בדידות מעלה הסיכון למוות

הקשר בין בדידות לסיכון מוגבר להידרדרות תפקודית ותמותה בקשישים גבוה יותר ממה שהיינו רוצים לחשוב. כך לפי מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Archives of Internal Medicine. הממצאים מספקים עדות לכך שגורמי הסיכון המסורתיים, דוגמת הפרעות בכולסטרול או לחץ דם גבוה, אינם הגורמים היחידים המציבים חולים מבוגרים בסיכון.

במחקר השתתפו 1,600 בני 60 ומעלה. הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 71 שנים; כחמישית מהם (18%) התגוררו בגפם. במהלך המחקר נשאלו המשתתפים אם חשו כי נזנחו או חשו מבודדים או חסרי חברה. הערכת התפקוד הראשונית בוצעה בשנת 2002 והערכות חוזרות נערכו כל שנתיים, עד שנת 2008.

43% מהמשתתפים במחקר דיווחו כי חשו בודדים ונמצא כי הם סבלו בשכיחות גבוהה יותר מהידרדרות בביצוע פעילויות יומיומיות (24.8% לעומת 12.5%). כמו כן, המשתתפים נטו לפתח קשיים בביצוע משימות הקשורות בגפה עליונה (41.5% לעומת 28.3%), פגיעה בניידות (38.1% לעומת 29.4%) וקשיים בטיפוס (40.8% לעומת 27.9%).

בסך הכל בדידות מלווה בעלייה של 59% בסיכון להידרדרות תפקודית ועלייה של 45% בסיכון לתמותה במהלך שש שנות המחקר. המסר העיקרי העולה מהמחקר הוא שלצד העלייה בעלויות הטיפול הרפואי בקשישים והסיכון המוגבר לאשפוז במוסדות, ישנה חשיבות רבה להערכת גורמים העשויים להשפיע על הסיכון לאובדן העצמאות.

בואו לדבר על זה בפורום טיפול סיעודי וגיל הזהב.