סוכרת: המדריך לנטילת אינסולין

אנשים רבים בעולם המערבי סובלים מסוכרת מסוג 2, כלומר מרמות גבוהות של סוכר בדם. התפשטות המחלה נובעת בין היתר מאורח החיים המודרני הכולל אכילה מרובה של מזון שמן, מעובד ועתיר כולסטרול וסוכר; עלייה במשקל ומחסור בפעילות גופנית. סוכרת זו מטופלת לרוב באמצעות שינויים תזונתיים ופעילות גופנית. חלק גדול מחולי הסוכרת סוג 2 ייאלצו בשלב זה או אחר של חייהם ליטול אינסולין. יש מגוון גדול של סוגי אינסולין הניתנים בדרכים שונות, במינונים שונים ולמטרות שונות.

האבחנה: דם מתוק

עד לראשית המאה ה-20 היתה הסוכרת מחלה חשוכת מרפא שהסתיימה תמיד במוות", מספר ד"ר חוליו וינשטיין, מנהל היחידה לסוכרת בבית חולים וולפסון. "בראשית המאה ה-20 הבינו רופאים וחוקרים כי החולים שסבלו מירידה במשקל, צימאון והשתנה מרובה ואשר הדם והשתן שלהם היו מתוקים, סובלים מרמות גבוהות מדי של סוכר בדמם. עוד הבינו כי מתן ההורמון אינסולין המופרש מהלבלב לחולים אלה, שמחלתם כונתה עם הזמן 'סוכרת', מציל את חייהם".

התרופה: אינסולין

מאז הבנה זו חקר ההורמון אינסולין צבר תאוצה ואט אט הבינו את תפקידו החשוב כמסייע להצלת חייהם של הסובלים מסוכרת בשל תרומתו לאיזון הסוכר בדם. "הסוכר הנישא בגופנו בזרם הדם חיוני מאוד לתפקוד כל המערכות והאיברים שלנו והשפעת רמתו ניכרת על כל איבר ואיבר", אומר ד"ר וינשטיין. "רמות גבוהות של סוכר בדם, קרי מעל 140 מיליגרם גלוקוז במיליגרם אחד של דם, מזיקות מאוד לאיברי הגוף ומסכנות את בריאות האדם. הטיפול היעיל ביותר במאה האחרונה הוא באמצעות אינסולין, שעם השנים נחקר תפקידו ובזכות מחקר משולב על מחלת הסוכרת פותחו סוגים רבים שלו".

האינסולין הוא הורמון המופרש מהלבלב ותפקידו העיקרי הוא להכניס את הסוכר שבדם לתוך התאים. אצל אדם בריא מופרש האינסולין בשני תהליכים: האחד, הפרשה בזאלית: הפרשה קטנה וקבועה של אינסולין; והפרשה גדולה יותר המתקיימת כתגובה למתרחש בגוף. הפרשה גדולה ותגובתית יכולה להתרחש בעקבות ארוחה גדולה, לאחר ספיגה של פחמימות דרך מערכת העיכול לדם ובעקבות התרגשות או סטרס. במקרים אלה רמות הסוכר בדם עולות והאינסולין מופרש במטרה להכניס את הסוכר החיוני לכל תאי הגוף. כאשר האינסולין לא מבצע תפקידו כראוי והתאים לא מקבלים את הסוכר הדרוש להם, הם נפגעים ורמות הסוכר בדם גבוהות מדי. כך נוצרת סוכרת. הסיבה לחוסר הפעילות של האינסולין, לאי הפרשתו מהלבלב ו/או לאי יכולתו להכניס את הסוכר לתאים היא אחת משתיים: או שהתאים המפרישים אותו פגועים ולא מתפקדים סוכרת מסוג 1, או שהגוף מפתח תנגודת לאינסולין - סוכרת מסוג 2.

מידת התאמה

הטיפול באינסולין קריטי במיוחד עבור חולי סוכרת נעורים הסובלים מחוסר תפקוד של התאים המפרישים אינסולין עוד מלידה והוא חיוני גם עבור הסובלים מסוכרת סוג 2, המהווים 90% מחולי הסוכרת. ד"ר וינשטיין: אנשים בעלי נטייה גנטית לסוכרת סוג 2 וכאלה הסובלים מעודף משקל ואינם מקיימים פעילות גופנית חשופים למחלה זו, שמתחילה בדרך כלל בעלייה זוחלת של רמות הסוכר בגופם. עלייה זו שמתפתחת עם הזמן נעוצה בתנגודת לאינסולין; האינסולין לא מצליח להכניס את הסוכר לתאים ביעילות ולכן מופרשות בגופם רמות גבוהות של אינסולין ועם הזמן רקמות שונות בגוף מתנגדות לו, כך שלמרות רמתו הגבוהה הוא לא מצליח לבצע ביעילות את פעולתו. בתגובה לכך הלבלב מייצר עוד ועוד אינסולין, רמות הסוכר הגבוהות בדם הולכות ועולות עוד יותר והסוכר לא נכנס ביעילות לתאים. מצב דברים זה גורם לפגיעה משולשת: בכלי הדם שסובלים וניזוקים בשל הסוכר הגבוה שמצוי בהם; באיברים השונים שלא זוכים לקבל מספיק סוכר ובלבלב עצמו: הגירוי המוגזם התמידי להפרשת אינסולין ללא הפוגה מחליש את תאי הלבלב המפרישים אינסולין שמתעייפים ועלולים להתנוון ולהפסיק לפעול, בייחוד עקב ההשפעה של רמות הסוכר הגבוהות בדם שפוגעות גם בהם".

חולי סוכרת סוג 2 שתאי הלבלב שלהם נפגעים באופן האמור יזדקקו לאינסולין באופן קבוע. כדי למנוע מצב זה, מטופלים רבים יתחילו בטיפול שכולל שינוי תזונתי, פעילות גופנית ומגוון תרופות פומיות שגורמות להפרשה נוספת של אינסולין מהלבלב ו/או בכאלה שגורמות לירידה בתנגודת לאינסולין ו/או מעכבות את ספיגת הפחמימות במערכת העיכול. אצל חלק מהחולים, טיפול זה יאט את תהליך הרס הלבלב אך לא יעצור אותו לגמרי. כעבור שנים, כשהלבלב יפסיק להפריש אינסולין, תיגרם אצלם עליית סוכר חריגה ופתאומית. מצב זה מלווה לרוב גם בירידה בלתי רצונית במשקל ודלדול שרירים. מטופלים אלה יזדקקו לטיפול קבוע באינסולין. עם רוב המטופלים מנסים להימנע ממצב זה ומתחילים בטיפול באינסולין עוד קודם לכן, בהתחשב בכך שאיבוד תאי הלבלב המייצרים אינסולין נמשך בקצב המוערך ב-5% לשנה. לפי ויינשטיין, כל מקרה נבחן לגופו והשאלה האם לשלב אינסולין בטיפול בפציינט מסוים מושפעת מקשת של מאפיינים סובייקטיביים, בהם קיומן של מחלות רקע, גיל, משקל, אורח חיים, יעד לאיזון הסוכרת ורצון החולה.

באיזה אינסולין להשתמש?

לדברי ד"ר וינשטיין, "קיימים סוגים רבים של אינסולין בעלי דינמיקה שונה בהשפעתם וכן קיימות אפשרות להזרקה של תערובות מוכנות מראש. על הרופא לבחור את השילוב הטוב ביותר שיספק את הדרישה להגעה ליעד באיזון הסוכרת, תוך התחשבות ברצונותיו של המטופל.

סוגי האינסולין נבדלים ביניהם בטווח ההשפעה. "ישנו אינסולין בעל פעילות קצרה- Regular Insulin, שהשפעתו מתחילה כחצי שעה לאחר ההזרקה וזמן פעילותו הוא 4-5 שעות", אומר ד"ר וינשטיין. "כיום השימוש באינסולין זה אינו נרחב בגלל הימצאות תכשירים חדשים וטובים יותר. סוג נוסף שקיים הינו אינסולין בעל פעילות מהירה שנספג לדם תוך מספר דקות וזמן השפעתו עד כ-2-3 שעות. אינסולין זה משמש בדרך כלל לבלום את עודף הסוכר המתרחש לאחר הארוחה. יש צורך להזריקו בסמוך לארוחה. סוג זה של אינסולין נמצא בשימוש נרחב במיוחד בשילוב עם אינסולין בעל טווח השפעה ארוך. דוגמאות לשמות מסחריים של אינסולין זה: Humalog, , Novorapid ו-Apidra. לצד אלה ישנו גם אינסולין בעל טווח השפעה בינוני שהשפעתו מתחילה כעבור שעתיים ושיא השפעתו הוא כעבור6-8 שעות. לאלה יש להוסיף אינסולין בעל טווח השפעה ארוך, של כ-24 שעות. סוג זה של אינסולין נמצא בשימוש נרחב ולמעשה מחקה את ההפרשה הרציפה הפיזיולוגית של אינסולין מהלבלב המתרחשת לאורך כל היממה. קיימים כיום שני סוגים של אינסולין מסוג זה הנמצאים בשימוש: Levemir ו-lantus.

וינשטיין מדגיש כי כל רופא מחליט מהו הטיפול אידיאלי עבור המטופל שלו. ברוב המקרים משלבים בטיפול תערובות של אינסולין: עד לפני כ-10 שנים היה נהוג לטפל עם תערובות מוכנות שהוכנו מאינסולין לטווח קצר שהיווה 25%-30% מהתערובת ואינסולין לטווח בינוני שהיווה 70%-75% מהתערובת. תערובת זו הייתה ניתנת כחצי שעה לפני ארוחת הבוקר והערב והייתה נותנת מענה גם לעודף הסוכר בדם שנגרם מהארוחה וגם כהזרקה רציפה של אינסולין. דוגמאות מסחריות לתערובות אלה הן Humulin 70/30 ו-Mixtard 30HM. מאז שחברות התרופות ייצרו את האינסולין המהיר, כמעט שלא היה עוד צורך בשימוש בתערובות הנ"ל והוכנו תערובות חדשות שהיו מורכבות מאינסולין מהיר שהיווה כ-30% מהתערובת ואינסולין לטווח בינוני שהיווה כ-70% מהתערובת. יש להזריק סוג זה של אינסולין מיד לפני ארוחת הבוקר והערב. היתרון בשימוש בסוג זה של תערובת הוא מיעוט יחסי של אירועי היפוגליקמיה, מצב של ירידה חריגה של רמות הסוכר הגורמת למצוקה של הרקמות, בהשוואה לתערובות הקודמות.

לצד כל אלה מציין ד"ר וינשטיין את המטופלים הנהנים מטיפול באינסולין בשיטת "בזאל" או "בולוס. זוהי שיטה המשלבת טיפול בשני סוגי אינסולין: זריקה אחת של אינסולין בעל טווח השפעה ארוך וכן זריקות אינסולין מהיר לפני כל ארוחה. שיטה זו מאפשרת לחקות את תהליך ההפרשה הפיזיולוגי בגוף האדם, גם לפני ארוחות וגם במהלך הארוחות, ולהפחית בצורה זו את רמות הסוכר בכל מצב.

לא תמיד מצליח

לדברי ד"ר וינשטיין, האינסולין על סוגיו השונים מהווה טיפול מצוין בסוכרת, אך ישנם מטופלים מעטים שלא מצליחים למצוא מזור למצבם באמצעות התרופות הקיימות. "למרות הימצאות סוגים שונים של אינסולין איתם ניתן בדרך כלל להשיג איזון טוב של הסוכרת, קיימת אוכלוסייה מסוימת של חולי סוכרת שלא יגיעו ליעד הרצוי או לחלופין, אם יגיעו ליעד הרצוי זה יהיה כרוך באירועים היפוגליקמיים מרובים ומסוכנים. במצבים כאלה ניתן לטפל באינסולין דרך משאבת אינסולין, שמשחררת לגוף אינסולין מהיר, ובאמצעותה ניתן לקבוע את כמות האינסולין לשעה שהמשאבה תכניס לגוף. ניצול האינסולין בשיטה זו טוב יותר; וסוכרתיים רבים, הסובלים מסוכרת המאופיינת בתנודות סוכר קשות, עשויים ליהנות מפעולת המשאבה. אחד היתרונות של המשאבה לעומת זריקות אינסולין רגילות הוא היכולת לתכנן מינוני אינסולין שונים במהלך היום.

בואו לדבר על זה עם ד"ר חוליו וינשטיין בפורום סוכרת והשמנה.