ליצמן: "שביתה אינה הדרך"

(0)
לדרג

בראיון מיוחד ל-doctors, מבהיר סגן שר הבריאות: "הרופאים קיבלו 24% תוספת שכר, מה שאף אחד לא קיבל" ומתווה את הפיתרון: "תוספת שכר למתמחים ושר"פ לבכירים"

מאת: שגיא אלבז והלנה לוסקי

יעקב ליצמן הוא סגן שר בריאות מאוד לא שגרתי עם חוש הומור לא מבוטל. מחוץ ללשכתו תלויות תמונות שרי הבריאות לדורותיהם. הוא עובר עליהן במהרה ומעיר כי את תמונתו שלו לא יתלו על הקיר. בניסיון להבין מדוע, הוא ממהר להשיב כי במקום לתלות את תמונתו יעדיפו רבים במשרד הבריאות לתלות אותו.

ליצמן, יהודי חרדי, נציג יהדות התורה, מודע לכך שהוא מושך אש. בתפקידו כסגן שר הבריאות הוא עורר סערה במערכת הרפואית, כאשר דרש לממש סעיף בחוק המאפשר למשפחתו של מי שנקבע כי מת מוות מוחי-נשימתי לדרוש את המשך הטיפול בו, עד להפסקת פעולת הלב, ביחס לתינוקת חרדית, שנקבע כי מתה מוות מוחי. ליצמן גם יזם מימון טיפולי שיניים לילדים מתקציב סל הבריאות, וממש לאחרונה התבטא - ספק בצחוק, ספק ברצינות - כי בזמן שביתת הרופאים בשנת 2000 מתו פחות חולים.

ואולם, על עניין אחד אין חולק: ליצמן הוא סגן שר שלא קופא על השמרים. הוא עובד מסביב לשעון, עורך ביקורי פתע, ואינו נרתע משינויים ומלחצים של גורמים פוליטיים ומקצועיים. בראיון חג מיוחד ל-doctors ו-וואלה בריאות, סגן השר ליצמן מתייחס בפתיחות לנושאים המרכזיים שעומדים על סדר היום של משרדו: שביתת הרופאים, מגמות ההפרטה במערכת הבריאות הציבורית, מצוקת בתי החולים בפריפריה, הרפורמה בבתי החולים הפסיכיאטרים, הלאמת שירותי הסיעוד ועוד.

מהי עמדתך לגבי שביתת הרופאים ודרישותיהם? נוצר הרושם כי אינך תומך במאבק הרופאים.

"אני מתפלא על השאלה. ברור שאני תומך ברופאים. הם עובדים קשה, והשכר של הצעירים הוא מאוד נמוך. אבל כרגע יש שביתה של כל הרופאים, על אף שרמת השכר שלהם אינה שווה. יש בכירים שמקבלים משכורת יפה מבתי חולים ציבוריים, ולצערי אחר הצהריים הם הולכים לבתי חולים פרטיים, שם הם נותנים את השר"פ (שירות רפואי פרטי - ש.א) בגלל שאסור להם לעשות זאת בבתי חולים ציבוריים. מי מפסיד מזה? החולה בבית החולים הציבורי שמשעה 14:00 אין רופא בכיר שיטפל בו, והרופא הבכיר שרוצה להתפרנס.

"לעומת זאת, המתמחים הצעירים עובדים קשה, לעתים 28 שעות ברציפות. זה לא יעלה על הדעת. לכן אני דורש שני דברים: א. לתת תוספת שכר לצעירים ולפקח על שעות העבודה שלהם כדי שלא יעבדו 28 שעות ברציפות. ב. לאפשר לבכירים להעניק שר"פ בבתי החולים הציבוריים - ואז לא יהיה צורך לתת להם תוספת שכר - או לתת תוספת שכר גבוהה בתנאי שלא יצאו מבתי החולים, אבל צריך לבדוק זאת מול האוצר".

נראה כי הפערים בין הצדדים עמוקים ובלתי ניתנים לגישור.

"ברור שהממשלה לא יכולה לחרוג משמעותית מהסכמי השכר שהיא חתומה עליהם כי ברגע שהיא תתנער מהם, העובדים הסוציאליים ומגזרים אחרים ידרשו גם הם לפתוח את ההסכמים, מה שיוביל לשיתוק מוחלט במדינה.

"לרופאים היתה בוררות שהסתיימה לפני 4 חודשים והם קיבלו 24% תוספת, מה שאף אחד לא קיבל. כרגע הם דורשים 50%, אבל אף אחד לא יכול לתת להם את התוספת הזאת, כי ברגע שהם יקבלו אותה, לא יהיו יותר הסכמי שכר במדינה".

אולי התגמול לא צריך להיות רק על פי הוותק, אלא גם על פי סוג ההתמחות, למשל לתת תוספת לרופאים מומחים במחלקות פנימיות, טיפול נמרץ, פגים - כל אותם תחומים שאינם חלק מהרפואה הפרטית.

"יש צדק בטיעון הזה. אנחנו בודקים זאת ביחס לכל אותם מקצועות שיש בהם מחסור. אנחנו מעוניינים לתגמל גם רופאים מהפריפריה. כרגע יש הצעה מגובשת של משרד הבריאות בנושאים אלה, אבל הר"י צריך להבין ששביתה זו לא הדרך. גם אם הם יקבלו תוספת שכר, זה לא מה שהם מצפים לו. אף אחד לא ייתן להם 50%. האוצר לא יכול לתת להם את זה. הכל צריך להיות במסגרת הסבירות".

הרופאים מוחים גם על הצפיפות הקשה בבתי החולים.

"אני דאגתי לתקנים במשרד הבריאות. במשך 10 שנים אף אחד לא דאג למיטה אחת. הגעתי להסכם עם משרד האוצר על תוספת של קרוב ל-1,000 מיטות במשך שש שנים. כל מנהלי בתי החולים שיבחו אותי על זה. הוספנו גם 160 תקנים לרופאים תוך שנתיים ו-191 תקנים לאחיות. אני עשיתי את כל זה, לא הר"י. אז מה קרה פתאום שתוקפים אותי?".

לאחרונה פורסמו נתונים על תפוסה של 160%-170% בבתי החולים. אולי התוספת שיזמת אינה מספקת?

"זה לא נכון. אני יכול להגיד לך שבדקתי ויש לי את הנתונים המדויקים. יום אחד הגענו ל-120% תפוסה; בכל הימים האחרים התפוסה היתה 106%, 113%. היו בתי חולים ציבוריים, לא ממשלתיים, שהתפוסה בהם היתה גבוהה יותר, זה נכון, אבל בתי החולים האלה לא שייכים לממשלה. בבתי החולים הממשלתיים לא היתה תפוסה ממוצעת של יותר מ-120%".

כיצד משרד הבריאות פועל על מנת לצמצם את הפערים הגדולים בין מרכז לפריפריה בכל הנוגע לשירותי רפואה?

"אנחנו עושים שני דברים: (1) הכנסנו MRI, בעיקר לבתי החולים מהפריפריה - בפורייה, בזיו, בעמק, בברזילי. כולם כבר קיבלו אישור לכך, אבל לוקח זמן עד שבונים חדר מתאים ומאיישים רופא. (2) בכל המקומות המרוחקים מבתי חולים, למשל בהתנחלויות וביישובים הערביים, נקים חדרי מיון קדמיים שיעבדו 24 שעות. כך אנשים יוכלו לקבל טיפול ראשוני מיידי מבלי להגיע לבתי חולים רחוקים. זה יוריד מהעומס על בית חולים.

"יש גם יישובים שאין בהם אמבולנסים, ואנחנו פועלים לתקן זאת באמצעות גיוס תקציבים ותרומות".

חולי סרטן מצפון הארץ מתלוננים על כך שהם צריכים לנסוע עד רמב"ם לצורך ביצוע הקרנות.

"מיד עם כניסתי לתפקיד סגן שר הבריאות, אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה לאשר הקמת מחלקה לחולי סרטן ורדיותרפיה בבית החולים "זיו" בצפת. הגעתי כבר להסכם עם בית החולים רמב"ם שיפעיל את המחלקה הזאת ב'זיו'. יש אפילו תקציב של 10 מיליון ש"ח, אבל צריך לגייס עוד 10 מיליון ש"ח לכך. הנושא מטופל באופן אינטנסיבי".

אם תוכנית השר"פ תקודם, מי ידאג ל-25% מהאוכלוסייה שאין ברשותם ביטוחים משלימים?

"נצטרך למצוא דרכים לעזור לכל אותם חלשים. למשל, נושא שכבר טופל - הכנסת טיפולי השיניים לילדים לסל הבריאות. אני מקבל אין סוף מכתבי תודה מאנשים שבעבר היו צריכים להשקיע 10,000 ש"ח בטיפול שיניים לילד והיום משלמים על כך 40-60 ש"ח. דבר שני שנמצא על סדר היום שלנו הוא הורדת ההשתתפות העצמית על התרופות. זו תהיה בשורה גדולה לכל האוכלוסייה. אנחנו מדברים גם על הכנסת שירותים במסגרת הביטוח המשלים לסל הבריאות הבסיסי, כולל בחירת רופא. אבל זה עניין תקציבי, אין לי מקורות מימון לזה".

הרפורמה בבריאות הנפש. האם ההחלטה להעביר את האחריות על שירותי בריאות הנפש מהמדינה לקופות חולים היא צעד נכון? האם זה לא ביטוי נוסף להתנערות המדינה מחובתה לדאוג לאזרחים?

"כשהייתי יו"ר ועדת הכספים, התנגדתי בתוקף לרפורמה הזאת, אבל שיניתי את דעתי מאז משום שהבנתי שעד שנגבש תוכנית חדשה תחלופנה שנים רבות ושום דבר לא יקרה. לכל שר שמגיע למשרד הבריאות יש הערות משלו, תיקונים משלו, וכך קורה ששום דבר לא משתנה. בביקורי הפתע שעשיתי בבתי החולים לבריאות הנפש, ראיתי את המצב ושאלתי את עצמי: מה - החולים האלה הם לא בני אדם? אין להם צלם אנוש? ראיתי ממש ג'וקים, נחשפתי לריחות לא נעימים, סגרתי מקומות בגלל הסירחון. לכן הבנתי שצריך לעשות רפורמה מיידית. העברנו תקציבים מפיתוח של בתי חולים רגילים לבתי החולים הפסיכיאטריים. זה צעד לא פופולארי משום שבתי החולים הפסיכיאטרים לא זוכים להד תקשורתי כמו בתי החולים הרגילים. אנחנו פועלים לקדם את הרפורמה גם במסגרת החקיקה בכנסת".

שירותים סיעודיים. כיצד ניתן לדאוג לאנשים שאינם יכולים לממן טיפול סיעודי כל כך יקר?

"יש שתי בעיות עם הסיעוד. כיום מי שנעזר בשירותי סיעוד, צריך לשלם כ-11 אלף ש"ח מדי חודש. ביטוח לאומי אינו יכול לממן זאת. אנחנו הצענו לכלול את שירותי הסיעוד במסגרת סל הבריאות. אני מציע להעלות את מס הבריאות ב-0.5 או 0.6 אחוז - כך יתווסף סכום של יותר ממיליארד שקל. מדובר בתוספת מס של כמה שקלים שכל העובדים ישמחו לשלם ולהיות רגועים. זו הצעה פופולארית שראש הממשלה תומך בה, אבל האוצר מתנגד לה כי הוא נגד העלאת מסים".

לפני סיום, האם אתה תומך בכך שלכל אזרח בישראל תהיה גישה לתיק הרפואי שלו דרך המחשב, בדומה למדינות המערב?

"יש בעיה משפטית של צנעת הפרט וסכנה של דליפת נתונים. יש דיונים די מתקדמים לקידום הנושא, אבל הם עדיין לא הושלמו. עשינו בינתיים מספר רפורמות קטנות כמו הכנסת טופס 17 דיגיטלי, ומרשמים לתרופות לחולים כרוניים שלא יוגבלו בזמן ויינתנו על ידי רוקחים".

שאלה אחרונה. האם כסגן שר הבריאות אתה מעודד תרומת איברים או מתנגד לה?

"מי שרוצה לחתום על כרטיס אדי, יכול לעשות את זה, ומי שלא - זו זכותו. אני לא מתערב בכך. כאדם חרדי שיש לו השקפת עולם הלכתית, אני לא יכול לעודד אנשים לחתום על כרטיס אדי. מה שכן צריך לעודד הוא השתלות איברים מאנשים חיים, למשל כליות או אונה של כבד.

"חשוב לזכור שהסכמנו לפשרה בעניין ההכרה במוות מוחי. אבל אמרנו שאם משפחה מעוניינת לא לנתק את האדם ממכונות ההנשמה, אז זו זכותה וצריך להמשיך את הטיפול בו".

קרדיט תמונה: עומר מירון, וואלה!

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום