סוכרת והשמנה: טיפול זוגי

תפקידו של הלבלב הוא להפריש אינסולין, שמאפשר את הכנסת הסוכר מהמזון שאנו אוכלים לתוך תאי הגוף. הסוכר הכרחי לחיים, משום שהוא מהווה את מקור האנרגיה של כל תא בגופנו. במחלת הסוכרת מתרחש אחד מהשניים: או שאין מספיק אינסולין או שהוא לא משפיע במידה מספקת.

ד"ר נירית אבירן-ברק, אנדוקרינולוגית בכירה במכבי שירותי בריאות, מציינת כי יש שוני גדול בין סוכרת סוג 2 לסוכרת סוג 1 ("סוכרת נעורים"). בסוכרת סוג 1 (המאפיינת ילדים ואנשים צעירים ורזים) כמעט ואין אינסולין בגוף, ואילו בסוכרת סוג 2, המאפיינת בעיקר אוכלוסייה מבוגרת ושמנה, בתחילת המחלה קיימת דווקא כמות גדולה של אינסולין אך הוא לא פועל בצורה טובה, מצב הקרוי "עמידות לאינסולין". עם השנים והתקדמות המחלה, מתרחשת ירידה ברמת האינסולין. הסוכר לא נכנס לתאים אלא נשאר ברמה גבוהה בתוך הדם. מצב זה אינו מאפשר לתאים לתפקד כראוי וגורם לפגיעות באיברים השונים.

ככל שאדם שמן יותר, כך הוא נמצא בסיכון גדול יותר לחלות בסוכרת סוג 2. ההשמנה גורמת לעמידות לאינסולין. גורמי סיכון אחרים הם היסטוריה משפחתית, אישה שהייתה לה סוכרת היריונית בעברה ומי שלוקח תרופות מסוימות, כמו למשל סטרואידים.

גילוי מוקדם מונע סיבוכים

לסוכרת ישנם סימנים אופייניים, אך הם מופיעים בשלב מאוחר יחסית, כאשר רמת הסוכר בדם גבוהה מאוד, בדרך כלל מעל 250 מ"ג%. רמת סוכר אצל אדם בריא היא עד 100 מ"ג% בצום, כאשר סוכרת מוגדרת מערכים של 126 מ"ג% ומעלה בצום. רמת סוכר של 100-250 מ"ג% מוגדרת כמצב טרום סוכרת המועד לפורענות, כלומר להתפתחות המחלה בעתיד. בדיקות שגרתיות הכוללות בדיקת דם של רמת סוכר בצום, בעיקר למי שנמצא בקבוצות סיכון, יאתרו סוכרת או אפילו מצב של טרום סוכרת, לפני הופעת התסמינים.

כאשר הסוכר עולה, מופיעים התסמינים האופייניים: יובש בפה, צימאון מוגבר, השתנה מרובה, תיאבון מוגבר ולעיתים גם ירידה במשקל שאיננה ירידה בריאה והיא מעידה על פירוק רקמות הגוף. כל אלה צריכים להדליק נורה אדומה.

טיפול בתזונה ופעילות גופנית

על פי ד"ר אבירן-ברק, "לאדם שמן מאוד, שרמת הסוכר שלו אינה גבוהה במיוחד, יציע הרופא להוריד במשקל ולשנות את אורח החיים באמצעות תזונה נכונה ופעילות גופנית. אם אותו אדם שמן החולה בסוכרת מצליח לשנות את אורח חייו ולרדת במשקל, הסוכרת יכולה להיעלם לפרק זמן מסוים, אפילו לשנים. לפעמים מספיקה ירידה מתונה יחסית במשקל, של 5%-10%.

הורדת רמת הסוכר חשובה ביותר ומטרתה בעיקר מניעת סיבוכים מאוחרים בעיניים, בכליות, במערכת העצבים, בלב, בכלי הדם ועוד.

ההמלצה היא ללוות את הטיפול עם דיאטנית, שיחד עם המטופל תרכיב תפריט מתאים. חשוב לדעת שניתן להתאים תפריט כמעט לכל אדם תוך התחשבות במה שהוא נוהג לאכול.

בסל הבריאות נכלל ניתוח לקיצור קיבה לחולי סוכרת שאינם מצליחים להוריד במשקל וה-BMI שלהם מעל 35 (ה-BMI הוא מדד מסת גוף שהוא תוצאה של משקל לחלק לגובה בריבוע). לרוב מביא הניתוח להיעלמות מיידית של הסוכרת עוד לפני הירידה במשקל.

טיפול תרופתי

אם לאחר שלושה חודשים של תזונה מתאימה ופעילות גופנית משקל החולה נותר גבוה או שהסוכר לא יורד לנורמה, הרופא ימליץ לרוב על טיפול תרופתי. לעיתים, כאשר בשלב גילוי המחלה הסוכר גבוה מאוד, מקובל לתת למטופל להזריק אינסולין במשך תקופה קצרה. הטיפול באינסולין משמר את תפקידו של הלבלב ומביא במהירות לנרמול רמות הסוכר הגבוהות. מדובר בזריקות תת עוריות בעיקר באזור הבטן, שנעשות באופן עצמי על ידי החולה, בין פעם ל-5 פעמים ביום, בעזרת מזרק חד פעמי מוכן לשימוש וקל להפעלה.

בשלב הראשון של המחלה, מקובל לתת תכשיר שנקרא בשמות שונים: גלוקומין, מטפורמין או גלוקופז. מדובר בכדור שנלקח פעמיים עד שלוש ביום, עם האוכל, ובמיעוט המטופלים גורם לכאבי בטן, החולפים לרוב עם הזמן. אצל רוב האנשים הסוכרת נמצאת בתהליך של החמרה, ומרביתם יזדקקו לתרופות נוספות.

כאשר הגלוקופז אינו מספק, מוסיפים כדורים נוספים כגון ג'נוביה (או שילוב של ג'נוביה עם גלוקומין - ג'נואט). זוהי תרופה חדשה יחסית, שעדיין לא נמצאת בסל הבריאות אך נמכרת בהנחה בכל קופות החולים לבעלי ביטוח משלים.

הג'נוביה מורידה את רמות הסוכר בכך שהיא גורמת לעלייה של רמת האינקרטין בדם. האינקרטין הינו חומר המופרש מהקיבה וגורם להפרשת אינסולין. בצורה זו הוא מוריד את רמת הסוכר בדם ומאפשר את כניסתו לתאים. התרופה נטולה תופעות לוואי, אינה פוגעת בכליות ואינה גורמת להשמנה או להיפוגליקמיה (נפילת סוכר). היא ניתנת כקו ראשון, שני או אפילו בתוספת לאינסולין. בקבוצה זו קיימות גם הגלבוס/יוקריאס והאונגלייזה.

אם וכאשר התרופות שבקו הטיפול השני אינן יעילות מספיק, מוסיפים עוד תרופות, בדרך כלל ממשפחת הסולפניל אוריאה. הבעיה איתן היא שהן עלולות לגרום לנפילות סוכר ולעלייה במשקל. ישנן בארסנל תרופות נוספות כמו אקרבוז או פיוגליטזון/אקטוס, אך הן פחות נפוצות בשימוש בשל ריבוי תופעות לוואי.

בשנים האחרונות נוספה קבוצת תרופות חדשה הנקראת GLP1 AGONISTS ובה ניתן למצוא שני תכשירים: בייטה וויקטוזה. השתיים ניתנות בזריקה תת עורית עצמית פעם עד פעמיים ביום, אך לא מדובר באינסולין. תרופות אלו מורידות את רמת הסוכר בדם, וייחודן בכך שהן מדכאות תאבון ומסייעות לירידה במשקל. שתי התרופות נמצאות בסל הבריאות בהתוויות מסוימות.

חלק מהמטופלים יזדקקו בסופו של דבר לטיפול באינסולין החל מזריקה אחת ביום ועד 4 זריקות או יותר, על מנת לשמור על רמת סוכר מאוזנת בדם. כמו כן יש אופציה להזרקת אינסולין קבועה לאורך כל היממה, באמצעות התחברות למשאבת אינסולין.

לפי אחת הגישות המקובלות היום, כדאי לתת אינסולין כמה שיותר מוקדם, ואף מיד עם גילוי המחלה, כי זהו החומר הקרוב ביותר לחומר הטבעי שיש בגופנו, ומתן מוקדם של אינסולין משמר כנראה את תפקוד הלבלב ויכול להביא להיעלמות הסוכרת לשנים אחדות. עם זאת, מי שמצליח לשנות את אורח החיים, לרדת במשקל ולשלב פעילות גופנית יכול להיפטר מהסוכרת לפחות לתקופה.

בואו לדבר על זה בפורום סוכרת והשמנה.