אמיגדלה: רגש, אוטיזם ודיכאון

(4)
לדרג

גילויים חדשים לגבי המבנה הרגשי של המח

מאת: גילויים חדשים לגבי המבנה הרגשי של המח

האמיגדלה, רכיב דמוי שקד במוח קשורה מזה כבר למצב הנפשי והרגשי. הודות להתפתחות המדעית, חוקרים הבינו לאחרונה את חשיבותו האמיתית של חלק המוח בן השניים וחצי סנטימטר הזה למגוון של מצבים רגשיים, ממצב תקין למצבי דיכאון ואוטיזם.
שמה שאוב מהמילה היוונית שמשמעותה שקד, האמיגדלה נמצאת באונה המדיאלית, מספר סנטימטרים מכל אחת מהאוזניים. דרך האמיגדלה עוברים עצבים המגיעים למספר מרכזים חשובים במוח, ביניהם הנאוקורטקס והקורטקס החזותי. "יותר ויותר אנחנו מתחילים להאמין, וההוכחות מובילות לאותו רעיון, שהמעגלים החשובים מתקיימים לא רק במבנה עצמו" אומר נד קאלין, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת וויסקונסין-מאדיסון. "במקרה הזה ספציפית, המעגליות בין האיזורים החזיתיים של המוח יכולה להיות קריטית בוויסות רגשות ובהנחיית התנהגות תלויית רגשות."
חוקרים המפרטים את תפקידה של האמיגדלה היו כבר בשנות השישים. ה. קלובר, ו פ.ס. בוסי דיווחו כי חיתוכים באמיגדלה הפכו קופים פראיים למאולפים. "אבל החיתוכים היו כל כך גדולים, ובהשוואה לטכניקה של היום כל כך גסים, שהחוקרים לא היו בטוחים אילו פעולות הביאו לשינוי בהתנהגות. טכניקות משופרות, כמו השימוש בנוירוטוקסין -חומצה איבוטנית, שיקוף מגנטי MRI וטומוגרפיה (PET) סורקים את פעולת האמיגדלה, ואחראים חלקית לעניין החדש שהאמיגדלה מעוררת היום.
סיבה נוספת, אומר ג'ון אגלטון, פרופסור לנוירו-מדע קוגניטיבי באוניברסיטת קרדיף בווילס, היה מחקר שנערך בחולדות על ידי ג'וזף לדו, פרופסור לנוירו-מדע ופסיכולוגיה באוניברסיטת ניו יורק, ומייקל דייויב, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת אמורי. המחקר הזה, אומר אנגלטון, במהלך 10 השנים האחרונות "נתן רבות להבנת הדרך בה גירוי מפחיד יכול לשלוט בהתנהגות".
ואולם קאלין מציין שדיוויד אמראל, פרופסור לפסיכיאטריה ונוירו-מדע באוניברסיטת קליפורניה, הראה הבדלים מהותיים בין חולדות וקופים בקשר שבין האמיגדלה ושאר המוח. "עבודתו [של אמראל] הצביעה על כך שיש קשר הדוק בין האמיגדלה והנאוקורטקס, בעיקר הקורטקס החזותי והחזיתי. אין הרבה היזון חוזר אצל המכרסמים בין האמיגדלה והקורטקס" אומר קאלין.
אמראל אומר שלהערכתו האמיגדלה משמשת בתפקיד הגנתי. "זהו מבנה פילוגנטי ישן מאוד" הוא אומר. "אולי בעידן הפילוגני הוא נקרש בעיקר לאורגניזמים הגנתיים, והרחיק אותם מהסביבה הכימית המסוכנת, וזו הסיבה לכך האמיגדלה קשורה לנאוקורטקס יותר מאורגניזמים אחרים. המידע הופך ליותר ויותר מורכב, ומקשה על פרשנות לגבי מה שמתרחש בסביבה."
המחקר האחרון של קאלין על קופים מראה כיצד אמיגדלה שסועה יכולה להזיק לתפקוד שבמהותו נועד להציל חיים. "ראינו שכאשר אנו מבצעים חיתוך באמיגדלה בקופים בני שלוש, התגובות הקיצוניות לפחד מעומעמות" הוא אומר.
אמראל מצא שהחיתוך אצל קופים מבוגרים יותר מביא לוויתור על התנהגות זהירה ונטייה להתרחקות כשהם פוגשים קוף זר. במקום ההתנהגות המקובלת, הם התקרבו לחיה הזרה והראו "יתר תדירות והארכת משך הזמן של התנהגות חברתית חיובית" כמו סירוק וליטוף, לעומת הקופים שלא עברו חיתוך באמיגדלה.
תפקיד באוטיזם
גורי קופים שהאמיגדלה שלהם נחתכה לעומת זאת, הראו תמונה אחרת לגמרי. ג'וסלין בשוואליר, פרופסור לנוירו ביולוגיה ואנטומיה באוניברסיטת טקסס, מצאה שקופים בני שישה חודשים, שהאמיגדלה שלהם עברה חיתוך ארבעה חודשים קודם לכן, "לא ייזמו גישה חברתית כפי שתינוקות רגילים עושים בדרך כלל כשהם משחקים ביחד. כמו כן נראה היה שהם פיתחו התנהגות טקסית, כמו התנדנדות. התנהגויות אלה נשארו גם כשהיו בוגרים," היא אומרת. בשוואליר מאמינה שהאמיגדלה הפגועה שוללת מהחיות הצעירות את היכולת לפרש את העולם החברתי הסובב אותם. "אני מרגישה שהחיות האלה מתקשות לפרש הבעות פנים או כל סוג של מחוות שהקופים עושים. לפיכך הם מגיבים בנסיון להימנע מכל אינטראקציה" היא אומרת.
הממצאים הללו כל כך מרשימים, אומרת בשוואליר, עד שבדקה את הספרות על בעיות רגשיות בקרב בני אדם. "כשהתחלתי לקרוא על אוטיזם, התסמונת ההתנהגותית נראתה דומה למדי," היא אומרת. "אולי האמיגדלה חשובה בחסכים החברתיים שאנחנו רואים באוכלוסייה האנושית הזו." הנחה זו גם עמדה בבסיס המחקר עד שהסופה הטרופית באיזור יוסטון הטביעה את חיות המחקר.
ואולם אמראל מעוניין לבדוק אם החיתוך באמיגדלה בחיות שזה עתה נולדו יכול לחקות מצב של אוטיזם. בהתבסס על הממצאים של בשוואליר, אמראל ביצע חיתוכים בגורי קופים על מנת לבחון את הקשר, ושם אותם בכלובים עם קופים שלא עברו את הניתוח. "ציפינו לראות מצב בו הקופים שנחתכו לא יגיבו בדרך החברתית, כפי שהציעה ג'וסלין, אבל הם היו מאוד ערניים ומרוכזים בקופים האחרים בכלוב. אם זה מודל לאוטיזם, הם היו אמורים לא להראות כל עניין בחיות אחרות. אפשר לראות כשל חברתי בהרבה דרכים. אם אתה פובי, זה לא אומר שלא תוכל להתמודד עם סימנים, אלא שאתה מפחד מהם. ככה נראו הקופים שלנו. הם מפוחדים" הוא אומר. ואולם אמראל לא שולל את האפשרות שכשל בתפקוד האמיגדלה עשוי להיות אחראי באופן חלקי לאוטיזם. בימים אלה הוא משתמש ברזוננס מגנטי על מנת למפות את תפקוד האמיגדלה בילדים אוטיסטים ובמבוגרים.
אמיגדלה ודיכאון
חוקרים אחרים בודקים כיצד האמיגדלה משפיעה על אנשים הסובלים מהפרעה דו קוטבית או חד קוטבית, העוברת בתורשה. "מצאנו [שאנשים כאלה] סובלים מעלייה לא נורמלית בזרימת הדם ובחילוף חומרים של גלוקוז" אומר וויין דרווטס, ראש המחלקה להפרעות מתח ומצבי רוח במוסד הלאומי לבריאות הנפש. הוא גם מדווח כי בקרב חולים בעלי הפרעה חד קוטבית, הצד השמאלי של האמיגדלה קטן ב 12% עד 15% מהרגיל. הסיבה לכך לא ברורה, אבל דרווטס מציין שהאמיגדלה קשורה למבנים אחרים במוח, כולל הקורטקס החזיתי, התלמוס, הסטריאטום, כולם "פעילים בתהליך הרגשי", הוא אומר.
אמיגדלה פעילה מידי יכולה להיות סימן לאקסיטוטוקסיסיטי (excitotoxicity), סוג של פעולת יתר המכלה את התאים. דרווטס טוען כי ייתכן שזו הסיבה להתכווצות האמיגדלה כפי שנראתה אצל חולים דכאוניים. כמו כן, הוא אומר, מספר תרופות נגד דיכאון כמו ליטיום, מגבירות את הייצור הביו כימי, וכך מגנות על הנוירונים מהנזקים של פעילות יתר, ונותנים לחוקרים סיבה טובה להמשיך ולפתח תרופות נגד דיכאון.
בעוד האמיגדלה מעורבת בתגובות רגשיות בזמן אמת, היא גם מעורבת בזיכרון הרגשי, מציין הפסיכולוג פרופסור לארי קאהיל מאוניברסיטת קליפורניה. היא נותנת "זריקת מרץ לזיכרון לטווח ארוך של אירועים רגשיים" הוא אומר, ומציין גם שאמיגדלות של גברים ונשים מגיבות בצורות שונות למצבים רגשיים.
מיפוי המוח של נשים וגברים נעשה בשעה שראו סרטים בעייתיים מבחינה רגשית, כמו התרסקות מטוסים, ביתור לוויתנים ואכילת גורים. גברים הראו עלייה בחילוף חומרים בגלוקוז בצד ימין של האמיגדלה; נשים הראו עלייה בצד שמאל שלה. הממצאים, מציין קאהיל, לא מסבירים את ההבדל, אבל הם מכריחים חוקרים לבחון את הבסיס לשינוי. "להערכתי, יש בזה מספק כדי להגיד לנו להפסיק להתעלם מההבדלים הללו בין המינים כאשר אנו מנסים לראות מדוע המוח שומר על זכרונות מאירועים רגשיים. למרות שדיווחנו רק על האמיגדלה, בכלל המוח ראינו הרבה התנהגויות שונות" הוא אומר. "צריך להתחיל להכניס את תיאורית המגדר לגבי התיאוריות על דרך אכסון הזכרונות, כי בדרך כלל גברים ונשים כנראה לא עושים את זה אותו דבר".

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום