המדריך השלם לסקירת מערכות

היא נחשבת לאחת מהבדיקות החשובות שעל כל אישה הרה לבצע, ובאמצעותה ניתן לגלות מומים שונים בעובר. סקירת מערכות: מתי ולמה עושים אותה

מאת: ענת בלזברג, כתבת doctors, 11/07/11

סקירת מערכות היא אחת הבדיקות השכיחות והחשובות ביותר, אותן מבצעים במהלך ההריון. מטרתה לזהות מומים מבניים-אנטומיים בעובר ולאתר סימנים המעידים על קיומן האפשרי של בעיות גנטיות ומחלות כגון תסמונת דאון וניוון שרירים. סקירת המערכות מבוצעת באמצעות אולטרה סאונד, ונותנת תמונה כוללת על מצבו הפיזי של העובר והתפתחות איבריו.

"הבדיקה הראשונה, הידועה בשם סקירת מערכות מוקדמת, מתבצעת לרוב בין השבועות ה-14 ל-16", מסביר ד"ר יוסי הר-טוב, רופא נשים, מומחה לגניקולוגיה ופריון, סגן מנהל היחידה לאולטרה סאונד במרכז הרפואי ליס.

לדבריו, "סקירה מוקדמת נעשית בצורה וגינלית, מכיוון שהרחם בשלב זה עדיין קטן ומאפשר לראות את איברי העובר ברזולוציה טובה. אם מתגלים בבדיקה מומים כלשהם ומתעוררים סימני שאלה שונים, ניתן לערוך בירור מעמיק יותר ולבצע דיקור מי שפיר. אם יש פגם קשה, ניתן להפסיק את ההריון. החיסרון בבדיקה מוקדמת נעוץ בכך שלא כל איברי העובר הגיעו לשיא התפתחותם, ולכן סקירה זו אינה יכולה להחליף את הסקירה המאוחרת".

הסקירה הבאה אחריה, הסקירה המאוחרת, מתבצעת בין השבועות 20 ל-23. אם לא בוצעה סקרה מוקדמת, יש לבצעה בין השבועות 19 ל-21.

"הסקירה המאוחרת כבר אינה סקירה וגינלית, אלא נעשית על דופן הבטן, משום שהעובר כבר גדול ובסקירה וגינלית לא נוכל לראות את כל מה שאנו צריכים לראות", מסביר ד"ר הר-טוב. "בסקירה מאוחרת יש להתחשב בגורמים כגון גודל הבטן, משקל האישה וכן ניתוחי בטן שעברה העלולים להשפיע על תוצאות הסריקה. בדיקה זו כוללת בדיקה של איברי גוף העובר: עיניים, גפיים, אצבעות, כפות רגליים, לב, עמוד שדרה, מעיים, כיס מרה, איברי מין וכמובן גם מבנה המוח והפנים. המטרה בבדיקה זו היא לבדוק את התפתחותן של מערכות ורקמות שונות בגופו של העובר שיכולות להשתנות במהלך ההריון כגון מעיים, כליות ורקמת המוח, ולהציג תמונה מיטבית לגבי מצבו של העובר. יש גם מי שנוהגות לבצע בדיקה מורחבת נוספת לאיברים כמו מוח, מעיים, מערכת השתן ועוד בשבוע ה-34, למרות שעל פי הנחיות משרד הבריאות אין המלצה רפואית לכך".

ואפשר גם בתלת מימד

הטכנולוגיה מאפשרת בנוסף לסקירה הרגילה לערוך גם סקירת אולטרה סאונד תלת ממדית. ד"ר הר-טוב: "הסקירה התלת ממדית מאפשרת לצפות באיבריו של העובר בצורה מקיפה יותר. בסקירה זו ניתן לעיתים לצפות אף בפניו של העובר, דבר ההופך את הסריקה לחוויה מרגשת ומרתקת הרבה יותר עבור ההורים. חשוב להדגיש כי סקירה זו אינה מהווה בשום אופן תחליף לסקירה הרגילה, ואינה יכולה לבוא במקומה".

לדברי הר-טוב, "כיום אין כל מחקרים המצביעים על סיכונים או סיבוכים הקשורים ישירות לסקירת המערכות וביצוע בדיקות אולטרה סאונד במהלך הריון. אמנם יש שימוש בגלים בעלי אנרגיה, אולם כמות האנרגיה שלהם נמוכה ואינה אמורה לגרום נזק לאם או לעובר. עם זאת, למרות שאין כל נזק ידוע, איני ממליץ לערוך בדיקות בתדירות גבוהה מדי".
לא כל המומים מתגלים בסקירת מערכות: חלקם עקב תנאי בדיקה אובייקטיביים (תנוחת עובר, מגבלות במכשיר וכו'), וחלקם מומים שאינם באים לביטוי בצורה פיסית ולכן מכשיר האולטרה סאונד אינו יכול לאתרם. אם יש חשד כלשהו, מומלץ לבדוק אותו בבדיקות ספציפיות כגון בדיקת מי שפיר וסיסי שיליה, וכן באמצעות קבלת ייעוץ מקצועי מרופא מוסמך.

לדברי ד"ר הר-טוב, "הכרחי לערוך את סקירת המערכות אצל רופא מומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה, אשר עבר הכשרה מיוחדת בתחום האולטרה סאונד, וזאת על מנת להפחית את הסיכונים ולקבל תוצאות מהימנות".

בואו לדבר על זה בפורום רפואת נשים.

לאיתור רופאים המבצעים סקירת מערכות - לחצו כאן.