האם חיסון לשעלת מגביר פרכוסים?

בשנות ה-70 הצטברו הוכחות כי חיסון ה-DTP, שהכיל רכיב של חיסון שעלת תאי, מעלה שכיחות של פרכוסים בילדים. הפחד מתופעת לוואי זו גרם לירידה חדה בכמות המתחסנים. כמו כן, נוסחו הוראות חיסון שהגדירו קבוצות סיכון שאין לכלול בתכנית החיסונים, כגון ילדים עם מומי CNS או ילדים עם מחלה פרכוסית. ב-1997 המליץ ארגון רופאי הילדים האמריקאי לחסן את כלל האוכלוסייה בחיסון DTaP בגילאי 2, 4, 6, 15-18 חודשים ו-6 שנים.

מטרת העבודה הנוכחית, שפורסמה השבוע ב-Pediatrics, היתה לסכם את הנתונים שהצטברו עד כה ולבדוק האם אכן החיסון החדש בטוח לשימוש והאם יש קשר בינו לבין הופעת פרכוסים.

שיטות

חוקרים מארה"ב ביצעו מחקר רטרוספקטיבי נרחב שכלל מידע על כל המתחסנים ב-7 מרכזים רפואיים גדולים בשנים 1997-2006. נכללו במחקר כל הילדים בגילאי 6 שבועות עד 23 חודש שחוסנו בתקופה זו ל-DTaP ושלא קיבלו בעבר מנה של DTP. נבדקו כמות אירועי הפרכוס באוכלוסייה זו, כאשר פרכוס שהתרחש בטווח זמן של 4 ימים ממתן החיסון הוגדר כפרכוס תלוי חיסון.

תוצאות

הוכללו במחקר מספר עצום של 433,654 ילדים (51% בנים), שחוסנו ב-1,343,067 מנות חיסון.
בתקופת המחקר זוהו 7,191 אירועים של פרכוס ב-5205 ילדים.
לא היה הבדל משמעותי בשכיחות הפרכוסים בארבעת הימים לאחר מתן החיסון לבין שאר הימים. כמו כן, לא נמצא הבדל בין שכיחות אירועי הפרכוס בין ילדים שחוסנו לבין ילדים שלא חוסנו ב-DTaP.
בניתוח הנתונים הייתה מגמה של ירידה בשכיחות הפרכוסים בקרב ילדים שחוסנו - אך מגמה זו לא היתה משמעותית מבחינה סטטיסטית.

מסקנה

אין עלייה בשכיחות אירועי הפרכוס בקרב ילדים שחוסנו לשעלת החיסון ה-DTaP.

דיון

זהו המחקר הגדול ביותר שבוצע עד היום בנושא הבטיחות של החיסון האצלולארי לשעלת. יש לו חשיבות עצומה, על רקע החששות שליוו את החיסון התאי. בעבר, מחקרים הראו RR של 3.1 לפיתוח פרכוס תוך 3 ימים ממתן החיסון, והדבר גרם לירידה בהתחסנות בציבור. המחקר הנוכחי משופע במנגנוני ביקורת פנימיים שמבטיחים רמת אמינות טובה של התוצאות, וניתן להגיד במידה גדולה של סבירות שהחיסון החדש בטוח לשימוש ואינו מעלה שכיחות פרכוסים.

לכתבות נוספות והרשמה לאתר ללא תשלום - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים.