האם יש טיפול לעיוורון?

(8)
לדרג

רפואת העתיד: תוך מספר שנים יושלם פיתוח טכנולוגי מהפכני של השתלת שבב - מתחת לרשתית - שישחזר את יכולת הראייה. ד"ר נדב בלפר על התקווה החדשה לעיוורים

מאת: ד"ר נדב בלפר

רשתית העין היא החלק האחראי להפוך את התמונה המגיעה כאנרגיה של אור לאנרגיה חשמלית בתאי עצב הראייה, ולהעבירה אל המוח. הרשתית היא רקמת עצב המרפדת את הקיר הפנימי של גלגל העין, והיא מחוברת ישירות אל המוח דרך עצב הראייה. במרכז הרשתית נמצאת נקודה זעירה, בגודל של 1.5 מילימטר בלבד, הקרויה "מקולה". המקולה אחראית על הראייה המרכזית, ראיית הפרטים הקטנים והמדויקים ועל חדות הראייה. היא המאפשרת לנו ביצוע פעולות כגון קריאה ונהיגה, והחלק ההיקפי של הרשתית אחראי על שדה הראייה ההיקפי.

רבות ממחלות העיניים הקשות יותר אשר פוגעות בירידה בכושר הראייה, קשורות בפגיעה ברשתית העין, חלקן פוגע בעיקר במקולה, חלק בהיקף. גורמי הסיכון העיקריים הם גיל מבוגר, מחלת סוכרת לא מאוזנת ותורשה. אין היום לרפואה המודרנית כלי יעיל להתמודד עם אובדן תאי עצב, ולכן מחלות רשתית העין הן פרוגרסיביות, ועם התקדמותן גורמות לנזק בלתי הפיך לראייה עד לאובדנה המוחלט.

פתרון לעיוורון
פתרון לעיוורון

מחלות רשתית העין

לדוגמא מספר מחלות עיניים הפוגעות ברשתית:

רטיניטיס פיגמנטוזה -RP Pigmentosa Retinitis. מחלה תורשתית של הרשתית הגורמת לניוון תאי הקולטנים את האור וגורמת לאיבוד ראייה הדרגתי, עד לעיוורון. קיימים 2 סוגים של קולטנים: אחד, "מדוכים" לראיית יום, המרוכזים במרכז הרשתית ואחראים על הראייה לפרטים ועל אבחנה בין צבעים. שני, "קנים" לראיית לילה, שמרוכזים בעיקר בהיקף הרשתית ולכן כאשר הם מתנוונים, נפגעת הראייה ההיקפית. ככל שהמחלה מתקדמת, יותר תאי מדוכים וקנים מתנוונים ולכן איבוד הראייה הוא הדרגתי.

AMD - Age related Macular Degeneration.בעברית ניוון מקולרי תלוי גיל - (נמ"ג), מחלת ניוון של המקולה, שהיא מרכז רשתית, אשר שכיחותה עולה עם הגיל והיא נחשבת לסיבה השכיחה ביותר לאבדן ראייה בעולם המערבי בקרב בני 70 ומעלה.

בחלק ניכר של המקרים המחלה אינה פוגעת בראייה, אך דורשת מעקב ו/או טיפול מניעתי בעזרת ויטמינים. במיעוט מהמקרים, לצערנו, מתפתח הסוג "רטוב", בו צומחים כלי דם פתולוגים, הגורמים להרס הרקמה הבריאה, אם לא מתגלים ומטופלים בזמן. כאשר המקולה נהרסת בעקבות מחלת הנמ"ג, הראייה המרכזית והמדויקת נפגעת באופנים הבאים:

ירידה בחדות הראייה המתבטאת בטשטוש וערפול.
כתם עיוור במרכז שדה הראייה.
ראייה מעוותת של קווים, אובייקטים, טקסטים.
ירידה ברגישות לניגודיות (ולכן צבעים נראים דהויים) ויש הסתגלות איטית מאוד למעבר מחושך לאור ולהפך.

קורודרמיה - Choroidermia. מחלה נדירה, שמופיעה יותר בגברים, אשר גורמת לתהליך הדרגתי של איבוד הראייה, כתוצאה מניוון הרשתית והדמית שמורכבת ממערכת מסועפת של כלי דם קטנים וממוקמת בין הרשתית לסקלרה (לובן העין). כלי הדם של הדמית מספקים חמצן לקולטני האור.

הסימפטום הראשוני של המחלה הוא עיוורון לילה כבר בגיל הילדות, וככל שהמחלה מתקדמת, יש איבוד ראייה גם הקפית וגם מרכזית.

חור מקולרי - Macular hole. בדרך כלל לא ידוע מהו הגורם להיווצרות חור במקולה ורק בחלק קטן מהמקרים הסיבה לכך היא טראומה לעין. יכולות להיות דרגות שונות של היווצרות חור במקולה ורק באמצעות מיפוי של שכבות הרשתית, ניתן לבחון את גודלו ובהתאם לכך להחליט האם לנתח. ניתוח לתיקון חור מקולרי מורכב מאוד ועוזר אם נעשה בשלב הנכון. אם לא - ייתכן הרס בלתי הפיך של המקולה.

האם נמצא פתרון לעיוורון?

לאחרונה פרסמה חברה גרמנית והמכון למחקר אופטי של אוניברסיטת טיבינגן בגרמניה תוצאות ניסוי שנוסך תקווה לפתרון עתידי. החוקרים השתילו שבב מתחת לרשתית העין ל-11 עיוורים.

השבב נועד להחליף את קולטני האור המנוונים ולשלוח אותות חשמליים למוח. 3 מנותחים מתוך ה-11 דיווחו כי הצליחו לזהות צלליות ועצמים ואחד מהם אף הצליח לקרוא אותיות גדולות. לדברי החוקרים, הניסוי מראה שאצל אנשים שאיבדו ראייתם כתוצאה ממחלה ברשתית, ניתן לשחזר את היכולת הויזואלית. יצוין כי המנותחים שדיווחו על זיהוי עצמים סבלו או מרטיניטיס פיגמנטוזה או מקורודרמיה והשבב הושתל להם מתחת למרכז הרשתית - המקולה.

השלמת הפיתוח - תוך מספר שנים

נשווה את פעילות השבב והשפעתו על המוח לרזולוציה של מצלמה - בעבר למצלמות היתה רזולוציה נמוכה יותר והן משתכללות כל הזמן. כך גם השבב המדובר: עליו לעבור תהליך "אבולוציוני מהיר" בכדי שיתאים באופן ממשי לבני אדם. יש לציין כי לא מספיק שהשבב יהיה רק ברזולוציה טובה, הוא צריך לדעת גם להעביר את המידע למוח, וגם כאן יש עוד מקום לפיתוח.

עצב הראייה מתוחכם מאוד ומעביר מידע רב בכל זמן נתון מהעין למוח. וסוף סוף יש פה יכולת טכנולוגיה המתקרבת לבריאה, ועוסקת גם היא בהעברה ועיבוד של מידע רב. ההערכה היא כי בתוך מספר שנים הקרובות הפיכת הפתרון לבר יישום היא ריאלית, היות שהחוקרים יצליחו לפתח את הטכנולוגיה, להרחיב את הניסוי ולקבל את כל האישורים הדרושים. כאשר הפיתוח יושלם ויקבל את כל האישורים, התקווה לפתרון היא בעבור החולים בסוגים שונים של מחלות עיניים שפוגעות ברשתית, כגון המחלות שצוינו לעיל.

ד"ר נדב בלפר הוא מנתח בכיר במרכז הרפואי "עיניים", מרכז רפואי "שבע עיניים לנגב" ובי"ח "סורוקה", ומנהל מרפאת עיניים במרפאות חוץ בסורוקה.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות וטיפולים של הרשתית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום