פיברומיאלגיה: הדרך להחלמה

באופן רשמי, גיליתי את הפיברומאלגיה בשנת 2004. אך למעשה, מאז שאני זוכרת את עצמי היו לי תופעות של רגישות יתר. סבלתי מכאבים בגוף, הייתי חלשה מאחרים, אור השמש סינוור אותי מאוד, אור ניאון היה בלתי נסבל, היה לי קר כשלאחרים נעים, אצבעות הידיים והרגליים וקצה האף תמיד היו קפואים, מדי פעם סבלתי מאלרגיה קלה ומפצעים בפה, הייתי מתעייפת בקלות, סובלת משינה לא רצופה, התקשיתי להרים חפצים רגילים, לא הצלחתי לפתוח בקבוקי מים וקופסאות שימורים. במשך השנים פיתחתי חרדות מסוגים שונים: ממעליות, ממקומות הומי אדם, ממקומות סגורים ועוד. כל סוג של ספורט או ריקוד שניסיתי היה מתיש אותי והיו עוד ועוד תופעות. זה גרם לי במשך השנים להימנע מעשיית דברים, להתרסקות כללית עד כדי חוסר יכולת לתפקד ולמחשבות טורדניות.

לימים, בחיפוש תחת הערך "פיברומיאלגיה" באינטרנט, קראתי על התופעות שמייחסים לתסמונת וכולן הופיעו בגופי: כאבים בחלקי גוף שונים, תחושת שריפה בשרירים, אלרגיות שונות, פה שורף, חולשה, עייפות, חרדות, כאבי ראש חזקים ותכופים, חפצים נופלים מאצבעות נוקשות ונפוחות, בגידת הזיכרון ועוד.

למרות זאת, נישאתי, ילדתי 4 בנים, סיימתי תואר ראשון באוניברסיטה והתמדתי ללמוד דברים שונים, עסקתי בתהליכי מודעות שנים רבות ועבדתי במשרה מלאה במוסד מכובד, ניהלתי בית למופת, היו לי חברים רבים, הרביתי לארח וידי הייתה בכל מה שיש לחיים להציע.

הניסיון להילחם בפיברומיאלגיה גרם לי לסבול יותר. בעיני הסביבה נחשבתי ל"מפונקת" ול"נסיכה", "מתחמקת", "מרוחקת" ועוד כהנה וכהנה. דבר שהגביר אצלי את המוטיבציה להיות הכי טובה בכל דבר ובעיקר פרפקציוניסטית.

מובן שהחלטה זו הייתה שגויה כלל ועיקר וגרמה באופן שיטתי להחמרה במצבי.

גבירתי, יש לך פיברומיאלגיה

לאחר אינספור בדיקות, צילומים, תרופות וביקורים אצל רופאים שונים, אובחנתי כסובלת מפיברומיאלגיה .פתאום ידעתי מה יש לי, פתאום ידעתי שכל מה שהרגשתי תמיד היה נכון, פתאום נולדתי מחדש עם ידיעה שאני בעלת זהות מסוימת רגישה מאוד ולמדתי לקבל אותה ולא להילחם בה. הפסקתי לנסות להוכיח לאחרים שאני הכי טובה. פשוט קיבלתי את עצמי ועשיתי שולם בלב. זה לקח המון זמן, שנים של תסכול מתמשך, ניסיונות וטיפולים הוליסטיים וקונבנציונאליים, שיחות, תרופות, תוספים רפואיים, בדיקות ומה לא?

עם השנים הבנתי שלא נקטתי פעולות נכונות עבורי - מתוך מחשבה שגויה על עצמי, מתוך מחשבות שגויות של אחרים עלי, ומתוך אי הבנה בסיסית של צרכי הגוף והנפש שלי. המחשבה שאחרים יכולים לעזור לי יותר: דברים אחרים, אנשים אחרים, טיפולים אחרים, כדורים אחרים וכו', מבלי שאני אנקוט כל פעולה ממשית, היתה שגויה. יום אחד החלטתי שלא עוד. קמתי ועשיתי מעשים.

ההחלטה לשנות את חיי

החלטתי להתמקד בבריאותי, הבנתי שעד שלא אהיה בריאה לא אוכל להמשיך בביצוע מטלות יומיומיות ולא אהיה האדם שאני רוצה להיות: מאושרת עם איכות חיים טובה, יצירתית ושמחה, אדם עם ערך המסוגל לתרום לחברה. החלטתי שאני זו שצריכה לנקוט בפעולות אחרות מאלה שנקטתי קודם, אם אני רוצה להגיע לתוצאות שונות מאלה שהגעתי אליהן עד היום.

מרגע שבחרתי באפשרות הזו, נצמדתי אליה בכל מובן ואופן ולא הרפיתי לרגע. עם הגילוי וההבנה מה יש לי וכתוצאה ממה זה נגרם (לחץ, מתח גבוה סטרס, חיים אינטנסיביים ללא הרף ומחשבה שאני חייבת להספיק הכל, לבד ובצורה מושלמת, טראומות מהעבר שלא ריפאתי ועוד), שיניתי כליל את אורח חיי ומחשבתי. התמקדתי בחשיבה יוצרת ובכתיבה - מה אני הולכת לעשות עם חיי כדי לצאת מהמצב הגרוע שבו נמצאתי. כח הרצון שלי ניזון מספרים מיוחדים שקראתי ותמכו בי, מסיפורים של אנשים אחרים בארץ ובעולם, שהיו במצבים קשים וקבלו החלטה על שינוי והחלמה ונצמדו אליה עד שהצליחו להשיג את המטרה שקבעו לעצמם. החלטתי שגם אני אוכל להחלים כי זה מה שרציתי.

איך נעשיתי מומחית לפיברומיאלגיה?

קראתי חומרים באינטרנט, ספרים ומאמרים בכל מדיה אפשרית. הגעתי להבנת התסמונת ברמה של מומחיות, התחלתי לשים לב לדברים שקורים לי ולבדוק אילו פעולות גרמו להחמרה ואלו פעולות גרמו לרגיעה.

הרפיתי מחדשות רעות ובחרתי להתמקד בקריאה של חומר חיובי, מעודד, מצחיק, מאפשר.

התרחקתי מאנשים שלא פירגנו בין אם היו אלה חברים, בני משפחה או זרים, רופאים שריפו את ידי מרפאים שלא נתנו תקוה וכל מה שעשה לי הרגשה גרועה. הפסקתי להתלונן. אם היתה לי בעיה בדקתי קודם כל איך אני יכולה לעזור לעצמי . שמרתי על עצמי ודאגתי להיות בסביבה תומכת, אוהדת, מפרגנת מחמיאה ואוהבת.

שיניתי את התזונה שלי, דבר שלא היה קל עבורי כלל , אני מאוד אוהבת מתוקים, אינני חסידה גדולה של פירות וירקות ובכלל אוכל לא היה בראש מעייני. לאט לאט הפניתי תשומת לב למזון שאני אוכלת וגם שם שמתי לב מה טוב לי ומה גורם להחמרה במצבי.

עם הזמן יותר ויותר יכולתי להבחין שיש תרופות סטנדרטיות שלוקחים אנשים בריאים אך לי הן מזיקות וחדלתי לצרוך אותן. חיפשתי חלופות טבעיות, ומצאתי מה מתאים ונכון עבורי. החלפתי סתימות אמלגם בשיניים לסתימות לבנות כי גיליתי שהכספית הנודפת מהסתימות מרעילה את הגוף וגורמת לתופעות משונות ומציקות. התופעות נחלשו ונפסקו.

הקפדתי להיות רגועה, האזנתי למוסיקה מרגיעה שעות רבות, עשיתי מדיטציה מדי יום התחברתי לאנשים שמבינים אותי, למקומות שגורמים לי הרגשה טובה ונועם. מצבי הלך והשתפר, הרגשתי בטוחה יותר, הרגשתי שאני פועלת למען עצמי ובכיוון הנכון. הוספתי הליכות מתונות מדי יום והתחזקתי גם בגוף.

למדתי לבקש עזרה מהסובבים אותי בפעולות קטנות בחיי היום יום. הסכמתי לטעות לפעמים וגם לחיות באי ודאות, ללא שיפוט עצמי וללא ביקורת עצמית הורסת. יותר ויותר קבלתי את עצמי וידעתי שאני פועלת נכון לבריאות מיטבית עבורי ומגדילה את יכולותי כל יום בהתמדה ובנחישות.

מצאתי עיסוק שנתן משמעות לחיי הציור. פתאום היה גם בשביל מה לקום בבוקר ותערוכות שהשתתפתי בהן העסיקו אותי ופתחו לי אפשרויות חדשות. כל יום הקשבתי ללב וזרמתי עם תחושות הבטן שלי. התחלתי להנחות בקבוצה מפגשי מדיטציה ודמיון מודרך. כתבתי את המדיטציות בעצמי, במפגשים שילבתי סיפורי השראה וקלפי מודעות שונים.

במשך הזמן ראיתי שאני פוגשת אנשים סובלים אחרים והם שואלים אותי שאלות ויש לי עבורם תשובות. החלטתי להתמקד במטרה ראויה: להדריך ולייעץ לסובלים אחרים. יצרתי דיסק מדיטציה ודמיון מודרך בשם "השקט הפנימי" המיועד להפגת כאבים, לריפוי, לרוגע ולכניסה לשינה שלווה.

האם החלמתי לגמרי מפיברומיאלגיה?

אני החלמתי. שיקמתי את חיי. אני נוהגת בגופי כשורה ומתנהלת נכון בחיי היום יום. הפיברומיאלגיה היא מתנה עבורי שמזכירה לי שהיא כאן בשבילי שומרת עלי. הימים שלי יפים, טובים ובריאים.

איכות חיי השתפרה לאין ערוך, אני מרגישה מצוין, עירנית ופעילה. אינני נוטלת כדורים, הזיכרון שלי חזר לעצמו, אני רגועה. למדתי להכניס פרופורציות לחיי. הביטחון העצמי שלי עלה, שמחת החיים שלי גדלה מיום ליום.

כיום אני עסוקה בדבר שאני הכי אוהבת בעולם אני עוזרת לאנשים להדליק את האש הפנימית שלהם, להחזיר לעצמם את הכוח לטפל בעצמם, את האמונה ביכולותיהם. אני מורת דרך לחיים בריאים ומאושרים.

מטרתי היא להניע אנשים לפעולה שתשפר את איכות חייהם, בשיטת "עשה ואל תעשה" שאותה פיתחתי. אני מדריכה, נותנת כיוון, דרך ותקווה לאחרים. אני מחזקת את האמונה בכוחותיהם ומסייעת להם לנתב את דרכם לשמחה, ליצירה, לחיים טובים בבריאות טובה. אני מדריכה ומייעצת לחולים בפיברומיאלגיה מה עליהם לעשות כדי שגם הם יוכלו להחלים.

טלאור סלע היא אמנית, מדריכה ויועצת לבעלי תסמונת פיברומיאלגיה ותשישות כרונית

בווא לדבר על זה בפורום פיברומיאלגיה.