סכיזופרניה: כיצד להתמיד בטיפול?

(9)
לדרג

כ-50% מהנוטלים טיפול נוגד פסיכוזה לטווח ארוך מפסיקים אותו בשלב מסוים, וחוזרים לחלות. הפתרון: תמיכה משפחתית וטיפול תרופתי הניתן לעיתים רחוקות יותר

מאת: מערכת zap doctors

תופעת א-נטילת טיפול תרופתי בניגוד להמלצה רפואית מוכרת בכל תחומי הרפואה, אולם שכיחותה גבוהה במיוחד בקרב נוטלי טיפול נוגד פסיכוזה. כאשר הסימפטומים הפעילים נעלמים או מתמתנים, ולכאורה המטופל "מרגיש טוב", הוא מפסיק לקחת טיפול תרופתי, עד להחרפה הבאה זה רק עניין של זמן, בדרך-כלל בין מספר שבועות למספר חודשים. "ההערכה היא ש-40%-50% מהנוטלים טיפול נוגד פסיכוזה לטווח ארוך לא ייענו לטיפול התרופתי תוך שנה-שנתיים", אומרת ד"ר מרנינה שוורץ-וונטיק, מנהלת מחלקה פתוחה פעילה במרכז לבריאות הנפש ע"ש "אברבנאל". לדבריה, "ההיענות לטיפול התרופתי עולה כאשר משתמשים בטיפול נוגד פסיכוזה הניתן בזריקה".

סכיזופרניה: היענות לטיפול
סכיזופרניה: היענות לטיפול

ירידה ניכרת בתפקוד

שכיחות הסכיזופרניה בקרב האוכלוסייה היא כ-1%, כלומר כאדם אחד מתוך 100 עלול לפתח את ההפרעה במהלך חייו. יש לציין שסכיזופרניה מצויה בכל החברות והאזורים הגיאוגרפיים, ושיעורי ההימצאות שלה דומים ברחבי העולם.

קיימת תרומה תורשתית למחלת הסכיזופרניה, והשיעור הגבוה של השונות בביטוי ההפרעה הוא כנראה גם בשל השפעות תורשתיות. אולם גם לאילו עם פגיעות תורשתית לסכיזופרניה, אין זה אומר שההפרעה בהכרח תתפתח.

ד"ר שוורץ-וונטיק מציינת כי כדי לאבחן סכיזופרניה יש צורך בלפחות שניים או יותר מבין התסמינים הבאים, שמשכם יהיה לפחות חודש: מחשבות שווא, הזיות, דיבור לא מאורגן, התנהגות לא מאורגנת וסימפטומים שליליים כגון הקהיה רגשית , חוסר יכולת לחשוב והיעדר מוטיבציה. כל אלו בנוסף לירידה תפקודית במישורי החיים השונים כגון תעסוקתי, חברתי, בינאישי, כלומר ירידה ניכרת בתפקוד שהושג טרם פרוץ המחלה. עוד היא מוסיפה, כי "משך כל הסימנים צריך להיות לפחות שישה חודשים ובכדי לאבחן סכיזופרניה יש לשלול הפרעות אחרות הן בתחום הרפואה הכללית ושימוש בסמים והן שלילת הפרעות נפשיות אחרות".

טיפול תרופתי קבוע

מהלך ההפרעה כולל החמרות ותקופות רמיסיה (הפוגה). לאחר תקופת החמרה במהלכה יש חזרה של סימפטומים פעילים של המחלה, מופיעה בדרך כלל התדרדרות בתפקודים השונים, לכן המחלה דורשת טיפול תרופתי קבוע.

כדי להתמודד עם בעיית אי-ההיענות לטיפול פותחו במהלך השנים טיפולים תרופתיים הניתנים בזריקות אחת לשבועיים או אחת לחודש. "בדרך זו אין על המטופל להיות אחראי מדי יום על בליעת כדורים, אלא הוא מוזמן למרפאה, ושם מקבל את הזריקה", אומרת ד"ר שוורץ-וונטיק. "ריספרידל קונסטה וקספליון הם תכשירים הניתנים בזריקה, ושייכים לדור החדש, כאשר ריספרידל קונסטה ניתנת אחת לשבועיים וקספליון אחת לחודש. את הזריקה ניתן לקבל גם במרפאת קופת החולים, ולאו דווקא במרפאה לבריאות הנפש. במסגרת המרכז לבריאות הנפש ע"ש "אברבנאל" קיים שירות של ביקורי בית, במסגרתו ניתן הטיפול בזריקה למטופלים המוכרים ככאלו שלא יגיעו למרפאות מסיבות שונות".

פיתוח יכולות

בנוסף לטיפול התרופתי, יש חשיבות לטיפולים נוספים. לפי ד"ר שוורץ-וונטיק , "מצבם של אנשים הלוקים במחלה משתפר כאשר הם מטופלים בשילוב טיפול תרופתי ופסיכו סוציאלי, כולל פסיכותרפיה. מטרתה של פסיכותרפיה תמיכתית היא להגביר את ההיענות לטיפול, שכן המטפל משוחח עם המטופל לגבי הטיפול ותופעות הלוואי, ומאפשר למטופל להיות שותף בהחלטות לגביו. בנוסף, מטרת הטיפול הפסיכו סוציאלי היא לפתח ולהגביר את היכולות התעסוקתיות, החברתיות והבינאישיות שאבדו בדרך בשל המחלה, כדי לאפשר למטופלים לחיות באופן עצמאי ככל שניתן".

הטיפול הפסיכו סוציאלי כולל מגוון שיטות, ובהן טיפול תמיכתי-פרטני, וטיפול קבוצתי בו לומדים מיומנויות חברתיות, שבמהלכו חברי הקבוצה לומדים מחדש כיצד להתייחס איש אל רעהו. בקבוצה עובדים על בעיות מצויות כמו קשר עין רופף, השהיות בתגובה, העדר ספונטניות במצבים חברתיים, הבעות פנים מוזרות, וקושי בקליטת ובהבנת הבעות רגשיות אצל אחרים. "השתתפות בקבוצות אלו בשילוב טיפול תרופתי תורמת למניעת החמרה ובהפחתת אשפוזים חוזרים", מציינת ד"ר שוורץ-וונטיק. עוד היא מוסיפה, כי התערבות חשובה נוספת היא הטיפול המשפחתי.
"כשהטיפול ממוקד במצבים עכשוויים (ולא בעבר), כדי שהמשפחה תוכל לזהות ולהימנע במידת האפשר ממצבים בעייתיים, וכשעולה בעיה כלשהי יש ללמד את המשפחה להתמודד עמה במהירות ובדרך יעילה. כמו כן המשפחה לומדת לעתים דרכי תקשורת וגישות אחרות כלפי המטופל. למשל, במקרים רבים חברי משפחה, מתוך מטרה לעזור, מעודדים את המטופל לחזור לפעילות שהיא עדיין למעלה מכוחותיו באותו זמן, וחשוב ללמוד להימנע מכך".

ישנם מיתוסים רבים לגבי תרופות פסיכיאטריות, כגון שהן מרדימות וממכרות. לגבי קבוצת התרופות נוגדות הפסיכוזה הניתנות ללוקים בסכיזופרניה, המיתוס הוא שהן גורמות לאדם להיות "זומבי" ונטול יכולת לתקשר ולהבין את סביבתו. אולם, ד"ר שוורץ-וונטיק מסבירה כי "חוסר יכולת לתקשר עם הסביבה והתנהגות מוזרה הינם תסמינים של ההפרעה שעלולים להתרחש למרות נטילת טיפול תרופתי".

הסבר נוסף שלה למיתוסים הוא העובדה כי בעבר ניתנו טיפולים תרופתיים במינונים גבוהים יותר שחלקם אכן גרמו לתופעות לוואי, שכאמור כיום פחות בשימוש.

בואו לדבר על זה בפורום סכיזופרניה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום