגיעות באזורים קדמיים של המוח. זה מצב מורכב להבנה, בעבור המטופל ובעבור משפחתו".
תהליך האבחון מאפשר היכרות עם שינויים אלו, באווירה בטוחה ואמפאתית. כיצד? "האבחנה בין התפקודים השמורים לבין אלו שנפגעו עושה סדר בתחושה הלא מובנת והמפחידה שיש 'משהו לא בסדר בראש שלי'", מבארת בן משה. "מטרתם של האבחון ושל הטיפול שמגיע בעקבותיו היא לשקם את האדם הנפגע ולהביאו לתפקוד מקסימאלי. לכן בתהליך האבחון יש דגש רב גם על הכוחות והיכולות של המטופל".
אני נפגע ראש: איך אפשר לעזור לי?
המכון הלאומי לנפגעי ראש מציע תוכניות שיקום מגוונות בהתאם לצרכי המטופל, החל מתוכנית אישית וצמודה, ועד לתוכניות יום אינטנסיביות, המתמקדות בהרגלי עבודה או בהקניית מיומנויות אקדמיות. מגוון הטיפול המוצע למטופל כולל טיפול פסיכולוגי שיקומי, טיפול ואימון קוגניטיבי, ייעוץ פסיכיאטרי ועוד. מאחר שמשך השיקום תלוי במגוון רחב של גורמים, הוא יכול לנוע מטווח של מספר חודשים ועד למספר שנים.
"כחלק מהתפיסה השיקומית המתייחסת להשפעת הפגיעה הן על המטופל והן על מעגל המשפחה, החברה והתעסוקה, מלבד האבחון הנוירו-פסיכולוגי, מציע המכון מגוון טיפולים המאפשרים מענה והתייחסות לכל מעגלי התפקוד", מסבירה בן משה. "אלו כוללים טיפולים פרטניים, תוכניות יום, סדנאות הכשרה טרום-תעסוקתיות, תוכניות טיפול למשתקמים ותיקים, ושירותי השמה בוררת. כמו כן מציע המכון הדרכה וטיפול גם למשפחות המטופלים".
בתום תהליך השיקום של נפגעי הראש, המטופלים יכולים להשתלב בכל טווח רמות התעסוקה: החל מתעסוקה במשרות מגוונות בשוק העבודה החופשי, דרך תעסוקה מותאמת יותר בהתאם למגבלות המטופל, ועד לתעסוקה מוגנת. רמת המיומנות ומסגרת התעסוקה המומלצת נקבעת לפי שקלול של מאפייני הפגיעה, חומרתה ויכולותיו של המטופל.
בואו לדבר על זה בפורום נוירולוגיה.
