תכנות העובר ברחם

לאורח החיים של האם בזמן ההריון יש השפעה רבה על בריאותו העתידית של העובר. מחקרים מעלים כי 40 השבועות שאותם מבלה העובר בבטן אמו משפיעים באופן משמעותי על מידת בריאותו והתפתחותו לא פחות מהמחלות הגנטיות שאותן אנו מנסים לאתר או לשלול במהלך הבדיקות הרבות שאנו מבצעים במהלך ההריון.

פרופ' פיליפ לנדריגן, מומחה עולמי להשפעות הזיהום הסביבתי בתקופת העוברות, טוען בעקבות מחקר שערך כי הכימיקלים שאליהם נחשפת האם מורידים את יעילות החיסונים, מעלים את התחלואה באסתמה ובסרטן, וגורמים למומים במערכת הרבייה אצל בנים, לאוטיזם, ללקויות למידה ולהפרעות קשב וריכוז. מחקר זה מגבה את תורת האירידיולוגיה, שטוענת כי מצב הגוף של האם ומצבה הנפשי משפיעים גנטית על הילוד.

לפי האירידולוגיה, תורת האבחון האלטרנטיבי באמצעות קשתית העין, כבר בשלב העוברי משתנים כלי הדם בקשתית בהתאם לתזונתה ותחושותיה של האם. לכן האירידיולוגים ימליצו לאישה המבקשת להיכנס להריון לנקות את הגוף ולהכין אותו לעובר. בתקופת ההריון חשובים מאוד סוגי המזון שהאם אוכלת, סוג האוויר שהיא נושמת ומידת הסטרס הנפשי שהיא חווה. כל התנאים האלה משפיעים באופן משמעותי על מידת ההתפתחות של העובר.
התפיסה הוותיקה והנוחה שלפיה העובר מתפתח בתקופת ההריון בסביבה עוטפת ומוגנת ולוקח מאמו כל מה שהוא צריך, הולכת ומתפוגגת בשנים האחרונות. היא מפנה את מקומה לטובת התיאוריה שמצביעה על התנאים ברחם כעל הגורמים המשפיעים באופן משמעותי, לעתים באופן בלתי הפיך, על מידת הבריאות וההתפתחות של האדם שייוולד בתום ההריון הזה - מהשמנת יתר ומחלות כמו סוכרת, דרך הפרעת קשב וריכוז וכלה במחלות נפש.

אפיגנטיקה (Epigenetic) היא תחום מעניין במיוחד בביולוגיה, העוסק בשינויים החלים בגן בעקבות משובים מהסביבה ומהעולם (לדוגמה דיאטה או לחץ נפשי). אף שלא מדובר על שינויים בדי-אן-איי עצמו אלא על השפעות הבאות לידי ביטוי על בגנים השונים, השינויים אלה עוברים בתורשה. האפיגנטיקה הולידה תחום רפואי חדש, שעתיד לשנות מן היסוד את הטיפול בנשים הרות ובעוברים שהן נושאות ברחמיהן. התחום זכה לשם Fetal programming (תכנות עוברי), משום שאותם תנאים ברחם "מתכנתים" את העובר לפתח מחלות או לקויות שונות.

רעיון התכנות העוברי נולד בשנות ה-80 אצל ד"ר דיוויד ברקר מאוניברסיטת סאות'המפטון באנגליה. ברקר חקר את הקשר בין צמיחה לקויה ברחם לבין מחלות שונות שהתפתחו ביילוד רק עשרות שנים לאחר הלידה. התברר כי התנאים ברחם הם הגורמים למחלות אלה. ב"תנאים" הכוונה גם להשפעות שמגיעות לגוף ממקור חיצוני כמו תזונה, אלכוהול ועישון, וגם לתהליכים שנוצרים ומתפתחים בגוף האישה, כמו הורמונים שונים וסטרס. החידוש המדעי הוא שלגורמים אלה יש השלכות ארוכות טווח על היילוד.

כל מה שעובר על האישה עובר בסופו של דבר גם לעובר, דרך השליה. העובר חשוף לכל ונאלץ להתמודד עם כל מה שמגיע. התפיסה כיום היא שהאם משמשת מתווכת בין העובר לעולם החיצון. היא מוסרת מידע לעובר על הסביבה שאליה הוא ייוולד, והוא מכין את עצמו על בסיס זה. לכן סטרס, דיאטה, אלכוהול ומלחמה - ישפיעו על עתידו הבריאותי של העובר.

דוגמה קיצונית לכך מספקת ההיסטוריה של העם היהודי. ההנחה היא שהריון בתנאי שואה "תכנת" את העוברים האלה למה שמחכה להם בחוץ. הממצאים הראשונים מצביעים על תחלואה בשכיחות גבוהה יותר בקרב אותם אלה שהיו עוברים בתקופת השואה. חלק מהם החלו להראות כבר בגיל 30-40 סימפטומים של מחלות כלי דם ושלד. בנוסף אנו רואים שטראומות רגשיות עברו גם לדור הבא
.
על פי האירידיולוגיה ותורות אחרות, רגע ההפריה וזמן השהות ברחם הם פרקי זמן קריטיים ביותר, שבהם נקבעות נטיותיו הגנטיות של העובר. על ההורים העתידיים להכין את עצמם מבחינה גופנית ונפשית על מנת שהיילוד יוכל ליהנות מחיים בריאים.

ההכנה להריון היא תהליך של התנקות ופיתוח המודעות, והיא כוללת פעולות בתחום הפיזי, הרגשי והרוחני. אחד מעמודי התווך של הכנה זו היא התזונה; זו מסייעת לשיפור איכות הזרע הגברי ומספקת לגוף האישה את היסודות הנחוצים לאיזון הגוף והרחם.

1. מומלץ להתחיל לנקות את הגוף כשלושה עד שישה חודשים לפני הכניסה להריון.

2. אם האישה המעוניינת להרות נמצאת בעודף משקל, מומלץ להפחיתו לפני הכניסה להריון במקום בזמן ההריון (העובר יכול לקבל מסר של רעב ואז גופו יתוכנת לשמור על כל קלוריה, ותהיה לו בעיית השמנה עתידית).

3. מומלץ להימנע ממזונות לא איכותיים: סוכר לבן, מלח, שומנים רוויים, מוצרי קמח לבן, מוצרים מעובדים.

4. מומלצת הימנעות מצריכת אלכוהול, תרופות לא חיוניות, קפאין, משקאות מוגזים ומיצים ממותקים.

5. מוצרים מהחי: יש להימנע ממוצרי חלב פרה, הגורמים לליחה ולאלרגיות. להוריד מהתפריט בשר בקר ומוצריו (כולל נקניקים), המכילים כמויות גדולות של חומצת שתן, הורמונים, ואנטיביוטיקה.

6. להפחית עד כמה שניתן גורמי סטרס ולהשתדל להפיג מתחים על ידי הרפיות ותרגילי נשימה. חשוב לציין כי סטרס יומיומי ומוכר לא מזיק לעובר אלא להיפך - מתברר שהוא אפילו טוב להריון. לחצים "רגילים" ואפילו קצת מעבר לכך הם בסדר, כי העובר מתאמן ברחם לחיים שבחוץ, מתרגל אליהם ומכין לקראתם את המערכות.

7. מומלצת פעילות גופנית מתונה כמו הליכה ויוגה. רצוי להזהיר אישה בהריון שעוסקת בספורט אתגרי שתימנע ממאמץ מוגזם העלול להתפרש על-ידי העובר כסטרס יתר.

הכותבת היא אירידיולוגית ונטורופטית.

בואו לדבר על זה בפורום אבחון בקשתית העין - אירידולוגיה.