תוספי מזון: מוצרים במחלוקת

(0)
לדרג

מחקר שנערך בין 180 אלף איש קבע שתוספי המזון אינם מועילים למי שנוטל אותם. בית המשפט בישראל נזף בחברות שטענו כי התוספים מסייעים למערכת החיסונית

מאת: איילת אלקין, כתבת doctors

תעשיית תוספי המזון מגלגלת מיליוני דולרים מדי שנה. תוספי המזון זמינים, קלים לצריכה ומשווקיהם מבטיחים לפעמים כי הם מסוגלים לפתור כמעט כל בעיה. ואולם, באחרונה אושרו שתי תביעות ייצוגיות מעניינות נגד שתי חברות המייצרות תוספי מזון, בגין הטעיה בפרסום הטוען לתרומתם של תוספי המזון למערכת החיסונית.

תביעות אלה מצטרפות לכתב העת האמריקני לאפידמיולוגיה, בו התפרסם מחקר רחב היקף שבדק כ-180 אלף איש וקבע כי תוספי המזון לא שיפרו דבר בקרב מי שנטל אותם, אך גם לא הזיקו להם. הייתכן שמיליוני אנשים בארץ ובעולם צורכים תוספי מזון שאינם מעלים או מורידים דבר? שאלנו שני מומחים: רופא המתמחה בתזונה ועורך דין המתמחה בתביעות ייצוגיות.

תוספי מזון
תוספי מזון

"הגוף זקוק למזון אמיתי"


ד"ר גדעון רון, מומחה לרפואה סינית, מותח ביקורת על תוספי המזון: "הגישה שהגוף זקוק לתוספי מזון אינה נכונה. הגוף זקוק למזון אמיתי. כל הערכים התזונתיים שמקבלים במזון הם אלה שעוזרים לגוף בחיי היום יום. כאשר מוכרים מרכיבי מזון שלא בתוך מזון, מוציאים דבר מהקשרו. זה אינו מזון ואינו תוסף מזון, זו תרופה ('צמחית' אם מרכיביה מן הצומח); וכך צריך לקרוא לזה.

"אין בטבע מזון שהוצא מהקשרו. אנחנו אמורים לאכול תפוח עץ כפי שהוא, או אורז כפי שהוא. מספיק שבבישול אנחנו סוטים קצת מדרך הטבע. מדענים כבר קבעו כי חומרי מזון שהוצאו מהקשרם מתנהגים בגוף באופן שונה מאשר כשהם מגיעים לגוף עם שאר מרכיבי המזון.

"דוגמה טובה לכך היא החמצן: אנחנו זקוקים לו מאוד, כמובן, אבל רק 21% מהאוויר אותו אנו נושמים הוא חמצן. השאר הוא חנקן (ועוד אחוז אחד של גזים אחרים). אם כך הדבר, מדוע שלא נארגן לנו חמצן נקי לנשימה? מי צריך את כל החנקן הזה שסתם נכנס ויוצא ללא שימוש? מסתבר שחמצן נקי מזיק מאוד לריאות, הרגילות לקבלו מדולל באוויר.

"כך גם עם הוויטמינים: הם אמורים להיכנס לגוף עם המזון עצמו. הדבר הנכון לעשות הוא להימנע ממזון ששודד ויטמינים מן הגוף: אורז לבן, לחם לבן ועוד. למה לקחת כדור של ויטמין C כשאפשר לאכול קלמנטינה או חסה?"

לדברי ד"ר רון, הצריכה המומלצת כיום של ויטמינים אינה נכונה ומנופחת מטעמים שיווקיים. פרט לכך, 99% מהוויטמינים שמוכרים לנו הם סינתטיים, כלומר עשויים משיירי נפט ונספגים בגוף בצורה שונה. אנשים שנוטלים תוספי מזון מתעלמים פעמים רבות מהצ'י החיוניות שמבדילה בין הדומם לבין הצומח והחי: "הבעיה היא שבמדע המערבי אין דרך לכמת את הצ'י ולא מתייחסים לחיוניות שבחיינו כערך בריאותי", אומר ד"ר רון.

אם כך, כיצד שומרים על הבריאות ועל איזון תזונתי? מקפידים לאכול נכון ולנהל אורח חיים בריא. את ה"תוספים" יש לקבל מהמזון. ומכיוון שהעולם המודרני עתיר בזיהום אוויר, קרינות, חומרי הדברה ועוד, אפשר ורצוי להשתמש בתוספים, אבל רק כאלה העשויים מצמחים שלמים. למשל, תוסף מזון סיני ידוע, בן מאות שנים, הוא "רפואת מאה הצמחים". שותים פעם ביום קוקטייל העשוי מעד מאה צמחים, כתמיכה ולא כתרופה.

תביעות בגין הטעיית הצרכן

הצד השני של המטבע הוא התביעות הייצוגיות נגד חברות שמייצרות תוספי מזון. עו"ד אסף פינק, המתמחה בתביעות ייצוגיות, מסביר: "בשני המקרים שהגיעו לבית המשפט הפרסום של החברות היה חד משמעי. למשל: פרסום אחד גרם להבין שאם ייקחו תוסף מסוים, ימנעו מחלות חורף. התובעים הביאו כעד מומחה את החוקר שערך את המחקר היחיד שטען בחצי פה כי ייתכן שיש סיכוי שהתוספים הללו עוזרים במשהו, וגילו מצב אבסורדי: המחקר היחיד והמסויג נהפך בפרסומת לאמת מדעית נחרצת. למעשה, בית המשפט אמר לחברות: 'תגידו את האמת. אם לא, אתן מטעות את הציבור'".

האם מצב זה פותח פתח לתביעות נוספות? לדברי עו"ד פינק, בהחלט: "אנחנו כצרכנים חייבים להיות הרבה יותר ערניים. אנחנו לא תמיד יודעים עד כמה חברות מוכנות להרחיק לכת בשימוש בפרסום לקידום צרכיהן. יש להגביר את האכיפה האזרחית. צריך להבין שזו לא 'רק פרסומת'. שקר קטן מוביל לשקר גדול והשמים הם הגבול. במקרה שמגלים הטעיה כזו, יש לפנות לעורך דין שעוסק בתחום ולהגיש תביעה ייצוגית שפוגעת גם בכיסן וגם בתדמיתן של החברות. פעמים רבות זה עושה את העבודה, מרתיע את החברות ומאלץ אותן לדייק יותר בעובדות".

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום תביעות ייצוגיות
פורום כולסטרול ותוספי תזונה

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום