היעד: צמצום הפערים בבריאות

מתברר כי אי השוויון בבריאות אינו רק בעיה ישראלית, אלא בעיה גלובלית. נתונים מראים כי הפער בתוחלת החיים בין המדינות המערביות למדינות הנחשלות מגיע עד ל-45 שנים. הפער ניכר גם בתוך המדינות המתפתחות: כך למשל, תוחלת החיים של גברים ברוסיה נמוכה בכ-20 שנה מתוחלת החיים של גברים באיסלנד. מכאן עולה המסקנה כי לא ניתן לייחס את הפערים לגורם ביולוגי, אלא לגורמים חברתיים וכלכליים.

משרד הבריאות ערך היום (ג') כנס בנושא בו הציג דו"ח על אי השוויון במערכת הבריאות בישראל. בכנס נטען כי צמצום הפערים הוא אחד היעדים המרכזיים של המשרד בשנים הקרובות. ד"ר רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, אמר בהקשר זה: "מדינת ישראל יכולה להתגאות במערכת בריאות ברמה גבוהה מאוד, אולם הפערים בשירותי הבריאות הולכים ומתרחבים. בדומה למשרד הבריאות, כל מנהל בית חולים צריך לשים את הטיפול בבעיה בראש סדר העדיפויות. מדיניות משרד הבריאות לטיפול בבעיה לא תהיה תלוית תקציב, אלא תושתת על בסיס ראייה של צמצום פערים, לפיה יוחלט לאן להקצות מכשירי MRI, איך יפוזרו מיטות אשפוז וכו'".

יחידה להתמודדות עם אי שוויון

משרד הבריאות כבר פועל לצמצום הפערים: בין השאר התקבלו החלטות לצמצום פערים בנושא תשתיות, מתן תמריצים לארגוני בריאות לצורך רפורמה בנושא, השתתפויות עצמיות עבור שירותי בריאות ועוד. כמו כן, משרד הבריאות הקים יחידה להתמודדות עם אי שוויון בבריאות, במסגרת האגף לכלכלה וביטוח הבריאות.

יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות, אמר בכנס: "לא ייתכן שתוחלת החיים בצפון ובדרום הארץ תהיה נמוכה מאזור המרכז". סגן השר ציין כי יועברו שירותים מהשב"ן (שירותי בריאות נוספים) לסל הבריאות, לטובת אותם 25% מהאוכלוסייה, שאין להם שב"ן.

יש לציין כי שתי הקופות הגדולות, מכבי וכללית, החלו ביישום תוכנית רב שנתית לצמצום הפערים בבריאות. הקופות בנו תוכניות ייעודיות למתן מענה לאוכלוסיות ממוקדות כגון קשישים, עולים, בני המגזר הערבי ותושבי פריפריה.

ומה קורה באנגליה?

מהרצאת אורח של פרופ' סר מייקל מרמוט עולה כי הפערים במערכת הבריאות באנגליה הינם גדולים - בדומה למצב בישראל. לדברי פרופ' מרמוט, שערך דו"ח מיוחד בנושא, הפערים מתחילים כבר בגיל הינקות. 20% מהאוכלוסייה באנגליה אינם מודעים לחשיבות של יצירת מגע וניהול שיחה עם תינוק, כגורמים חיוניים בהתפתחות הילד. שם מתחילים הפערים והם הולכים וגדלים עם השנים.

תמונת מצב בישראל

פרופ' אורלי מנור, מנהלת ביה"ס לבריאות הציבור ורפואה קהילתית בהדסה ירושלים וראש פרויקט מדד איכות, מציירת תמונת מצב עגומה ביותר בנוגע לאי השוויון בישראל. לדבריה, ישראל ממוקמת במקום טוב בתחום הבריאות בין מדינות ה-OECD, אולם חלשה בשונות בין הקבוצות בה. כך למשל, יש פערים גדולים בתוחלת החיים בין הערבים והיהודים: גבר יהודי חי בממוצע 80.3 שנים, לעומת 76.3 שנים שחי גבר ערבי. הפערים הם גם גיאוגרפיים: תוחלת החיים הממוצעת של אישה המתגוררת באשקלון, לעומת נשים שחיות ברחובות ובכנרת היא: 79.9 שנים, 81.9 שנים ו-80.6 שנים בהתאמה.

מדד מעניין נוסף המשקף את הפערים הוא השוני בתמותת תינוקות בין יהודים לערבים (המדד ביחס ל-1,000 תינוקות): 2.8 תינוקות ו-6.8 תינוקות בהתאמה, כאשר רעננה "מובילה" עם פחות מ-2 תינוקות, לעומת ז'יסר א-זרקה עם תמותה של 14 תינוקות בשנה.

כיצד משפיעה ההשכלה?

גם השכלה של אמהות משפיעה על תמותת תינוקות: הממצאים מצביעים על תמותה של 2.2 תינוקות לאמהות אשר למדו מעל ל-16 שנה, לעומת תמותה של 9.5 תינוקות לאמהות שלמדו עד ארבע שנים.

הפערים קיימים גם בתת אוכלוסיות בישראל, למשל נמצאו פערים ניכרים בתמותת תינוקות במחוז דרום בקרב יהודים לעומת לא יהודים: 4.7% ו-15.5% בהתאמה, פערים של פי 3.

פריפריה גיאוגרפית וחברתית

ד"ר טוביה חורב, סמנכ"ל לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות, אמר כי משרד הבריאות ישים דגש על קבוצות בעלות צרכים מיוחדים (זקנים, עולים ותושבי פריפריה) הדורשים השקעה מיוחדת של שירותי הבריאות. זאת בהתאם לממצאים בדו"ח אשר העלו פערים כפועל יוצא של מיקום הפרטים ב"פריפריה גיאוגרפית" ו"פריפריה חברתית".

נמצא כי הפערים חוצים קבוצות דת, מוצא ותרבות. כך למשל, אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה ובני המגזר הערבי סובלים מעודף תמותה ותחלואה במחלות כגון סוכרת, עולי אתיופיה נמצאים בסיכון להתאבדות, נשים יהודיות בסיכון לסרטן השד, עולי ברית המועצות לשעבר בסיכון למחלות לב, מחוזות הצפון והדרום מאופיינים לרוב במצב בריאות ירוד.

בנוסף, אי השוויון ניכר גם בפריסת שירותי בריאות, למשל שיעור הרופאים המועסקים במחוזות הצפון והדרום לאלף נפש הם הנמוכים במדינה.