על דלקות מפרקים ושוק העבודה

דלקת מפרקים הינה מחלה דלקתית כרונית, הפוגעת פגיעה מערכתית במפרקי הגוף וגורמת להריסתם ההדרגתית. הסטטיסטיקה קובעת כי המחלה פוגעת בממוצע ב-1% מכלל מהאוכלוסייה, נשים סובלות ממנה יותר מגברים, לרוב בקבוצות הגיל 30-50.

החולים בדלקת מפרקים סובלים מתסמינים שונים וביניהם ממפרקים נפוחים וכואבים, דלקות כלי דם, חום, עייפות, תחושה רעה ועוד. אחת הבעיות העיקרית שנובעות מתסמיני המחלה הינה העובדה כי חולים רבים נאלצים להפסיד ימי עבודה רבים ולעיתים אף לצאת כליל ממעגל העבודה. מחקרים שנעשו בתחום מגלים כי ההשפעה הכלכלית של מחלת דלקת מפרקים שגרונית מוערכת בכ-45 מיליארד יורו לשנה באירופה, מתוכם 32% בשל אי יכולת החולים לחזור למעגל העבודה וירידה ביעילות בעבודה.

"חולים בדלקות מפרקים נאלצים להתמודד עם העובדה הכואבת של היותם חולים, ולכך מתווספת העובדה שהם אינם יכולים לשמש כמפרנסים ורמת החיים שלהם נפגעת", מסביר פרופ' משה טישלר יו"ר האיגוד הישראלי לריאומטולוגיה. "זה נובע מהעובדה שישנם כאבים רבים ומפרקים נפוחים שמגבילים בתנועה. ישנו קושי אמיתי לקום בבוקר מכיוון שהמפרקים נוקשים ולעיתים לוקח שעה-שעתיים עד שהגוף 'מפשיר' וניתן לבצע תנועות בסיסיות". עוד הוא מוסיף, כי "בזמן שהמחלה פעילה ויש צורך להגיע בשעה מסוימת לעבודה למשל, על החולה לקום שעתיים ויותר לפני המועד הרצוי, על מנת הגוף שלו יתפקד כהלכה. עובדה זו גורמת לאנשים רבים לצאת ממעגל העבודה עקב אי יכולתם לעמוד בזמנים ובמטלות".

"בשנים האחרונות הטיפול הסטנדרטי בחולים בדלקות מפרקים היה בעיקר באמצעות משככי כאבים וכדורים נוגדי דלקת, במטרה להאט את תהליך המחלה ובמקרים חמורים מאד בוצעו אף ניתוחים", קובע פרופ' טישלר. "כל זה בשילוב של שינוי באורח החיים ושילוב פעילות גופנית ותזונה מאוזנת, הביאו להקלה בסימפטומים של המחלה. אולם כיום, בעקבות מחקרים רבים, שנערכו בתחום אנו יודעים כי השלבים הקריטיים להתפתחות המחלה הינם בשנה-שנה וחצי הראשונות לאחר האבחנה. חשוב לעצור את המחלה בשלב שהיא פורצת, דבר שיש לו השלכה משמעותית ביותר על איכות חייו של המטופל והחמרתה של המחלה".

מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בירחון הרפואי "Rheumatology", מצא כי טיפול בחולים בדלקת מפרקים שגרונית בתרופה הביולוגית אנברל, הוריד בכ-50% את שיעור הפסקת העבודה לאחר שנה, לעומת כאלה שטופלו בטיפול הסטנדרטי. המחקר נערך במשך שנה על 205 חולים במחלת דלקת מפרקים שגרונית בשלב מוקדם. החולים צולמו בצילומי רנטגן בתחילת המחקר ולאחר כשנה, על מנת למדוד האם הייתה התקדמות בנזק למפרקים, ועד כמה. בעזרת שאלונים מיוחדים נמדדו מדדים שונים של איכות החיים הקשורים לתפקודם של החולים בחיי היום יום. הממצאים הקליניים היו חד משמעיים - בקרב החולים שנטלו את התרופה הביולוגית נצפה שיעור קטן ומשמעותי של אובדן ימי עבודה. ממצאים נוספים של המחקר מוכיחים כי הטיפול המשולב כבר בתחילת המחלה עוזר לעצור את הידרדרותה. נמצא כי 80% מהמטופלים בטיפול המשולב לא חוו פגיעה במפרקים, המאפיינת את המחלה, וכי בקרב 50% מהמטופלים בטיפול המשולב היתה אף הפחתה בסימפטומים של המחלה, כלומר, ירידה במספר המרפקים הנפוחים. בנוסף, 55% מהמטופלים בטיפול המשולב חזרו לפעילות נורמאלית.

"חשיבותו של מחקר זה ועוד רבים שהתפרסמו בתקופה האחרונה הם בכך שהם מוכיחים כי אולי ישנו צורך לשקול שנית את הגישה השמרנית שבה נקטנו עד כה", אומר פרופ' טישלר. "אם בעבר נתנו בתחילת המחלה תרופות קלות יותר ואת התרופות הקשות לכאורה שמרנו לשלבים מאוחרים יותר, הגיעו המחקרים והוכיחו כי כדאי לתת את הטיפול האגרסיבי בתחילת הדרך וזאת על מנת למנוע את הופעת הנזק המצטבר של המחלה. אם ניתן את התרופה הביולוגית ותרופות אחרות כשהמחלה נמצאת בשלבים הראשונים שלה, ניתן בהחלט למנוע נזק קשה יותר בעתיד".

חשוב לציין כי חזרתו של חולה דלקת מפרקים אל מעגל העבודה מהווה תועלת לחברה ולמשק, בנוסף לתועלות הקליניות של הטיפול ועצירת הידרדרות מצבו של החולה. "בדיונים על התרופות, שייכנסו לסל הבריאות הקרוב, מטרתנו היא לקצר את טווחי הזמנים שבין מתן תרופה זו או אחרת ולאפשר לחולים בדלקת מפרקים לזכות בטיפול שיאפשר להם לחזור לחיות חיים רגילים ואיכותיים ככל האפשר", מסכם פרופ' טישלר.

בואו לדבר על זה בפורום דלקות מפרקים.