צלוליט: אל תגידו צלוליטיס

(5)
לדרג

בעידן בו כולם רודפים אחרי המראה המושלם, הצלוליט בהחלט יכול להיחשב בעני רבים כ"אויב הציבור מספר 1". מהן אותן גבשושיות המעטרות את גופנו וכיצד נלחמים בהן?

מאת: מערכת zap doctors

"צלוליט - ולא כפי שקוראים לו בטעות 'צלוליטיס', שהינו תהליך דלקתי בעור - הוא מצב פיסיולוגי, לא חולני המתאר שינוי בטופוגרפיה של העור אומרת ד"ר בת שבע מרקוס, מומחית למחלות עור ומין במרכז הרפואי "סוראסקי בהתייחסה למצב הנפוץ המכונה gynoid lipodystriphy שמתבטא במראה גבשושי דמוי קליפת תפוז בחלקים שונים של גופנו.

על אף שצלוליט קיים אצל שני המינים הוא שכיח יותר בנשים. לדבריה, למעלה מ-80% מהנשים הבוגרות יסבלו מדרגה זו או אחרת של התופעה צלוליט, שקשורה בין היתר להשפעות ההורמון אסטרוגן. המקומות השכיחים להימצאות צלוליט הינם במצבורי השומן התת-עורי של אחורי וצידי הירכיים, העכוז והבטן וכן רקמות הנמצאות תחת השפעת אסטרוגן.

בניגוד למקובל לחשוב, צלוליט אינו נחלתם של הסובלים מעודף משקל בלבד. ד"ר מרקוס: "ישנם לא מעט אנשים רזים עם צלוליט, בעיקר במדינות המערב. בקרב אנשי המזרח הרחוק התופעה פחות נפוצה".

טיפול בצלוליט
טיפול בצלוליט

האם הצלוליט מסוכן?

השלכות הצלוליט הן בעיקר על מראה הגוף והתחושה של הסובלים מהימצאותו, מאחר שמדובר בבעיה אסתטית ללא השלכה בריאותית. ד"ר מרקוס מסבירה את תהליך היווצרות הצלוליט: "מדובר בתופעה מרובת גורמים שכולם יחד, במידה זו או אחרת, מעוררים או מגבירים את הצלוליט; ביניהם, שינויים במבנה רקמת החיבור בתת עור, שינויים בכלי הדם הזעירים במקומות המעורבים, הצטברות רדיקלים חופשיים ודלקת כרונית, השפעות אנדוקריניות וגנטיות.

כתוצאה משילוב של גורמים אלו חלים שינויים במבנה ובארגון תאי השומן התת-עורי ובמחיצות רקמת החיבור שביניהם. מצבורי השומן התת עורי מתארגנים כאשכולות המופרדים על ידי מחיצות רקמת חיבור מעובה ונוקשה, פורצים כלפי מעלה לשכבת העור העליונה ויוצרים את המראה הגומתי של העור".

המלחמה בצלוליט

יותר ויותר נשים רזות ושמנות תרות אחר "פתרון" שיעלים את הצלוליט או שלכל הפחות יפחית את חומרתו ותפוצתו. קיימות כיום שיטות רבות המנסות לסייע להן בכך, כאשר חלקן מוצלחות יותר וחלקן פחות. דר מרקוס מפרטת:

לשם העלמת או הפחתת הצלוליט ניתן להשתמש באמצעים לא חודרניים, ביניהם ניתן למנות טיפול במכשירי לייזר, אור RF, אנרגיה אקוסטית, גלי על קול, עיסוי וניקוז לימפטי, קרבוקסיתרפיה, רולרים, מזותרפיה, הזרקות מקומיות של חומרים מפרקי שומן, קרמים על בסיס רטינול, קפאין וצמחים, דיאטה ועוד.

טיפולים אלו מכוונים לשיפור אלסטיות העור, ייצור קולגן בשכבת העור, שיפור הניקוז הלימפטי באזורים המעורבים, פירוק מחיצות רקמת החיבור המעובות שבין אשכולות תאי השומן היוצרות את המראה הגבשושי, שיפור אספקת הדם ונטרול רדיקלים חופשיים.

קרמים אנטי- צלוליט: מכילים קפאין, אמינופילין ותאופיין, השייכים לקבוצת חומרים כימיים הנקראים מתילקסנתינים המוכרים ביכולתם לפרק מאגרי שומן. יחד עם זאת תכשירים למריחה אינם יכולים לחדור עד שכבת השומן התת עורי . למרות שיש מספר עבודות המוכיחות הפחתה בהיקף ירכיים בשימוש בתכשירים למריחה - לא ברור האם הדבר מיוחס לעיסוי הרקמה ולא לפעילות ישירה של אלו בתוך הרקמה.

עיסוי: קיימים טיפולים רבים בעזרת מכשירים המבצעים עיסוי של הרקמה על ידי מכשירים היוצרים ויברציות, יונקים ומעסים רקמה. ה-FDA האמריקאי אף אישר כאלו (אנדרמולוג'י) ל"שיפור זמני בצלוליט". נראה שבמהלך העיסוי יש ארגון-מחדש של הרקמה באופן המעניק מבחוץ מראה פחות גבשושי. נדרשת סידרה של 10-12 טיפולים, ולאחר מכן תחזוקה שוטפת- השיטות יקרות למדי.

לייזר: יש מספר מכשירי לייזר המאושרים על ידי ה-FDA לטיפול בצלוליט. העיקרון הוא עיסוי וחימום הריקמה. גם כאן נדרשת סידרה של כעשרה טיפולים, וניתן לצפות לשיפור במראה הגבשושי של העור בסוף התהליך. יש להדגיש כי ההשפעה זמנית והעלויות גבוהות.

דיאטה להפחתת צלוליט: לא נעשו עבודות המוכיחות יעילות, אולם באופן הגיוני דיאטות בריאות המפחיתות צבירת נוזלים עשויות לשפר במעט את מראה הצלוליט.

למעשה הטיפולים היעילים באופן ברור הם הליכים כירורגיים, שאיבות שומן (עם או ללא לייזר).

"במרבית השיטות שהוזכרו יש לבצע סדרת טיפולים מרוכזת הכוללת בין שניים לחמישה טיפולים בשבוע לאורך שישה עד שמונה שבועות; ולאחר מכן ניתן לצפות לשיפור במראה ומרקם העור. לפי מחקרים שפורסמו, בחלק מהשיטות אף ניתן להשיג את הצרת היקף האיבר המטופל. עם זאת, גם כאשר נמדד הפחתה משמעותית בהיקף האיבר המטופל לא הייתה כל ירידה במשקל! אם הטיפולים משיגים תוצאות, אלה יישמרו למספר חודשים שלאחריהם יש לבצע טיפולי תחזוקה. קיימת אפשרות לטיפול בקרמים להעלמת צלוליט אשר הוכחו כיעילים בשילוב עם שיפור בדיאטה; כאשר הכוונה היא לא לדיאטה דלת קלוריות, אלא לדיאטה מאוזנת ובריאה.

לצד הטיפולים הבלתי חודרניים קיימים גם טיפולים חודרניים להפחתת צלוליט הכוללים שאיבת שומן וטיפולי לייזר באמצעות מיכשור רפואי מתקדם המוחדר לרקמה ושואב או מעלים את הצלוליט. יעילותם של טיפולים אלה מוכחת אם כי גם בהם תידרש לאחר פרק זמן חזרה על ההליך".

האם ניתן למנוע צלוליט?

אין בשורות טובות בינתיים בעניין היכולת להימנע מצלוליט וגם האפשרות להלחם בו שנויה במחלוקת: "לא ניתן למנוע לחלוטין הופעה של צלוליט, בשל היותו תופעה בעלת מרכיב גנטי. עם זאת, שמירה על משקל גוף מאוזן תוך פעולה לצמצום רקמת השומן בגוף באמצעות שמירה על אורח חיים בריא תפחית בהכרח את דרגת הצלוליט", אומרת מרקוס. בעניין הניסיונות להפחתתו לאחר שהוא נוצר מבהירה מרקוס כי לא נעשו מחקרים רחבי היקף ומבוקרים לגבי כל הטיפולים הקיימים, וכי חלקם הינם בבחינת פרסומים בודדים ואנקדוטליים.

לדבריה, גם הספרות המתייחסת להנחה זו היא מצומצמת וכוללת חילוקי דעות רבים. אולם, חשוב לא לאבד תקווה וניתן לצפות להתפתחויות בעתיד הקרוב. לפי מרקוס, "היות שמדובר בתופעה כה נפוצה, מבוצע כיום מחקר ופיתוח בהיקף לא מבוטל על מנת לשפר את היצע הטיפולים בצלוליט והגביר את יעילותם".

בואו לדבר על זה בפורום מתיחות שומן ושאיבות בטן.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום