סוכרת: למנוע היפוגליקמיה

מחלת הסוכרת מתקשרת אצל רובנו לרמות סוכר גבוהות מדי בדם, אולם רבים מהסובלים מסוכרת מתמודדים גם עם המצב ההפוך רמות סוכר נמוכות מדי. "המצב שבו רמת הסוכר נמוכה מדי מכונה היפוגליקמיה", מסביר ד"ר חוליו וינשטיין, מנהל היחידה לסוכרת במרכז הרפואי וולפסון. "מטרת הטיפול בחולי סוכרת היא לנרמל את רמת הסוכר בדם, מבלי לגרום להיפוגליקמיה, על מנת למנוע את סיבוכיה העתידיים של הסוכרת: פגיעה בעיניים, בכליות, בגפיים במוח ובלב."

לאדם בריא שלא סובל ממחלת הסוכרת יש רמות מסוימות של סוכר בדם. רמות תקינות של סוכר בדם הינן בין 70 ל-140 מיליגרם גלוקוז בדציליטר אחד של דם. הסוכר, מסביר ד"ר וינשטיין, חיוני מאד לתפקוד כל המערכות והאיברים בגופנו. הסוכר נישא בזרם הדם ומגיע לכל איבר ואיבר", הוא אומר. "הוא למעשה הדלק של הגוף, והוא מהווה מקור אנרגיה חיוני לתפקוד ולחיים. לפיכך חשוב מאוד שכל אדם ייהנה מאספקה תקינה של סוכר לכל איבריו. רמה חורגת של סוכר, הן כשהחריגה היא כלפי מעלה והן כשהיא כלפי מטה, מזיקה מאוד לאיברי הגוף ומסכנת את בריאות האדם. כאשר אנו מאתרים אדם שרמות הסוכר שלו אינן מאוזנות והן גבוהות מ-200 או נמוכות מ-70 מ"ג/ד"ל, אנו מגדירים אותו חולה שזקוק לטיפול".

חשיבות האיזון

בעידן המודרני רמות סוכר גבוהות בדם הן נחלתו של ציבור הולך וגדל - אכילה מרובה, צריכת מזון עתיר שומן, כולסטרול וסוכרים, מחסור בפעילות גופנית ועוד גורמים לעלייה ברמות הסוכר ולהתפרצות מחלת הסוכרת. הסוכר הגבוה בדמם של חולי הסוכרת פוגע בבריאות כלי הדם ועלול להוביל לתחלואה קשה וכאמור, לפגיעה בתפקוד הלב, המוח, הכליות, העיניים, הרגליים ועוד. הטיפול בחולי סוכרת מתמקד בהורדה של רמות הסוכר בגוף במידה מסוימת, כשהשאיפה היא שלא ירדו מתחת לרצוי כדי שלא תיווצר היפוגליקמיה.

הטיפול בסוכרת שואף להוריד את רמות הסוכר בדם באמצעות שינוי באורח החיים והקפדה על דיאטה לצד שימוש בתרופות המסייעות להורדת רמות הסוכר בדם", מסביר ד"ר וינשטיין. התרופה היעילה ביותר היא אינסולין. הבעיה העיקרית בנטילת האינסולין היא העובדה שהחולה צריך לדעת בדיוק כמה אינסולין ליטול כדי שלא יקבל מעין 'מנת יתר' שתגרום להיפוגליקמיה. חולים רבים מבזבזים זמן ואנרגיות על חישובים שונים ויישום נוסחאות מורכבות בניסיון לזהות את מידת האינסולין הדרושה. על רמת הסוכר משפיעים מגוון גורמים - סוג המזון, הכמות שנאכלה, כמות האנרגייה הנצרכת, רמת האדרנלין והורמוני סטרס נוספים שמופרשים בגוף. אפשר לומר שהחולה עוסק בניחוש מושכל לגבי כמות האינסולין שהוא נדרש להזריק בכדי להימנע מרמת סוכר גבוהה מדי ו/או מהיפוגליקמיה".

מנגנון הגנה

למרבה המזל, רוב החולים יכולים לזהות בקלות מתי הם "הגזימו" עם האינסולין ומתי טעו בחישוב והזריקו יותר אינסולין ממה שהיה צריך. להיפוגליקמיה יש תסמינים שמצביעים על קיומה, וברגע שאלה מופיעים חייבים להעלות את רמות הסוכר בדם על ידי אכילה ושתייה של מזון ושתייה המכילים סוכר.

התסמינים של היפוגליקמיה הם אינדיבידואליים", מסביר ד"ר וינשטיין. "כל חולה מדווח על תחושות שונות שמבשרות על ירידת סוכר בדמו. בפועל, המוח שמזהה שאין לו מספיק סוכר מתחיל לתת איתותים לגוף ולבצע פעולות שונות שגוררות תסמינים שמעוררים את החולה לפעולה. מדובר במעין מנגנון הגנה חיוני ומציל חיים. בין התסמינים הקלאסיים הנפוצים ניתן למנות כאב ראש פתאומי וחזק, התקף רעב קשה, חולשה ועייפות, הזעה, רעד, בעיקר בידיים, הירדמות של חלקים בפנים, דפיקות לב מואצות ועוד.

במידה שחולה מזהה את התסמינים הללו הוא מונחה לבצע בדיקה מיידית של רמת הסוכר בדם באמצעות מד-סוכר, במטרה לוודא היפוגליקמיה ואם אכן מזוהה ירידה עליו לאכול ו/או לשתות בכדי לאזנה. במקרים קיצוניים בהם חולה הסוכרת אינו מספיק לאכול/לשתות ורמת הסוכר צונחת לערכים מאד נמוכים, הוא עלול לאבד את הכרתו. במקרים אלו של אירועי היפוגליקמיה חמורה, החולה נזקק לעזרתו של הזולת, בני משפחה, חברים או צוות רפואי. יש להזריק "גלוקגון"- הורמון סינתטי שסותר את פעילות האינסולין וגורם להעלאת רמות הסוכר בדם. האיום היותר מסוכן הכרוך בהיפוגליקמיה הוא שהיא עלולה להופיע באמצע הלילה, כאשר החולה ישן ואיננו חש בתסמינים המבשרים. מצב זה הינו מסוכן ביותר. "במידה שהיפוגליקמיה איננה מזוהה ומטופלת בהקדם, איברי הגוף - ובראשם המוח - עלולים להיפגע. ככל שחולף הזמן מבלי להעלות את רמות הסוכר בדם הסיכוי להיווצרות נזק בלתי הפיך הולך וגדל. למרבה הצער ישנם מקרים של פגיעה מוחית ואף תמותה כתוצאה מהיפוגליקמיה חמורה שלא אותרה ולא טופלה כיאות".

אינסולין חדשני

המלחמה לאיזון רמות הסוכר בדם ולמניעת מצבים של היפוגליקמיה רשמה הצלחה לפני מספר שנים, כאשר נכנסו לשוק סוגי אינסולין המכונים "אנלוגים של אינסולין", וביניהן לבמיר" ו"לנטוס". "לתרופות האינסולין מהדור החדש יתרון עצום והן כיום נמצאות בשימוש בקרב רוב ציבור חולי הסוכרת, אומר ד"ר וינשטיין. "האינסולין מהדור הישן היה מוביל ל'פיק' של רמות סוכר בדם, מספר שעות לאחר נטילתו, ואחרי השיא הזה היתה נוצרת נפילת סוכר דרמטית. התרופות החדשות לא יוצרות פיק שכזה ולכן גורמות להרבה פחות היפוגליקמיה. בתחום הזה יש כיום גם תקווה לבאות בדמות תרופה המכונה 'דגלודק', אשר צפויה להיכנס לשוק בקרוב ונראה כי היווצרות היפוגליקמיה מהשימוש בה, פחותה עוד יותר.אנו מקווים כי התרופה החדשה תמנע כמעט לגמרי היפוגליקמיה של חולי סוכרת, כך שיש למה לחכות".

בואו לדבר על זה עם ד"ר חוליו וינשטיין בפורום סוכרת והשמנה