סרטן צוואר הרחם: חשיבות הפאפ

(0)
לדרג

הגילוי המוקדם של סרטן השד נמצא בעלייה. לעומת זאת מחקר חדש מראה כי 54% מהישראליות לא עושות בדיקת משטח פאפ, לאבחון סרטן צוואר הרחם

מאת: ד"ר אדוארדו שכטר

בשנים האחרונות המודעות לגילוי ולאבחון מוקדם של סרטן השד בנשים עלתה באופן מעורר התפעלות, אך בכל הנוגע לסרטן צוואר הרחם המצב רחוק מלהיות טוב. מדי יום אני פוגש נשים צעירות, חלקן טרם ילדו ילדים, שברגע אחד כל עולמן חרב עליהן. רבות מהן מגלות מאוחר מדי שלו היו מקפידות על בדיקות של צוואר הרחם, הסבל הרב הכרוך בטיפול בגידולים טרום-סרטניים או בסרטן צוואר הרחם היה עשוי להימנע מהן.

מנתונים שפירסמה האגודה למלחמה בסרטן עולה כי שיעור ההיענות לבדיקות ממוגרפיה לגילוי סרטן השד נאמד ב-72%. את הנתון הזה ניתן לזקוף לזכות תוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד, שנהגתה בשיתוף של האגודה למלחמה בסרטן, משרד הבריאות וקופות החולים. המשמעות בהיענות גבוהה לבדיקה וגילוי מוקדם היא בכך ששיעור ההישרדות מהמחלה עולה בהתאמה.

למרבה הצער, אין הדבר דומה כאשר בודקים את נושא ההיענות לבדיקת פאפ, משטח צוואר הרחם, המיועדת לאיתור גידולים טרום-סרטניים הנגרמים מווירוס הפפילומה האנושי (HPV). במחקר חדש שערכו חוקרים מ"מכבי שירותי בריאות", אוניברסיטת תל-אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים ו-MSD, נמצא כי רוב הנשים כלל לא עשו בדיקת פאפ, זאת על אף ההמלצה לנשים בגיל 21-60 לעבור את הבדיקה אחת לשלוש שנים, כאשר בשלוש השנים הראשונות ההמלצה היא לעבור את הבדיקה פעם בשנה.

מהמחקר עולה כי בין השנים 2006-2008 54% מהנשים כלל לא ביצעו בדיקת פאפ, 32% עברו בדיקת פאפ אחת, ורק -14% עברו שתי בדיקות ויותר. אחוז הנבדקות הגדול ביותר נמצא בקרב נשים בגיל 27-47 (כ-50%), אחוז הנבדקות הנמוך ביותר נמצא בקרב נשים בגיל 55-59 (כ-30%).

לנתונים אלה משמעות הרת גורל, שכן הם יכולים להסביר את העובדה המצערת שבישראל, על אף ששיעור התחלואה בסרטן צוואר הרחם הוא נמוך ביחס לעולם, שיעור התמותה הוא גבוה ודומה לזה של נשים בעולם. זאת משום שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם המחלה ולהגדיל את שיעורי ההישרדות היא באמצעות גילוי מוקדם ותחילת טיפול מהר ככל שניתן.

סרטן צוואר הרחם
סרטן צוואר הרחם

חיסון למניעת סרטן צוואר הרחם

אמצעי נוסף העומד לרשות הנשים הוא חיסון נגד סרטן צוואר הרחם, שהוועדה המייעצת לחיסונים של משרד הבריאות המליצה לכלול בתוכנית החיסון הלאומית. בארץ קיימים שני חיסונים: "גרדסיל", המגן מפני ארבעה זנים של הנגיף (6, 11, 16, ו-18) ויעיל במניעת נגעים טרום-סרטניים, מחלות סרטן כדוגמת סרטן צוואר הרחם, הפות, הפין והרקטום הנגרמים מזנים אלה, וכן במניעת קונדילומות (יבלות הנגרמות כתוצאה מהנגיף). החיסון השני הוא "סרווריקס", המגן מפני שני הזנים הגורמים לסרטן צוואר הרחם (16 ו-18), אך אינו מספק הגנה מפני יבלות באברי המין. שני החיסונים זמינים בקופות החולים דרך הביטוחים המשלימים.

בישראל אמנם יש המלצה של משרד הבריאות לבצע בדיקות פאפ, ומגיל מסוים הבדיקה אף ממומנת באופן מלא על-ידי קופות החולים, אך המציאות (כפי שהיא באה לידי ביטוי במחקר) מוכיחה שאין די בהמלצה. מוטב היה לו הייתה נבנית תוכנית לאומית לגילוי סרטן צוואר הרחם, בדומה לזו שנבנתה לגילוי מוקדם של סרטן השד. העדר תוכנית לאומית שכזו, בנוסף לנתון המדאיג של היענות נמוכה לבדיקות פאפ, מעלים את הסיכון של נשים לחלות בסרטן צוואר הרחם.

הכותב הוא יו"ר החברה לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם

בואו לדבר על זה בפורום HPV - וירוס הפפילומה, קונדילומה, צוואר הרחם.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום