פונדקאות בישראל: ההיבט המשפטי

(0)
לדרג

המלצות חדשות שהוגשו למשרד הבריאות מקלות על המבקשים להיעזר באם פונדקאית, אך יש עוד מכשולים רבים בדרך עד להסדר מלא של הבעיה

מאת: ~~ליאת עיני, כתבת Zap Doctors~~

הוועדה הציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה הגישה למנכ"ל משרד הבריאות את מסקנותיה והמלצותיה. האם מדובר בבשורה לנשים רווקות או לזוגות חד מיניים? לאו דווקא. ההמלצות העיקריות מתייחסות לזוגות חד מיניים שיהיו זכאים לפונדקאות אך רק במסלול פונדקאות אלטרואיסטי, כלומר שהפונדקאית לא תקבל תמורה כספית. בנוסף, זכאות לפונדקאות תתאפשר גם לאישה יחידה שיש לה בעיה רפואית המונעת נשיאת הריון; במקרים אלו הפונדקאית תקבל תמורה כספית.

על-פי ההמלצות, גם נשים נשואות יוכלו לשמש כפונדקאיות(בכפוף למגבלות מסוימות), וקרובת משפחה למעט אם, בת, סבתא או נכדה, תוכל לשמש כפונדקאית עבור קרובתה. עם זאת, אחות לא תוכל לשמש פונדקאית לביצית שהופרתה מזרעו של אחיה. הגיל המקסימאלי של הורה מיועד יהיה 54 שנים, ושל פונדקאית - 38 שנים.

המלצות שנויות במחלוקת

"ההמלצות מבורכות אבל הן בעייתיות ועל כן אינן ישימות", אומרת עו"ד סיגל גיסין, המנהלת יחד עם עו"ד תמר רובינשטיין את מרכז "חיים חדשים" לפונדקאות בישראל. "קשה מאוד למצוא פונדקאית שתסכים לעבור את התהליך ללא תמורה", מסבירה עו"ד גיסין. "זהו תהליך לא פשוט ובעצם ההמלצות רק מעמיקות את האפליה בין זוגות הטרוסקסואלים לזוגות הומוסקסואלים. אם מחליטים לאפשר לזוגות מהקהילה הגאה לעבור הליך פונדקאות, צריך לתת להם תנאים שווים משום שגם הבעיה שלהם רפואית - הם לא יכולים ללדת".

עו"ד רובינשטיין ממליצה שהקריטריונים יהיו פשוטים יותר, על-מנת לאפשר ליותר אנשים לקבל את האפשרות להיעזר בפונדקאות: "לפונדקאית אסור לעבור יותר משלוש לידות, לדוגמה, אבל למה לא לאפשר לה לעבור 4-5 לידות אם היא בריאה? בעבר על-פי הקרטריונים הייתה אפשרות לפונדקאיות ללדת 4 פעמים, אך לפני כשנה ההחלטה שונתה.

דוגמה נוספת היא שהפונדקאית חייבת להיות יהודיה, כלומר אם היא עלתה לארץ מרוסיה ולא עברה גיור היא לא יכולה לשמש כפונדקאית, אך מדוע לא לתת לזוג את זכות הבחירה?". עוד היא מוסיפה, כי "אישה צריכה להמתין שנה לאחר הגירושין כדי להיות פונדקאית, אולם במקרים רבים תהליך הפרידה נמשך זמן רב עד רגע הגירושים, לכן עדיף לשנות את הניסוח מגירושין לפרידה. קריטריון בעיתי נוסף הוא ההחלטה כי אישה שעברה שני ניתוחים קיסריים לא יכולה לשמש כפונדקאית. אולם, כיום נשים רבות עוברות גם שלושה וארבעה ניתוחים קיסריים ולכן החלטה זו לא מובנת".

תיקון חקיקה

במקרים מסוימים ענייני דת נכנסים לשיקולים ולקביעת הקריטריונים. דוגמה לכך היא כאשר לגבר אין זרע. במקרה שלאישה אין ביצית אפשר לקחת תרומת ביצית ולהיעזר בפונדקאית, אך כאשר יש מחסור בזרע, אי אפשר להיעזר בפונדקאית מסיבות דתיות. ישנה המלצה לשנות את הקרטריון בחקיקה, אך זו עדיין רק המלצה.

ממשרד הבריאות נמסר: "חלק מההמלצות דורשות תיקון חקיקה, וחלקן אף נוגע לתחום אחריותם של משרדים אחרים. בכוונתנו להעביר את כל התיקונים, לאישור הכנסת כמקשה אחת".

עם כל הקשיים בארץ, מדוע כדאי להתעקש על פונדקאות בארץ ולא לנסות בחו"ל?. "ישנן כמה סיבות שפונדקאות בארץ עדיפה", אומרת עו"ד גיסין. "קודם כל הרפואה בארץ מתקדמת מאוד ולכן הפיקוח הרפואי טוב יותר בהשוואה למדינות כמו הודו או רומניה. סיבה נוספת היא הקשר בין הפונדקאית לבין הזוג - בארץ הקשר נשמר לאורך כל ההריון, הם מדברים באותה שפה וקל יותר לסייע לפונדקאית במידת הצורך. מה גם שתינוק שנולד בארץ נרשם במשרד הפנים לאחר שההורים חתמו על צו הורות בבית משפט, הליך שנמשך כשבוע-שבועיים. לעומת זאת, ילד שנולד באמצעות פונדקאית מחו"ל צריך לעבור בארץ הליך ממושך של אימוץ. בנוסף, לאחר לידת פונדקאית בחו"ל, הזוג נדרש לשהות בחול לפרק זמן של כחודש ואף יותר עד שמתאפשר לו לשוב ארצה".

לסיכום, עו"ד רובינשטיין מציינת כי "בהשוואה למדינות במערב אירופה כמו צרפת וספרד, שם אסור להיעזר בפונדקאית תמורת תשלום, מדינת ישראל מתקדמת יותר, אך עדיין יש לאן לשאוף. חלק מההמלצות טובות וחשובות אך יש מקום לשיפור, על-מנת שהפונדקאות בארץ תהיה ישימה".

בואו לדבר על זה בפורום פונדקאות בדוקטורס

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום