ראייה וספורט: לראות את הניצחון

ספורטאי נחשב למומחה בתחום בו הוא עוסק. שגרת אימונים מפרכת, התמדה והשקעת משאבים מובילות להתמחות פיזיולוגית (בפרט, מוטורית) ופסיכולוגית. במחקר מ-2004 אפשר למצוא דוגמא להתמחות מוטורית וקוגניטיבית של שחקני כדור-בסיס. החוקר נתן לשחקני כדור-בסיס מקצוענים וחובבנים לחבוט בכדור ובזמן שביצעו את המטלה ביקש מהם לסווג צלילים שונים ל"גבוה" ו"נמוך". השחקנים המקצוענים ביצעו היטב את המטלה והביצוע שלהם בחבטות לא נפגע. אצל החובבנים, לעומת זאת, המטלה הקוגניטיבית של סיווג הצלילים פגעה בביצוע של החבטות. המסקנה היתה כי המערכת הקוגניטיבית והמוטורית של מומחים השתכללה והתייעלה בביצוע המוזכר ולכן נותרו להם די משאבים קוגניטיביים (קשב) לעיבוד הצלילים. חובבנים, לעומת זאת, אינם מומחים בביצוע של המשימה ולכן לא נותרו להם די משאבים לביצוע שתי המשימות.

אחד ההיבטים המרכזיים של מומחיות הוא עיבוד יעיל, מהיר ומדויק של מידע ויזואלי. מומחה בתחום מסוים יודע לאסוף את המידע התפיסתי הרלוונטי ולסנן מידע לא רלוונטי מתוך כל המידע שמגיע אליו.

מומחיות בעיבוד מידע ויזואלי היא אחת מאבני הייסוד של הביצוע בספורט. מבין כל החושים, ראייה היא החשובה ביותר לעולם הספורט שכן בעזרת הראייה ספורטאים סורקים את השטח, אוספים מידע ומעבירים את המידע שנקלט למוח, שם מתבצע תהליך קבלת ההחלטות. ספורטאי הינו מומחה בתחומו, וככזה הוא מתמחה גם בעיבוד מידע ויזואלי בזמן אימון ותחרות. חישבו למשל כמה מורכבת עבודתו של רכז בקבוצת כדורסל. הוא עוקב אחר תנועת שחקני קבוצתו, שחקני הקבוצה היריבה והכדור עצמו (עבודה ויזואלית), ובמקביל מכדרר את הכדור (עבודה מוטורית). מבחינה קוגניטיבית, הרכז נדרש לעיבוד סופר-מהיר של המידע הוויזואלי בסביבתו.

אפשר לומר כי האדם כלוא בבית הסוהר של החושים. ישנו מידע תפיסתי רב סביבנו בכל רגע נתון, והחושים כל הזמן קולטים אותו באופן אוטומטי ובלתי מודע. רק חלק מן המידע הנקלט מעובד באופן עמוק יותר.

התהליך מתחיל בכך שמידע המורכב מגלי אור נקלט על רשתית העין ללא הרף ומשם המוח מתחיל לעבדו על פי חוקיות תפיסתית מסוימת: מלמעלה למטה או מלמטה למעלה.

הכוונה בעיבוד מידע מלמעלה למטה היא יישום של תבניות על המידע הוויזואלי המתקבל על הרשתית. חשבו למשל על מצב בו אתם מחפשים מטבע שנפל על הרצפה. אתם מחפשים אובייקט עגול, בצבע ובגודל מסוים. מאחר שיש לכם מודעות והתכוונות לחפש משהו מסוים, בזמן החיפוש אתם עשויים לראות להרף עין חפצים עגולים אחרים, בגודל וצבע דומה פחות או יותר ולחשוב שהם המטבע הנעלם.

עיבוד מידע מלמטה למעלה נעשה כשאנו קולטים אובייקט על פי המאפיינים הבסיסיים שלו. כמו שקורה בשעת בניית בניין: קודם החלקים ואחר כך השלם. מתוך מה שמגיע לרשתית אנו בוחרים את חלקו של המידע. זהו המידע אליו הפננו את תשומת לבנו. הפניית תשומת הלב מתבצעת במודע או כתוצאה מתהליכים אוטומטיים.

מכאן, אפשר לעמוד על כמה נקודות.

(1) חישבו עד כמה מורכבת ומדהימה עבודתו של המוח בעיבוד המידע הראייתי של האדם בכלל והספורטאי בפרט. לא בכדי חלק גדול מנפחו של המוח מוקדש לראייה.

(2) המידע המגיע אל המוח צריך להיות חד ומדויק, שאם לא כן עיבודו יהיה שגוי ותיתכן פגיעה אמיתית בביצועו של הספורטאי. ראייה תקינה היא אבן היסוד של המומחיות בספורט ולכן ראייה גרועה פוגמת ביכולת ובביצוע של הספורטאי. בזמן תחרות ובאימון, ספורטאי חובב או מקצוען זקוקים לתשתית הפיזיולוגית והפסיכולוגית הטובה ביותר האפשרית, במיוחד בשל האינטנסיביות של הביצוע הספורטיבי. כשם שהלב מאיץ את פעימותיו, והריאות פועלות במהירות רבה, כך גם חוש הראייה עובד באינטנסיביות רבה יותר. ראייה בלתי נקייה תוביל לכך שספורטאי לא יבצע את המוטל עליו בצורה המיטבית. הדבר נכון אצל ספורטאים העוסקים בספורט תחרותי וחובבני כאחד. לדוגמה, ג'ודוקא מקצוען יודע לחזות בהסתברות ובמהירות גבוהים את התנועה הבאה של יריבו בעזרת רמזים ויזואליים. גם טניסאי טוב יודע להעריך בהסתברות גבוהה יותר את כיוון מעופו של הכדור הבא עוד טרם חבט בו יריבו. גם במשחק כדורגל שכונתי רמת הדיוק בביצועים עולה ככל שהמיומנות גבוהה יותר. אם כך, במצב בו יש תקלה או חוסר דיוק, ולו הקטן ביותר, באיסוף המידע עקב כשלים בראייה כל המנגנון הרגיש והמיוחד הזה משתבש.

(3) בשל העוצמות הגבוהות שדורש הביצוע הספורטיבי, ספורטאי שראייתו אינה נקייה מסכן עצמו בפציעה. הסכנה גורפת לכל ענפי הספורט ולכל רמות היכולת. עבור העוסקים בפעילות ספורטיבית, ראייה טובה הכרחית לשמירה על שלמותם הפיזית.

(4) אפשר לומר כי כל משאב חיצוני שיסייע לספורטאי לשפר את ביצועיו עשוי להיות ההבדל בין הצלחה לכמעט הצלחה. בדומה לשיפור השיאים שהביאו בגדי הים המיוחדים באולימפיאדת בייג'ין 2008, כך גם ראייה תקינה עשויה להיות ההבדל בין כדור בטבעת או מחוצה לה, ובין מקום בגמר או לא.

(5) בדומה להיבט הפיזיולוגי, ראייה לא טובה פוגעת ביכולותיו ובביצועיו של הספורטאי גם בהיבט הפסיכולוגי-רגשי. ספורטאי שאינו יכול לסמוך באופן טוטאלי על כלי הביצוע שלו (הגוף ובכללו מערכת הראייה), לא יוכל להביא עצמו לידי ביטוי בצורה טובה ורצינית. ההיבט המנטאלי הינו קריטי בספורט וחשוב שהספורטאי יגיע לתחרות כשהוא דרוך ומעורר (אך לא בסטרס גבוה) ובפשטות - ירגיש טוב עם יכולותיו. יש התאמה חזקה בין הכשירות הפיזיולוגית לכשירות המנטאלית. ספורטאי שיהיה מודע לנחיתותו מול היריב במשתנה הראייה עשוי להכליל נחיתות זאת על משתנים אחרים, דבר שיפגע בביצועיו.

לסיכום, חוש הראייה חשוב מאין כמותו לביצוע של הספורטאי המקצוען והחובב. כשם שכדורסלן זקוק לגוף אתלטי ויכולת ניתור גבוהה או שקלעי זקוק לידיים יציבות, כך הם זקוקים למערכת ראייה תקינה שתאפשר להם לאמוד את המידע הוויזואלי בדיוק ובמהירות המרביים. מערכת ראייה לא תקינה עלולה להיות זו שתמנע מהספורטאי לראות את שמו בראש לוח התוצאות.

מיכל יערון תומר גוטמן היא פסיכולוגית ספורט.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום פיזיולוגיה של המאמץ
פורום רפואת עיניים