הרדמה: שיתוק שארי

(2)
לדרג

שיתוק שארי הוא חולשת שרירים אחרי הרדמה כללית שבה נעשה שימוש ב"משתקי שרירים". התופעה יחסית שכיחה ועלולה להיות מסוכנת כשמעורבים שרירי הנשימה

מאת: מערכת zap doctors

כל ניתוח או פעולה פולשנית המלווה בהרדמה כללית מעוררים פחדים וחרדות. ההרדמה הכללית מתבססת על מספר יסודות: האחד, חוסר הכרה ושינה; השני, שיכוך כאבים; השלישי, שכחה מוחלטת; הרביעי, שיתוק שרירים כאשר ביצוע הניתוח דורש זאת; והחמישי, הפגת פחדים וחרדות. הניתוק מהסביבה, השינה העמוקה שמביאה לאיבוד שליטה ושיתוק השרירים גורמים לעתים חששות כבדים בקרב כל מי שנזקק להרדמה כללית.

שאריות של הרדמה

ואכן, להרדמה כללית עלולות להיות השלכות מגוונות. אחת מתופעות הלוואי שעלולה להידרדר לכדי סיבוכים שונים הוא "השיתוק השארי" (Residual curarization). ד"ר שמעון עברי, מנהל מחלקת ההרדמה וחדרי הניתוח בבית החולים לגליל המערבי בנהריה, מסביר: שיתוק שארי הוא תופעת לוואי יחסית שכיחה שמאופיינת בחולשת שרירים חולפת שמנותחים חווים לאחר התעוררות מניתוח בהרדמה כללית, שבמהלכה נעשה שימוש בתרופות המכונות 'משתקים או מרפי שרירים'. הסיבות לתופעת 'השיתוק השארי' הן פינוי איטי מדי של משתקי השרירים בהשוואה לאורך הניתוח או ניטרול לקוי של משתקי השרירים. פינוי איטי של תרופות מהגוף יכול להתרחש גם בנוכחות מחלות כמו אי-ספיקת כבד ואי-ספיקת כליות, במסגרתם הכבד או הכליות שאחראים על פירוק התרופות אינם מתפקדים כראוי ומתקשים בפינוין מהגוף בקצב הרצוי.

תוצאות הרות אסון

ד"ר עברי: שיתוק שארי עלול להוות סכנה משמעותית לשלומו של המנותח. שיתוק חלקי זה מופיע למעשה בכל שרירי הגוף כולל שרירי הנשימה - הסרעפת ושרירים נשימתיים אחרים. במצב כזה המנותח אינו מסוגל לנשום במלוא יכולת הנשימה הדרושה, ומתקשה לאוורר ולחמצן את ריאותיו וגופו כראוי. מצב זה הוא מסוכן במיוחד עבור חולי לב וחולים עם מחלה כרונית של הריאות. תוצאה נוספת מסוכנת ביותר של שיתוק שארי היא חוסר היכולת להשתעל וכך לנקות את דרכי הנשימה. רפלקס הבליעה עלול להיפגם אף הוא ולחשוף את המנותח לחדירת הפרשות ותוכן קיבה לתוך הריאות- מצב לו עלולות להיות תוצאות הרות אסון.

שיתוק שארי ניתן למניעה

נוכח כל זאת, ברור מדוע אחת המטרות הבולטות בפעילות הרופא המרדים היא למנוע מצב של שיתוק שארי. שיתוק שארי הוא מצב הניתן למניעה באמצעות ניטור מדויק של מידת שיתוק השרירים במהלך הניתוח ואחריו. מדובר בשיטת ניטור מצויה ונגישה הנעשית בעזרת מכשור מודרני ולא פולשני. דרך נוספת למניעת שיתוק שארי היא שימוש מושכל בתרופות הנוגדות את פעולת משתקי השרירים. לרוב נעשה שימוש בשתי תרופות: האחת ניאוסטיגמין בשימוש מסורתי אך מיושנת, איטית בפעולתה ובעלת פוטנציאל לתופעות לוואי קשות. התרופה השנייה "סוגמדקס" ("ברידיון") (Sugammadex (Bridion, היא תרופה חדשנית שעם הופעתה בשוק הוגדרה על ידי רבים מהרופאים המרדימים כ'תרופת פלא'. זאת בגלל מהירות הפעולה שלה תוך מחיקה מוחלטת ומיידית של תופעת השיתוק השארי, ובשל מיעוט זניח של תופעות לוואי העלולות להיגרם עם צריכתה. התרופה נקשרת למשתקי השריר, מעכבת את פעילותו ומופרשת יחד אתו מהגוף, וכך מתאפשר לשרירים לחזור ולתפקד במלוא יכולתם. תרופה זאת מכונה לא פעם 'תרופה מצילת חיים' מאחר ששימושה התפשט מעבר למניעת שיתוק שארי. למשל, במצבים קריטיים בהם לא ניתן להחדיר צינור לקנה הנשימה ואף לא להנשים בכל צורה שהיא את החולה או הפצוע.

לסיכום, ניתן למנוע את אחת ההשלכות. השכיחות של הרדמה הנגרמת כתוצאה בשימוש במשתקי שרירים על ידי שימוש בתרופה המונעת את התופעה של שיתוק שארי.

בואו לדבר על זה בפורום הרדמה, רפואה סב-ניתוחית ורפואת כאב.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום